יחזקאל קויפמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופ' יחזקאל קויפמן

פרופ' יחזקאל קויפמן (1889, דוניביץ, מחוז פודוליה, האימפריה הרוסית9 באוקטובר 1963, ירושלים) היה פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל. שימש כראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1959.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאל קויפמן נולד בדוניביץ (ליד קמניץ פודולסק) להורים שומרי מסורת. אביו היה סוחר בדים. התחנך בחדר, ולאחר מכן למד תלמוד ופוסקים בבית מדרש. בנוסף למד עברית, דקדוק עברי ומעט ספרות עברית, מפי מורה פרטי. ב-1918 סיים את לימודיו באוניברסיטת ברן בפילוסופיה ובבלשנות שמית. קויפמן עבר לברלין שם עבד במסגרת מפעל אנציקלופדיה יודאיקה. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל והחל ללמד בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1949 עבר לירושלים, והיה פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית עד 1957.

קויפמן זכה פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל, בשנת תרצ"ג על ספרו "גולה ונכר" ובשנת תשט"ז על ספרו "תולדות האמונה הישראלית"‏[1].

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

השקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קויפמן נודע בעיקר בעמדתו שהמונותאיזם הישראלי הופיע באופן ספונטאני בתקופה קדומה מאוד, בניגוד לתפיסה ההגליאנית של אסכולת ולהאוזן, שרווחה אז, שעל פיה המונותאיזם הישראלי התפתח באופן הדרגתי מאמונות אליליות. לפי קויפמן, החידוש העיקרי באמונה הישראלית לא היה הרעיון שקיים אל אחד בלבד, אלא הרעיון שאל זה אינו כפוף לחוקי הטבע או לכל חוק אחר.

בתחום ביקורת המקרא, קויפמן נודע בעמדתו המהפכנית כלפי תורת התעודות. לפי קויפמן, המקור הכוהני בתורה נתחבר לפני המקור המשנה-תורתי, בתקופת בית המקדש הראשון. עמדה זו משפיעה רבות על תפיסת התפתחות החוק המקראי ומשמעות הנבואה הקלאסית בישראל.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו נקראים רחוב בשכונת רמות בירושלים, רחוב בשכונה ה' בבאר שבע, רחוב המחבר את הטיילת התל אביבית לשדרות ירושלים ביפו ורחוב בחיפה סמוך לבית בירם בו לימד.

על שמו קרויה הקתדרה למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

ספריו החשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר יובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם הרן (עורך), ספר היובל ליחזקאל קויפמן: מחקרים במקרא ובתולדות האמונה הישראלית, מוגשים לו בהגיעו לשיבה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"א.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתבי יחזקאל קויפמן, ‬בתוך: ספר היובל ליחזקאל קויפמן (תשכ"א), עמ' א–ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.