יחיאל קדישאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחיאל קדישאי, 2010

יחיאל קדישאי (1923 - 16 בנובמבר 2013) היה מזכיר תנועת החרות בכנסת, מנהל לשכת ראש הממשלה מנחם בגין, ומי שכונה על ידי רבים "יד ימינו של בגין".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1923 בשם יחיאל קדישזון בפולין כבן הצעיר למשפחה בת חמישה אחים. כתינוק בן שלושה חודשים עלה עם משפחתו לארץ ישראל.

המשפחה השתקעה בתל אביב ויחיאל למד תחילה ב"חדר" בכרם התימנים ולאחר מכן בבית הספר "תחכמוני". לימים, נמנה אחיו הבכור, יצחק, על מייסדי התיאטרון הקאמרי. קדישאי היה חניך בית"ר וחבר האצ"ל מ-1940. ב-1942 התנדב לבריגדה היהודית שפעלה במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. באירופה רכש בחשאי נשק עבור המחתרת. לאחר שהשתחרר ב-1946 נשאר באירופה ופעל שם במסגרת האצ"ל להעלאת ניצולי השואה לישראל.

ב-1948 חזר לארץ ישראל יחד עם רעייתו אסתר לבית בראון, אותה הכיר במחנות העקורים, באונייה "אלטלנה". היה שליח בית"ר בדרום אפריקה. שימש כמזכיר סיעת החירות ב-1964 ושימש כראש לשכתו של מנחם בגין משנת 1967. עם היבחרו של בגין לראשות הממשלה בשנת 1977, מונה למנהל לשכת ראש הממשלה וכיהן בתפקיד עד להתפטרותו של בגין בשנת 1983. עמד בראש ארגון שסייע למשפחות השכולות של חללי האצ"ל וכן ניהל את "מועדון התיאטרון".

לאחר פרישתו בספטמבר 1983 ניתק בגין את עצמו מכלל המערכת ושמר על קשר רק עם ראש הממשלה יצחק שמיר, דן מרידור, יחיאל קדישאי ועזריאל נבו‏. הסבר שהועלה היה שהקשתה עליו הסתבכותה של ישראל בלבנון, מספר הקורבנות הגבוה שגבתה מלחמת לבנון, מסקנות ועדת כהן והביקורת הציבורית, אך קדישאי שלל הסבר זה. בשנה וחצי האחרונות לחייו עבר בגין להתגורר בדירה ברחוב גליקסברג מספר 4 בתל אביב, מאז רק מספר מצומצם ביותר של אנשים היו מבקריו הקבועים, בהם משפחתו הקרובה, דן מרידור, השר לשעבר יעקב מרידור וצבי הורוביץ. יחיאל קדישאי, אשר היה חבר קרוב לבגין ואיש סודו, היה מגיע אליו כמעט מדי יום בהביאו אליו את עיתוני היום.

בשנת 2005 היה קדישאי בין משיאי המשואות בטקס הדלקת המשואות.

בבחירות לכנסות 17, 18, 19 הוצב קדישאי במקומות האחרונים והסמליים ברשימת הליכוד.

בשנותיו האחרונות עסק קדישאי בהתנדבות בענייני ציבור ובהנצחת מורשתו של בגין.

נפטר ב-16 בנובמבר 2013 בדירתו בתל אביב, בגיל 90, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם מיכלסון, יד ימינו: הביוגרפיה של יחיאל קדישאי מזכירו ואיש סודו של מנחם בגין. ירושלים: גפן, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחיאל קדישאי בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.