יורם שפירא
 | |
| יורם שפירא | |
| לידה |
10 ביוני 1936 (בן 87) כְּפַר סָבָא, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| מעסיק |
התעשייה האווירית לישראל |
  | |
יורם שפירא (נולד ב-10 ביוני 1936, ישראל) הוא מהנדס ישראלי, סגן מנהל התעשייה האווירית לישראל בעבר, ממפתחי הטיל גבריאל וספינות דבורה לחיל הים הישראלי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפירא נולד ליצחק ולוטי (לבית פרידלר) שפירא, ילידי הורודנקה, חלוצים בני העלייה הרביעית וממייסדי המושב צופית. נולד וגדל במושב צופית ולמד בתיכון בכפר סבא.[1]
בשנת 1954 התגייס לעתודה האקדמית, ללימודי הנדסת מכונות בטכניון, ובסיומם שירת בחיל הים הישראלי בתפקידים הנדסיים.
עם שחרורו בשנת 1961 החל לעבוד בתעשייה האווירית לישראל (תע"א) שהייתה בחיתוליה. באותה תקופה נוסד מפעל ב', לימים מבת, בראשותו של אורי אבן-טוב, ושפירא נמנה עם ראשוניו.[2]
שפירא נמנה עם הגרעין הראשון של מפתחי הטיל גבריאל, שהתבסס על טיל קודם בשם לוז שפיתחה רפאל. שפירא שימש כראש צוות ההנדסה המכנית האחראי לתכנון גוף הטיל וחלקים אחרים במערכת הנשק, והיה האחראי הכולל על ייצור הטיל והמערכות והתקנתם על ספינות הטילים ספינות סער של חיל הים ("ספינות שרבורג").
בתחילת שנות השבעים, הוצב במשלחת תע"א בניו-יורק, ושימש כמתאם הנדסי של התע"א בארצות הברית וכאחד מהאחראים על הרכש. במהלך תקופה זאת, השלים תואר שני בניהול תעשייתי באוניברסיטת קולומביה. במהלך מלחמת יום הכיפורים היה פעיל בקידום רכש מערכות מיוחדות שנדרשו לחיל-האוויר הישראלי והתע"א במלחמה.
בשנים 1975–1980, כיהן כמנהלו השלישי של מפעל רמת"א של התעשייה האווירית, בבאר שבע. בתקופה זו פיתח המפעל ביוזמת יורם שפירא[3] את ספינות ה"דבורה" לשוק העולמי ולחיל הים הישראלי,[4][5] וכן ספינות קטנות יותר מסוג "שפירית" המשמשות לשיטור וסיור במים רדודים ולאורך נהרות. כמו כן פותחו במפעל בתקופה זאת מערכת "מגוב" והדור הראשון של כלי הרכב המשוריין "ראם".
בשנת 1980 מונה לסגן מנהל חטיבת האלקטרוניקה[6] אשר הוקמה לא מכבר. בתקופה זו פרצה החטיבה לתחום החלל, ופותחו הלוויינים הראשונים ממשפחת אופק, והטילים אשר שיגרו אותם לחלל. הלקחים שנלמדו בפרויקט הגבריאל יושמו לפיתוח טילים מתקדמים מונחי לייזר, פצצות חכמות וכלי טיס בלתי מאוישים.
בשנת 1985 מונה לסמנכ"ל התעשייה האווירית ולמנהל חטיבת הטכנולוגיות שלה. בין היתר היה אחראי לארבעה ממפעלי החברה – רמת"א בבאר שבע, שה"ל בלוד, מת"א בירושלים ותעשיות גולן שברמת הגולן שהיו ספקים עיקריים של מערכות מוטסות לפרויקט הלביא.[7][8]
החל מתחילת שנות התשעים כיהן כנשיא וכמנכ"ל של קומודור אביאיישן (Commodore Aviation), שבסיסה במיאמי, חברה בת של התע"א לשיפוץ מטוסים ותחזוקתם.[9]
לאחר פרישתו מתע"א שימש כדירקטור במגוון חברות ביניהן: אלביט מערכות, דלק, ורדינון וכלל פיננסים.[10]
נשוי לד"ר שוש שפירא ולהם שלושה ילדים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התעשייה האווירית, חזון ומעשה בתעשייה האווירית, 2013 מסת"ב מסת"ב 978-965-555-499-1 עמודים 173-179,357-363
- קישור לסרטים המתארים את קורות חייו
- מכתב אישי משמעון פרס ליורם שפירא, לרגל יום הולדתו ה-80 - יוני 2016 .
קישורים חיצונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הכישו נחש, דבר, 6 באוגוסט 1951
- ^ אורי דרומי, מטיל לוחך גלים ועד "ממטרה", באתר הארץ, 9 באפריל 2003
- ^ גדי שכטר, תולדות ה"דבורה" - ספינת בט"ש בחיל הים, הפקה עצמית. אוגוסט 2014, במוזיאון ההעפלה וחיל הים.
- ^ סא"ל אמנון סלעי, תולדות ספינות המשמר הדבור והדבורה, אתר עמותת חיל הים הישראלי
- ^ דבורה סימן 4 מתוכננת להיות מיני סטי"ל?, באתר פרש – על פיתוח ספינת הדבורה
- ^ עדה כהן, על אנשים ועסקים, מעריב, 22 באוגוסט 1980
- ^ בטאון חיל האוויר 1986, ראיון וסקירת מפעלי חטיבת הטכנולוגיות עמוד 31
- ^ להרחבה על פועלו במסגרת התעשייה האווירית ראו סרטון יורם שפירא בתעשייה האווירית.
- ^ דיווח על מינוי יורם שפירא למנכ"ל Commodore Aviation
- ^ דיווח כלל פיננסים על מינוי דירקטורים