יחזקאל קצינאלפוגין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "כנסת יחזקאל" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו כנסת יחזקאל (פירושונים).

רבי יחזקאל קצינאלפוגין (מכונה בטעות: קצנלבוגן) מוכר גם על שם ספרו כבעל "כנסת יחזקאל". (בריסק, כסלו - ה'תכ"ח, אלטונה, כ"ג בתמוז - ה'תק"ט) רבה של קהילת אה"ו מחבר ספרים, פוסק מנהיג ולוחם נגד כת השבתאות. (בניגוד לטעות הרווחת, אינו קשור למשפחת המהר"ם מפדואה).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1667 לדיין רבי אברהם קצינאלפוגין, בעיר בריסק ליטא. שם למד והתחנך אצל האב"ד רבי מרדכי זיסקינד. כבר בצעירותו התגלה כעילוי וחריף מוח. כשהגיע לפרקו‏[1], נישא לבתו של רבי "שלמה זלמן סירקיש" מבריסק[2]. לאחר חתונתו כיהן ברבנות בערים ז'יטל, קאיידן, ובירז. בשנת 1712 נבחר לכהן כאב"ד וראש הישיבה בקהילת אה"ו. ברבנות זאת שימש כ-30 שנה ובעקבותיה בא פרסומו. מינוי זה, לפי תיאור היעב"ץ בספרו האוטוביוגרפי "מגילת ספר", בא לידיו בעקבות עסקת חליפין חשאית אותה ערך עם אחד מנגידי אלטונה, תמורתה שימש חתנו של הנגיד ברבנות קאיידן. גדולי הרבנים כגון: רבי דוד אופנהיים (אב"ד פרג), יעקב כ"ץ (פופרש) אב"ד פפד"מ ורבי יהודה מילר אב"ד קליווא, פנו אליו בשו"תים, ותשובותיו הודפסו בספרו "כנסת יחזקאל". היה מעורב בהטלת האיסור על רמח"ל לכתוב בשם מגיד. אגרותיו בנושא לרבני וונציה מצויות בקובץ האגרות 'רמח"ל ובני דורו' ב- 9 ביולי 1749 אחר חצות היום נפטר רבי יחזקאל ונקבר באותו ערב, בבית הקברות באלטונה.

צניעותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כל גדלותו בתורה, נהג רבי יחזקאל בענווה. בצוואתו‏[3] העיד על עצמו שמעולם לא לבש בגדי פאר, וביקש שימנעו מלרשום על מצבתו את המילה "גאון", וכן שלא ירבו בשבחים.

מסופר כי‏[4] ה"כנסת יחזקאל" לא היה בעל שמיעה מוזיקלית, אך בכל זאת, היה נוהג להתפלל לפני התיבה וציבור המתפללים לא אהד את ניגוניו. בהמבורג היה עני אחד שנהג לחקות את תנועותיו וניגוניו של רבי יחזקאל בפני יושבי בתי מרזח, ובמיוחד ניגונו על "מכלכל חיים"‏[5] , והם העניקו לו מטבע בתמורה. כשנודע הדבר לראשי הקהל, כעסו וגרשו את העני מן העיר. העני מיהר לביתו של רבי יחזקאל וסיפר לו כי עשה כן לשם פרנסתו ולא לשם לעג. רבי יחזקאל מחל על כבודו, ונתן ביד העני אישור ובו כתוב: "רשות נתונה ממני למוכ"ז, לכלכל עצמו ממכלכל החיים"‏[6].

רבי חיים הכהן ראפופורט בהספדו על רבי יחזקאל ציין את ענוותנותו הרבה‏[7].

יחסיו עם רבי יעקב עמדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהיעב"ץ היה איש פולמוס ודמות שנויה במחלוקת. ועל אף השגות חריפות שכתב היעב"ץ על פסקים מסוימים של רבי יחזקאל, הרי שהוא כיבד וקרב את רבי יעקב. במקרים רבים שלח אליו בקשות לחוות דעתו בענייני איסור והיתר, ואף צירף אותו מפעם לפעם כדיין בבית דינו באלטונה. יחס זה לא מנע מהיעב"ץ לזלזל ברבי יחזקאל, ולכתוב עליו האשמות קשות ביותר בספריו "מגלת ספר"‏[8], ו"שאילת יעבץ"‏[9].

שם משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם משפחתו של רבי יחזקאל בעל ה"כנסת יחזקאל" הוא "קצינאלפוגין", וכך גם חתם בהקדמה לספרו. שמו זה, גם חרוט על מצבתו אשר בבית הקברות באלטונה. והנה רבים טועים לקרוא לו בשם "קצנלבוגן", ואף הגדילו ביחסם לו קשר משפחתי, עם רבי "מאיר קצנלבוגן" המהר"ם מפדואה. ועל פי המסופר צאצאיו של שאול וואהל תבעו את אבותיו של בעל כנסת יחזקאל על שחותמים את שמם באות בי"ת, ופסקו רבני ועד ארבע ארצות כי עליהם לחתום את שמם באות פ"א‏[10].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות וביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגיע לפרקו - הגיע לגיל נישואים
  2. ^ שלמה זלמן סירקיש" מבריסק היה נכדו של הב"ח וחתנו של רבי יום-טוב ליפמן הלר
  3. ^ צוואת רבי יחזקאל
  4. ^ אברהם סג"ל עטינגער שיחת חולין, פרק ג' עמוד ח'
  5. ^ מכלכל חיים - קטע מתוך תפילת שמונה עשרה
  6. ^ כפל משמעות - שהרשה לו להתפרנס מקטע התפילה "מכלכל חיים" ומהקב"ה שהוא מכלכל החיים
  7. ^ זכר החיים: "ואיני צריך לפרסמו בתורה כי המפורסמות אין צריך ראיה. אך גודל ענוותנותו אפשר דלאו כולי עלמא ידעי (ייתכן שלא כולם יודעים) ומצווה להזכיר, שבמקום גדולתו שם תהא ענוותנותו, שאי אפשר לספר אפס קצהו דהאי גברא רבא (זה האיש הגדול) עליו ראוי ממש לומר הי חסיד (זה חסיד) הי ענו (זה עניו) מתלמידיו של הלל (שהיה סמל לענווה)
  8. ^ מגלת ספר, "והמה לא ראו ולא ידעו את האיש רי"ח, רק הכסף יענה את הקול...אמר להם איזה דבר תורה ולא הבינו דיבורו כלל.
  9. ^ שאילת יעבץ סימן קנ"ו: הוגד לי וראיתי בספר חדש (כנסת יחזקאל) שרצה ליישב וכו' וגנאי להאריך לוחות דברים בטלים הללו שאינם אלא דברי הדיוטות, רק מפני שזה החכם בעיניו...
  10. ^ ראה ספר חכמי אה"ו עמוד 12