יורם שקולניק
|
|
יורם שקולניק (נולד ב-1969) הוא ישראלי שרצח מחבל פלסטיני כפות בשנת 1993.
שקולניק היה תושב הר חברון, נשוי ואב לשלושה ילדים, שעבד כנהג הסעות תלמידים. ב-23 במרץ 1993 נלכד בסוסיא מוסא אבו סבחה מהכפר יטא, מחבל פלסטיני שניסה לבצע פיגוע בילדי בית הספר בסוסיא. לאחר שנתפס אבו סבחה, עוד הספיק לדקור את אחד מתושבי המקום ולכן נכבל. שקולניק, ששמע על האירוע במכשיר הקשר שברכבו, מיהר להגיע למקום וירה במחבל למוות 9 כדורים, על אף שכבר היה כבול באותה שעה.
במשפט טען שקולניק שהוא חשב שבידי המחבל היה רימון יד ועל כן ירה בו, אולם טענתו לא נתקבלה והוא הורשע ברצח ונידון למאסר עולם בשנת 1994. ערעורו נדחה ב-1997.
שקולניק הגיש עתירות רבות נגד שירות בתי הסוהר בנוגע לתנאי מאסרו[1]. בערב ראש השנה 1997, נקצב עונשו ל-15 שנה על ידי נשיא מדינת ישראל עזר ויצמן, כמעין איזון לשחרור מחבלים. בפברואר 1999 נקצב עונשו שוב ל-11 שנים ו-3 חודשים. במרץ 2000 אישרה לו ועדת השחרורים שחרור מוקדם אך שחרורו בוטל על ידי בג"ץ. בסוף אותה שנה שוב אישרה לו ועדת השחרורים שחרור מוקדם. שוב הוגשה עתירה לבג"ץ, אך הפעם אושר השחרור ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה. אף שלא התבטאו ישירות נגד נשיא המדינה, השופטים הביעו מורת רוח על קיצור עונשו של שקולניק. ב-18 בפברואר 2001 שוחרר שקולניק בתנאים מגבילים האוסרים עליו לגור בשטחי יהודה, שומרון ועזה עד תום תקופת המאסר שנקצבה לו[2]. לאחר שנה צומצמו התנאים המגבילים[3].
משפחתו של אבו סבחה הגישה תביעת פיצויים נגד המדינה על כך שהתרשלה בכך שמסרה לידי שקולניק נשק. התביעה נדחתה, אף על פי שלא היה ברור האם שקולניק קיבל את הנשק בהתאם לנהלים, מכיוון שלא הוכח שהייתה רשלנות במתן הנשק, ובנוסף היה ספק אם אי מתן הנשק היה מונע את הרצח, שכן לשקולניק היה אקדח ברישיון[4].
שקולניק הפך לגיבור בעיני תלמידי הרב מאיר כהנא[5] ורבים בימין ראו בהרשעתו ברצח ובעונש הכבד של מאסר עולם שהושת עליו עוול, במיוחד בהשוואה לאנשי השב"כ אשר זכו לחנינה בפרשת קו 300 ולעומת אנשים אחרים שרצחו מתוך סערת נפשות וקיבלו עונש קל בהרבה. הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לישראל והראשון לציון לשעבר התבטא עליו: "שישב בבית הסוהר כמה שנים על לא עוול בכפו"[6].
גם מניעת שחרורו המוקדם, לאחר ניכוי שליש ממאסרו, עוררה זעם בימין[7]. מיכאל קליינר, למשל, טען שנימוקם של שופטי בג"ץ ששקולניק מסוכן לציבור, מצחיק אפילו אנשי שמאל[8]. מניעת השחרור נתפסה כניסיון של השופטים לעקוף את קיצוב העונש שנעשה על ידי נשיא המדינה [9].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שקולניק יורם נגד כלא איילון ומעשיהו-רמלה
- ^ ענת רואה ועלי ואקד, יורם שקולניק שוחרר ממאסרו, באתר ynet, 18.02.01
- ^ עתי"ם, ביהמ"ש: הרוצח יורם שקולניק יורשה לבקר בגדה, באתר וואלה!, 8 בפברואר 2002
- ^ דנא 4371/07 עיזבון המנוח אבו צבחה מוסא נגד מדינת ישראל
- ^ יורם שקולניק כסמל המאבק, אתר כהנא
- ^ זכר למחצית השקל - פרשת משפטים תשס"א, קול צופיך, שיחה של הרב מרדכי אליהו
- ^ צבי הנדל, רודנות שיפוטית
- ^ מיכאל קליינר, שופטי בג"ץ - לא הייתי נותן להם לשפוט במשחק כדורגל, חדשות 12/05/00, באתר חרות
- ^ למשל בדברי עורך הדין אמנון זכרוני: "ובית המשפט העליון בפסק הדין השני אישר את ההחלטה וקבע, בכל זאת פה ישנה הקביעה המהותית, קבע שבמקרים חריגים, שוב כאשר קיים יחס לא מתקבל על הדעת בין חומרת המעשה שביצע האסיר והעונש שהוטל עליו, לבין העונש שירצה בפועל, וכשיחס זה עלול לפגוע באמון הציבור, אז ניתן לשלול שחרור מוקדם.", פרוטוקול עעא002589/07 נחום ענבר נגד ועדת השחרורים גוש מרכז