יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין (כ' בשבט תקפ"ט, (1829) - כ"ב אדר ב' תרס"ח (1908), רב, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. מכונה גם 'ערוך השולחן' על שם ספרו.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
הרב אפשטין נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה תלמיד חכם וסוחר. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ולרבי אהרון הלוי, שלו מיוחס חיבור ספר החינוך.
הרב אפשטיין נשא לאישה את בתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי"ב מוולוז'ין), ושאף להתעסק במסחר ולא ברבנות, אולם לאחר שהשליש שהופקד בידו כסף הנדוניה שלו פשט את הרגל, וחוסר הצלחתו במסחר, קיבל עליו הרב אפשטיין להתמנות לרב.
בשנת תרכ"ה (1856), בגיל 27, מונה כאב בית דין בעיר החסידית נובוז'יבקוב באוקראינה. אף שבעצמו היה נצר למשפחת מתנגדים, התייחס הרב אפשטיין באהדה לחסידות. לאחר שהתמנה לרב בעיר, נסע הרב אפשטיין לתקופה לאדמו"ר מחב"ד הצמח צדק, ולמד ממנו את דרכי פסיקת ההלכה.
בשנת תרמ"ג (1883), בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר 34 שנה. הרב אפשטיין הוא אביו של הרב ברוך הלוי אפשטין, סבו של הרב מאיר בר-אילן וגיסו וחותנו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין (בתו של הרב אפשטיין הייתה אשתו השנייה של הנצי"ב).
הרב אפשטיין היה ידוע כ"גדול המסמיכים" בשל המספר הרב של רבנים שהסמיך, ובפרט אלו מהם שהפכו לגדולי תורה ידועים. בין הרבנים הידועים שהסמיך, הרב איסר זלמן מלצר, הראי"ה קוק, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה יוסף זוין והרב יוסף אליהו הנקין.
נפטר בנובהרדוק בכ"ב אדר ב' תרס"ח (1908)
[עריכה] דרך לימודו
הרב אפשטיין העדיף את הבקיאות על החריפות (ראו 'סיני ועוקר הרים') ואת דרך הלימוד על מנת להגיע לפסיקת הלכה בסופה. ('אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא') ובדרך זו חיבר את חיבורו המקיף ערוך השולחן. ספר זה הוא היחידי בסוגו מאז השולחן ערוך המקיף את כל חלקי ההלכה, כולל חלקים שאינם נוהגים בזמננו. הספר יצא לאור בחלקים בחייו ולאחר פטירתו.
הרב אפשטיין התפרסם גם בכח ההיתר שלו, (כוחא דהיתרא) היינו בנטייה לפסוק להלכה להקל ולא להחמיר.
[עריכה] ספריו
- אור לישרים - על ספר הישר לרבינו תם.
- ליל שימורים - פירוש על הגדה של פסח.
- ערוך השולחן - חיבור הלכתי מקיף לפי סדר השו"ע.
- ערוך השולחן העתיד - חיבור הלכתי מקיף בנושאים בהם לא דן השו"ע מכיוון שהנושאים לא היו פרקטיים בחיי הקהילה בזמן הכתיבה, כלומר הלכות הנוהגות רק בא"י או/ו כשיש מקדש (נושאים הנידונים בסדרים זרעים, קודשים וטהרות).
- מיכל המים - פירוש על הירושלמי.
[עריכה] לקריאה נוספת
- הרי"ל מימון, שרי המאה, חלק ו' פרק שישי.
- הרב ברוך אפשטיין, מקור ברוך ד' חלקים. בן הרב
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
מאמרים:
- יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- "סמיכה בסבך האגדות", מאת איתם הנקין (מקור ראשון 10.09.08). מאמר על הסכמת הרב קוק על ידי בעל "ערוך השולחן".
- ביקורת ספרים (תשס"ז), מאת מערכת הירחון "עלוני ממרא" על "ערוך השולחן מהדורת פרידמן" (עוז והדר)
- מאמרי מחקר באנגלית על ספר ערוך השולחן ועל מחברו (כולל ביקורת על מהדורת "עוז והדר", מידע על הדפסת המהדורה המקורית של הספר, ועל החלקים החסרים בו)
ספרים:
- ספר ערוך השולחן:
- ביאור "ליל שימורים" על ההגדה של פסח: צילומים נמצאים כאן וכאן (השני כולל השער המקורי של הספר), וכן באתר "דעת"
. - פירוש "אור לישרים" על ספר הישר לרבינו תם: צילום.
| תקופת חייו של יחיאל מיכל הלוי אפשטיין על ציר הזמן |
|---|
 |
