יורם קניוק

יורם קניוק, 2008

יורם קניוק (נולד ב-2 במאי 1930) הוא סופר, צייר ופובליציסט ישראלי.

ביוגרפיה

קניוק נולד, גדל והתחנך בתל אביב בימים שלפני קום המדינה. אביו, משה קניוק, יליד טרנופול שבגליציה, עלה לארץ מברלין והיה למזכירו האישי של מאיר דיזנגוף ומנהלו האדמינסטרטיבי הראשון של מוזיאון תל אביב לאמנות בשנים 1932-1948 ו-1950-1962.

בגיל 17 הצטרף לשורות הפלמ"ח והתאמן עם הפלוגה הימית (הפלי"ם) בקיסריה. במלחמת העצמאות השתתף במספר קרבות. בקרב נבי סמואל השתתף כחייל בפלוגה ד' של הגדוד הרביעי - "הפורצים" של חטיבת הראל, בפיקודו של יוסף טבנקין, אם כי לא בהתקפה על הכפר עצמו. בקרב גבעת הרדאר (חלק ממבצע כיבוש נבי סמואל) הופקרו קניוק וחבריו על ידי מפקד פלוגה ד', מיכה פרי. הוא תיאר אירוע זה בסיפורו עיטים ובספרו "תש"ח". שבוע מאוחר יותר השתתף בקרב על מנזר סן סימון ונפצע תוך כדי לחימה בהר ציון. לאחר שהחלים מפציעתו עבד בצוות של אונייה שהסיעה ניצולי שואה מאירופה לישראל.

למד ציור בבצלאל ובעידודו של מרדכי ארדון, והמשיך לימודיו במשך כשנה בפריז. לאחר מכן היה ימאי על אונייה בה הפליג לקנדה ואחר כך לניו יורק. שהה כעשר שנים בארצות הברית, שם עסק באמנות ובעבודות מזדמנות. היו לו הרפתקאות רבות - השתתף בחיפושי זהב במקסיקו, חיפש יהלומים בגואטמלה וביקר בבתי הקזינו של לאס וגאס. פקד את הבוהמה הניו יורקית בחברתם של צ'ארלי פרקר, מרלון ברנדו, ג'יימס דין ואחרים. היה לו קשר רומנטי במשך מספר שנים עם הרקדנית לי בקר. החליט לבסוף להתמסר לכתיבה. בשנת 1958 הכיר את מירנדה, בת למשפחה אריסטוקרטית אמריקאית-נוצרית, ושב עמה לישראל. לזוג נולדו שתי בנות. ב-1980, לאחר שהתגורר כעשור בשכונת מורשה ברמת השרון, חזר לגור בתל אביב.

בחודש מאי 2011 ביקש קניוק לשנות את סעיף הדת ברישום שלו במנהל האוכלוסין מ"יהודי" ל"חסר דת", לאחר שנכדו נרשם ככזה.‏ ב-27 בספטמבר אותה שנה קבע בית המשפט שיש לקבל את בקשתו.‏

פעילותו הספרותית

על אף שמבחינת גילו שייך קניוק לדור הפלמ"ח, הרי שמבחינה ספרותית נהוג לזהותו עם ספרות דור המדינה שראשיתה בשנות ה-60 של המאה ה-20, השנים שבהן החלה יצירתו לפרוח. ספריו על-פי רוב כתובים בטכניקה של זרם התודעה. לעתים קרובות כתיבתו נעה בין הממשי להזוי, בין המיתוס לבין החוויה. לצד זאת, ניתן לזהות בכתיבתו ערבוב מתמיד בין רומנים בדיוניים ובין כתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית.

בראשית דרכו הספרותית פרסם קניוק סיפורים קצרים, וב-1963 הוציא את ספרו הראשון בעברית, קובץ הסיפורים "היורד למעלה" (ספר זה פורסם עוד קודם לכן באנגלית). בין ספריו הנודעים:

• "חימו מלך ירושלים" (1965), סיפור אהבה בלתי אפשרי בין אחות רחמנייה וגבר פצוע אנושות, על רקע ימי המצור על ירושלים בעת מלחמת השחרור. הספר עובד לסרט ב-1986 בבימויו של עמוס גוטמן ובכיכובם של אלונה קמחי ודב נבון.
• "אדם בן כלב" (1968), שבו תיאר דמויות של ניצולי השואה בבית חולים לחולי נפש. בשנת 2009 עובד הספר לסרט, בבימויו של פול שרדר.
• "סוסעץ" (1974), רומן שבו הוא משחזר את תל אביב של שנות ילדותו. הספר עובד לסרט ב-1978 בכיכובו של שמוליק קראוס ובבימויו של יקי יושע.
• באפוס "היהודי האחרון" (1982) מיזג קניוק את נושא השואה עם מיתוס ההתיישבות היהודית ומוטיבים ממלחמות ישראל. פרקים מתוך הספר עובדו לסרט בשם "העיט", גם הוא בבימויו של יקי יושע.
• בשנת 2004 יצא לאור ספרו "הברלינאי האחרון". בספר, קניוק כינס את רשמי מסעותיו הרבים בגרמניה.
• בשנת 2010 יצא לאור ספרו "תש"ח", העוסק בחוויותיו כנער במלחמת השחרור; הספר זיכה את קניוק בפרס ספיר ועובד למחזה שמועלה בתיאטרון חיפה החל מאביב 2011, בבימוי ובעיבוד של נויה לנצט.

