יורם ארבל
יורם ארבל (נולד בשם יורם ארבטר ב-23 ביוני 1942) הוא שדר ספורט, זמר ומנחה תוכניות טלוויזיה ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
יורם ארבל נולד וגדל בעיר פתח תקוה. ארבל הוא בן יחיד מאז שנת 1949, עת נפטרה אחותו מניתוח מוח בגיל 13. את שירותו הצבאי עשה בלהקת הנח"ל. ארבל מתגורר בקיסריה, נשוי בשלישית, ואב לשניים.
[עריכה] קריירה
בשנות ה-60 שימש ארבל כקריין חדשות וכמגיש תוכנית בתחנות הרדיו של קול ישראל. ב-5 ביוני 1967 הוא הגיש את מהדורת החדשות שהודיעה על פריצת מלחמת ששת הימים. בסוף העשור יצא ללמוד טלוויזיה בניו יורק. עם שובו לארץ הקליט מספר שירים, ובהם הלהיט: "אני אצבע את השלכת בירוק" - שכבש את מצעדי הפזמונים ברדיו. ב-1972 הופץ אלבומו המוזיקלי היחיד, "טוב שאת כאן".
אחר-כך הצטרף ארבל למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית כשדר ומגיש תכניות בכיר. תחילה התמקד בסיקור משחקי כדורגל, ומראשית שנות השמונים שידר גם את ענף הכדורסל. ארבל שידר כמה מרגעיו המרגשים של הספורט בישראל באותה תקופה, בהם זכייתה השנייה של מכבי תל אביב בגביע אירופה (1981). הוא הגיש בקביעות את המגזין "מבט ספורט", לצד הקריינית אורלי יניב, והפך לאחד משדרי הטלוויזיה הבולטים.
ב-19 במרץ 1989, במהלך שידור משחק כדורגל בין נבחרות ישראל ואוסטרליה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1990, טבע ארבל את המשפט: "ככה לא בונים חומה" - שנצרב מאז כמטבע-לשון בלקסיקון המקומי. ארבל התפרסם במידה רבה גם בזכות הקריאה "הללויה", בה הוא נוהג להשתמש לתיאור מהלכי משחק מוצלחים במיוחד.
לאחר מונדיאל 1990 עזב ארבל את רשות השידור, בעקבות חילוקי דעות ומתיחויות בינו לבין כמה מעמיתיו, ועבר לערוץ הספורט שהוקם באותה שנה, והיה לשדר המרכזי שלו. בתקופה זו, למרות שהערוץ הראשון (שהיה עדיין הערוץ הכללי היחיד) החזיק בזכויות שידור לרוב אירועי הספורט המרכזיים, הצליח בכל זאת ארבל לשמור על מעמדו כאחד משדרי הספורט המובילים בישראל.
מ-1994 עד 1999 שידר ארבל ב-ערוץ 2 את המשחק המרכזי של הליגה הבכירה בכדורגל, באמצעות חברת הפקות עצמאית שהקים. בנוסף, הגיש את תוכנית סיכום המחזור השבועית של הערוץ - "הדקה ה-91". ב-4 בנובמבר 1995, במהלך אחת התוכניות, שידר ארבל מבזק חדשות מיוחד, ודיווח על ההתנקשות ביצחק רבין[1]. ארבל הגדיר בתוכנית כך היה את השידור הזה כרגע החשוב בקריירה הטלויזיונית שלו.
בין השנים 2005-2002 זכה ארבל ברציפות בפרס מסך הזהב בקטגוריה מגיש ספורט.
בשנים 1999-2007 הגיש ארבל את התוכנית מי רוצה להיות מיליונר אשר זכתה בפרס בשנת 2000 בקטגוריית תוכנית שעשועון.
ארבל ממשיך כיום לשדר אירועי ספורט מרכזיים ולהפיק אותם באמצעות חברת ההפקות שבבעלותו, ביניהם משחקי ליגת העל בכדורסל, משחקי ליגת האלופות, משחקי נבחרת ישראל בכדורגל במוקדמות יורו 2012 ועוד.
ארבל הוא מבעלי אתר האינטרנט ONE העוסק בספורט.
בשנת 2009 פתח ארבל חומוסיה בעיר רמת גן, אשר נושאת את השם "חומוס הללויה"[2]. ארבל הסביר כי רעיון פתיחת חומוסיה נולד עשרים שנה קודם לכן וכי הוא רואה בחומוס "גשר על מים סוערים" בין ישראל לבין שכנותיה[3].
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- יורם ארבל, באתר MOOMA
- מילים לשירים של יורם ארבל באתר שירונט
- אוהד גרינוולד, אני עדיין מס' 1, וואלה! ספורט, 21.8.2009
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 15 שנה אחרי: "הייתי הראשון שדיווח על הפגיעה ברבין", שרלי שטרית, אתר Mysay, 19/10/2010
- ^ גליצ'ים, השדרן יורם ארבל, החליט לגוון ופתח חומוסיה ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן... ומה השם הנבחר? "חומוס הללויה"!, באתר ONE, 21 ביולי 2009
- ^ גלי וולוצקי, מה מתבשל: החומוסייה החדשה של יורם ארבל, באתר כלכליסט, 2009-07-21
