יורי פרנץ קולצ'יצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורי פרנץ קולצ'יצקי
1640 – 19 בפברואר 1694 (בגיל 53 בערך)
Jerzy Franciszek Kulczycki 11.PNG
אוקראינית: Юрій-Франц Кульчицький
פולנית: Jerzy Franciszek Kulczycki
גרמנית: Georg Franz Kolschitzky
מקום קבורה וינה
מקום מגורים קולצ'יצי, דנייפר, טורקיה, וינה
כינויים נוספים "האיש שלימד את אירופה לשתות קפה"
ידוע בשל איש צבא, סוחר, מתורגמן, דיפלומט, מרגל
תפקיד

מתורגמן מלך אוסטריה מטורקית

תואר שליח החצר האוסטרי
דת נצרות אורתודוקסית
בת זוג לאופולדינה מאייר או מריה אורשוליה

יוּרִי פְרַנְץ קוּלצִ'יצְקִי או יִרְזִ'י פְרַנְצִישֶק קולצ'יצקי (בווינה נקרא גם גֵאוֹרְג פְרַנְץ קוֹלְשִיצְקִי) (1640 - 19 בפברואר 1694) הוא אציל מאצולה מערב-אוקראינית נצרית אורתודוקסית בשלאכטת האיחוד הפולני-ליטאי השייכת לאצולת סאס שהתפרסם בהיותו חייל, סוחר, מרגל ודיפלומט שנחשב לגיבור בווינה על פעולותיו בקרב וינה ב1683. הוא מוכר גם בתור "האיש שלימד את אירופה לשתות קפה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בקולצ'צי הקרובה לסמבור שבכתר מלכות פולין בתוך האיחוד הפולני-ליטאי (כעת מחוז לבוב באוקראינה) במשפחת האצולה (שלאכטה) קולצ'יצקי-שלסטוביצ'י.

בצעירותו הצטרף לקוזאקים של נהר הדנייפר, נשבה על ידי העות'מאנים ולמד בשבי את השפה הטורקית ומנהגי המקום. כמו כן שלט בפולנית, גרמנית, הונגרית ורומנית. נקנה מן השבי על ידי סוחרים סרבים והמשיך לעבוד בסניף חברת המסחר האוסטרית המזרחית (בגרמנית Orientalische Handelskompagnie) כמתורגמן. בעקבות אישום הטורקים בהיותם של סוחרים מרגלים מוסווים השתמש בנתינות האיחוד הפולני-ליטאי שלו ועבר לוינה. שם, בהמשך ב1678 פתח בווינה חברת מסחר משלו.

נוכח בווינה כאשר העיר הייתה במצור על ידי הוזיר הגדול קרה מוסטפא פאשה ב1683. על העיר הגן חיל משמר של כ 16 אלפים חיילים בהנהגתו של ארנסט רודינגר פון שטרמברג והיה זה שהציע עזרה אחרי שהעיר הייתה קרובה להיכנע לעות'מאנים בעקבות המחלות ורעב ששררו בה. הוא נשלח על ידי שטמברג עם המכתבים ללאופולד הראשון ודוכס לוטרינגיה קרל החמישי. יורי יחד עם משרתו הסרבי הנאמן ג'ורג'ה (או ירז'י) מיכאילוביץ' (Đorđe Mihajlović) חצו את הביצורים העות'מאניים ב-13 באוגוסט בלבוש טורקי ושירת שירים והצליחו בהמשך להטעות את הקצין הטורקי בכיסוי סוחרים שמספקים אוכל לצבא הסולטאן. בעקבות הלבוש שניהם כמעט ונרצחו על ידי איכרי הסביבה אך הצליחו להחזיר לעיר מכתב מקרל החמישי שמנע ממועצת העיר להיכנע לצבא העות'מאני.

ב-12 בספטמבר נערך קרב וינה בו כוחותיו של יאן סובייסקי הביסו את צבא הסולטאן. בעקבות הניצחון מועצת העיר העניקה לקולצ'יצקי סכום כסף נכבד (כ100 דוקטים[1]) , בית בלאופולדשטדט ועסקיו היו פטורים ממיסים ל20 שנים. כמו כן, ב1684 הוא מונה להיות המתורגמן האישי של האימפרטור (Kaiserlicher Dolmetscher) מטורקית וקיבל מעמד "שליח חצר האימפרטור" בטורקיה.

כשביקש לקחת שלל הטורקי לקח 300 שקי קפה ופרסם את המשתה בהליכה מדלת אל דלת בהוספת חלב וסוכר - מסורת שלא הייתה ידועה אצל העות'מאנים: שילוב שקיבל שם "קפה וינאי". לפי אחת המסורות, הוא גם היה זה שהמציא קרואסון: עוגיה בצורת סמל הירח המוסלמי.

ב1686 הוא פתח את בית הקפה הראשון בווינה "בית תחת בקבוק כחול" ("Hof zur Blauen Flasche") שבו שירת את מבקריו בלבוש טורקי מסורתי. לאחר שנפתחו בתי קפה נוספים יורי נעמד בראש הגילדה של מוכרי הקפה ותמונתו המשיכה להתנוסס במקום אסיפת הגילדה גם לאחר מותו (הקפה נסגר גם כן תוך זמן קצר). על דגל הגילדה צוירה הענקת לקולצ'יצקי אישור לפתוח בית קפה שמעניק לאופולד הראשון.

יורי קולצ'יצקי מת משחפת בווינה. עד לא מזמן כל אוקטובר נערך לכבודו יריד בתי הקפה הוינאיים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה נשוי ללאופולדינה מאייר (Leopoldina Maier) או מריה אורשולה (Maria Urshula).

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלו של יורי קולצ'צקי מעל המקום בו שהה בית הקפה
  • דיוקנו צויר על ידי זיגמונט גלוגר בציורו "Kolschitzky Fest";
  • ב1862 על שמו נקרא אחד הרחובות בווינה וב1885 בפינת הרחובהזה Kolschitzkygasse ו Favoritenstrasse 64 במקום בו היה בית הקפה שלו הוצב פסל בדמותו;
  • ב2009 הדואר הפולני הוציא סט "ציוני דרך פולניים באירופה"‏[2];
  • ב-22 באוקטובר 2013 פסלו הוצב בלביב בכיכר דניאיל הליצקי, מייסד העיר. בעיר גם נפתח בית הקפה תחת השם "בית תחת בקבוק כחול";
  • בארצות הברית קיימת רשת בתי קפה "Blue Bottle Coffee Company" שתחילתה באוקלנד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jerzy S. Kulczycki, Prawdziwa legenda wiedeńskiej wiktorii, "Wspólnota Polska", listopad/grudzień 2007, s.26.
  2. ^ Poczta Polska, Nr kat. 4309, data wyd.: 16.11.2009. http://znaczki.poczta-polska.pl/pl/4_2009.php