את כתיבתו של קניוק ניתן לחלק לשלוש סוגות עיקריות: רומנים בדיוניים ארוכים, נובלות וסיפורים קצרים, וכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית. עם זאת, אין החלוקה ברורה, בעיקר בגלל סגנון כתיבתו של קניוק ששובר בהתמדה את ההבחנה בין דמיון ומציאות.

ספריו של קניוק, שזכה בפרסי ספרות רבים, תורגמו לעשרים שפות. כיום עוסק קניוק גם בכתיבת מאמרים פובליציסטיים.

אותות ופרסים

• פרס ברנר
• פרס נשיא המדינה לספרות, 1998
• פרס ביאליק, 1999
• יקיר העיר תל אביב, 2008
• פרס קוגל על מפעל חיים מעיריית חולון, 2008
• פרס קרן צרפת ישראל
• תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב
• פרס ספיר, 2011‏ (על ספרו "תש"ח")
• קצין מסדר האמנויות והספרות של צרפת, 2012‏

ספריו

• "היורד למעלה" (רומן) - שוקן, 1963
• "חימו מלך ירושלים" (רומן) - עם עובד, 1965
• "אדם בן כלב" (רומן) - עמיקם, 1968. סדרת "עם הספר", ידיעות ספרים, 2010
• "מות העייר" (קובץ סיפורים) - מסדה, 1973
• "סוסעץ" (רומן) - ספרית פועלים, 1974
• "עפר ותשוקה" (קובץ רשימות עיתונאיות בעלות צביון סיפורי) - ספרית פועלים, 1975
• "הסיפור על דודה שלומציון הגדולה" (רומן) - הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1976
• "לילה על החוף עם טרנזיסטור" - הקיבוץ המאוחד, 1979
• "היהודי האחרון" (רומן) - ספרית פועלים, 1982. ידיעות ספרים, 2009
• "כמו סיפורים" (קובץ סיפורים) - כנרת, 1983
• "ערבי טוב" (רומן, נתפרסם תחת שם העט יוסף שרארה) - כנרת, 1983. ידיעות ספרים, 2010
• "ארבעה סיפורים ושיר" - הקיבוץ המאוחד, 1985
• "סיפורי סוף שבוע" (קובץ סיפורים) - ספרית מעריב, 1986
• "בתו" (רומן) - ספרית מעריב, 1987
• "אהבת דוד" (רומן) - הקיבוץ המאוחד, 1990
• "פוסט-מורטם" (רומן) - הקיבוץ המאוחד/ידיעות אחרונות/ספרי חמד, 1992
• "טייגרהיל" (רומן) - הקיבוץ המאוחד/סימן קריאה, 1995
• "עוד סיפור אהבה" - הקיבוץ המאוחד/ידיעות אחרונות, 1996
• "נבלות – הסיפור האמיתי" - הוצאת תג, 1997
• "אקסודוס אודיסיאה של מפקד" (רומן תיעודי-היסטורי) - הקיבוץ המאוחד/דניאלה דינור, 1999
• "המלכה ואני" (רומן) - הקיבוץ המאוחד/ספרית פועלים, 2001
• "חיים על נייר זכוכית" (רומן) - הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2003
• "הברלינאי האחרון" - ידיעות אחרונות, 2004
• "הנעדרת מנחל צין" - ידיעות אחרונות, 2005
• "עיטים ונבלות" - ידיעות אחרונות, 2006
• "על החיים ועל המוות" - ידיעות אחרונות, 2007
• "קסם על ים כנרת" - ידיעות ספרים, 2008 (במקור ראה אור בשנת 1994 תחת שם העט רויטל בק)
• "תש"ח" - הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2010
• "בא בימים" - הוצאת ידיעות ספרים, 2013

ספרי ילדים ונוער

• "הבית בו מתים הג'וקים בשיבה טובה" (ילדים) - ספרית פועלים, 1976 (זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער)
• "הגנב הנדיב" (נוער) - ספרית פועלים, 1980
• "וסרמן" (נוער) - הקיבוץ המאוחד, 1988
• "איוב, חלוק-נחל והפיל" (ילדים) - הקיבוץ המאוחד, 1993

