יחזקאל קויפמן
פרופ' יחזקאל קויפמן (1889, דוניביץ, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 9 באוקטובר 1963, ירושלים) היה פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל. שימש כראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1959.
תוכן עניינים |
תולדות חייו [עריכה]
יחזקאל קויפמן נולד בדוניביץ (ליד קמניץ פודולסק) להורים שומרי מסורת. אביו היה סוחר בדים. התחנך בחדר, ולאחר מכן למד תלמוד ופוסקים בבית מדרש. בנוסף למד עברית, דקדוק עברי ומעט ספרות עברית, מפי מורה פרטי. ב-1918 סיים את לימודיו באוניברסיטת ברן בפילוסופיה ובבלשנות שמית. קויפמן עבר לברלין שם עבד במסגרת מפעל אנציקלופדיה יודאיקה. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל והחל ללמד בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1949 עבר לירושלים, והיה פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית עד 1957.
קויפמן זכה פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל, בשנת תרצ"ג על ספרו "גולה ונכר" ובשנת תשט"ז על ספרו "תולדות האמונה הישראלית".
ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.
השקפותיו [עריכה]
קויפמן נודע בעיקר בעמדתו שהמונותאיזם הישראלי הופיע באופן ספונטאני בתקופה קדומה מאוד, בניגוד לתפיסה ההגליאנית של אסכולת ולהאוזן, שרווחה אז, שעל פיה המונותאיזם הישראלי התפתח באופן הדרגתי מאמונות אליליות. לפי קויפמן, החידוש העיקרי באמונה הישראלית לא היה הרעיון שקיים אל אחד בלבד, אלא הרעיון שאל זה אינו כפוף לחוקי הטבע או לכל חוק אחר.
בתחום ביקורת המקרא, קויפמן נודע בעמדתו המהפכנית כלפי תורת התעודות. לפי קויפמן, המקור הכוהני בתורה נתחבר לפני המקור המשנה-תורתי, בתקופת בית המקדש הראשון. עמדה זו משפיעה רבות על תפיסת התפתחות החוק המקראי ומשמעות הנבואה הקלאסית בישראל.
הנצחה [עריכה]
על שמו נקראים רחוב בשכונת רמות בירושלים, רחוב בשכונה ה' בבאר שבע, , רחוב המחבר את הטיילת התל אביבית לשדרות ירושלים ביפו ורחוב בחיפה סמוך לבית בירם בו לימד.
על שמו קרויה הקתדרה למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
ספריו החשובים [עריכה]
- תולדות האמונה הישראלית - יצירתו הגדולה על המונותאיזם היהודי.
- פירושים למקרא מבוססים על גישתו הייחודית בביקורת המקרא.
- גולה ונכר, ב' כרכים.
- הסיפור המקראי על כיבוש הארץ (תשט"ו).
ספר יובל [עריכה]
- מנחם הרן (עורך), ספר היובל ליחזקאל קויפמן: מחקרים במקרא ובתולדות האמונה הישראלית, מוגשים לו בהגיעו לשיבה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"א.
לקריאה נוספת [עריכה]
- כתבי יחזקאל קויפמן, בתוך: ספר היובל ליחזקאל קויפמן (תשכ"א), עמ' א–ו.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- רשימת הפרסומים של יחזקאל קויפמן בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של יחזקאל קויפמן באתר רמב"י (עברית) (לועזית)
- כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- א. ח. אלחנני, על חקר התנ"ך (שיחה עם פרופ' יחזקאל קויפמן), דבר, 15 באפריל 1955
- ג. קרסל, "הנקודה היהודית" בחקר המקרא, דבר, 1 באפריל 1960
- פרופ' יחזקאל קויפמן, דבר, 11 באוקטובר 1963 (עם פטירתו), המשך
- ד"ר חיים מ. י. גבריהו, קווים למשנתו של קויפמן, דבר, 11 באוקטובר 1963
- י. ליוור, יחזקאל קויפמן חקר חידת קיומו של ישראל, מעריב, 11 באוקטובר 1963
- יחזקאל קויפמן ז"ל: דברי אזכרה של נשיא־המדינה זלמן שזר, דבר, 15 בנובמבר 1963
מפרי עטו:
- מקומו ההיסטורי של ספר איוב, מאמר מאת יחזקאל קויפמן במאגר המידע מקראנט
- סיכומים של פרקי הספר תולדות האמונה הישראלית, באתר יחזקאל קויפמן