לקריאה נוספת

• נורית גוברין, "'עיט ואלהים יחדיו'. המקרא כנושא לספרות". בתוך: 'ספר מיכאל. בין הזמן הזה לימים ההם', עורך: אבי שגיא, הוצאת רכס והוצאת כתר, תשס"ז/2007, עמ' 31 - 51 (על סיפורו: "עיטים" ועל ספרו: 'עיטים ונבלות')

קישורים חיצוניים

• הבלוג של יורם קניוק
• יורם קניוק ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יורם קניוק בלקסיקון הסופרים העברים בהווה
• יורם קניוק, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• יורם קניוק, באנציקלופדיה ynet
• ורד לי, יורם קניוק, סופר, תל אביב, באתר הארץ, 20/02/08
• רונה קופרבוים, משחקים במחבואים, באתר ynet‏, 3.8.2008
• מיה סלע, יורם קניוק: מלחמות היהודי האחרון, באתר עכבר העיר, 8 באוקטובר 2009
• כרמית ספיר-ויץ, בין השורות: בצרפת מתלהבים מיורם קניוק המתורגם, באתר nrg מעריב, 10 באוקטובר 2009
• חוגגים 80 לקניוק, באתר ynet‏, 6.11.2009
• יורם קניוק והיהדות, באתר ynet‏, 15.7.2009
• מיה סלע, "יורם קניוק, האם האמנת שחרף עמדותיך יוענק לך פרס ספיר על ספרך 'תש"ח'?", באתר הארץ, 25.3.2011
• אריק גלסנר, על "ערבי טוב", של יורם קניוק, הוצאת "ידיעות אחרונות", ביקורות ספרות - מעריב, 10 בדצמבר 2010
• סופר החודש: יורם קניוק, באתר "עברית", פברואר 2012
• שרי מקובר-בליקוב, יורם קניוק: להמשיך לחיות לא מעניין אותי, באתר nrg מעריב, 21 ביולי 2012
• תומר גניהר, המפגש היצירתי המפתיע בין יורם קניוק לאיריס נשר, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2012
• שהרה בלאו, אוהב שקוראים לי מניאק, באתר כביש ארבעים, גיליון 105, מאי 2010
• חגית גרוסמן, שיחה עם הסופר יורם קניוק, 3 במרץ 2013

מכּתביו:

• רשימת המאמרים של יורם קניוק, באתר ynet
• יורם קניוק, ‏חג מולד בניו-יורק , באתר גלובס, 17.9.2009
• יורם קניוק, התל אביבי הראשון, באתר הארץ, 08/04/09
• הפרק ראשון בספרו "תש"ח", אתר הוצאת ידיעות ספרים.
• קסם על ים כנרת - קטע מספרו של יורם קניוק, באתר nrg מעריב, 11 באוגוסט 2008
• יורם קניוק, אמנות זה עבודה, באתר הארץ, 15 במאי 2012.

על יצירתו:

• גדעון לוי, "אני מביט ביורם קניוק ומנסה להבין מי ולמה", באתר הארץ, 26.9.2007 - על "על החיים ועל המוות"
• דורון קורן, תרדֶמֶת חיה מאוד, באתר ynet‏, 11.9.2007 - על "על החיים ועל המוות"
• שירה סתיו, שרון סטון של המזרח התיכון, באתר הארץ, 10.9.2008 - על "קסם על ים כנרת"
• מוטי גולני, "תש"ח" מאת יורם קניוק, פוגת המוות, באתר הארץ, 7.7.2010
• עמרי הרצוג, תולדות היהודים - גרסת יורם קניוק, באתר הארץ, 18.11.2009 - על "היהודי האחרון"
• רן יגיל, היהודי מספר אחת, nrg מעריב, 25.9.2009 - על "היהודי האחרון"
• רן יגיל,פוסט מורטם: על "תש"ח" של יורם קניוק, nrg‏, 23 במאי 2010
• גיורא לשם, כתב החידה של "היהודי האחרון", באתר "רשימות", 4.2.2010
• עמיחי שלו, אל תקראו לו יורם, על הספר "תש"ח", באתר ynet‏, 25 באפריל 2010
• אלחנן ניר, ‏כן, גם הקימו מדינה, מקור ראשון, מוסף "שבת"
• סימונה באט, "בא בימים": קניוק מפרק את הציונות והאמנות, באתר ynet‏, 10 בינואר 2013
• דוד רוזנטל, יורם קניוק (שוב) נפרד מהחיים בספר "בא בימים", באתר וואלה!, 17 בפברואר 2013

הערות שוליים

הקודם: נורית גוברין, אריה סיוון, אפרים קישון

פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם אהרון אלמוג, נורית זרחי 1999

הבא: חיים באר, מאיה בז'רנו, יואל הופמן, מרים רות