יחיא קאפח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יחיא בן שלמה קאפח

הרב מארי יחיא קאפח (הנקרא בפי תלמידיו "הרב הישיש" או "מארי הישיש"; ה'תר"י - ה'תרצ"ב; 1850 - 1931) היה מגדולי חכמי תימן בדורו, ידוע במלחמתו כנגד ספר הזוהר והקבלה ולמען חזרתה של יהדות תימן לפסיקת ההלכה לפי הרמב"ם והרס"ג (רבי סעדיה גאון) ודחיית מנהגים שנהגו אחרי חתימת התלמוד כמעט לחלוטין. ידוע בגישתו השכלתנית ובמאמרו: "למד היטב, חקור והשכלת". היה סבו ומחנכו של הרב יוסף קאפח.

חייו

נולד בתימן, בן רבי סלימאן אלקאפח. בשנת ה'תרנ"ב (1892) פתח בית כנסת בחדר בביתו, וקבע בו סדרי לימוד. בבוקר השכם היו לומדים את המשנה עם פירוש המשנה לרמב"ם בשפת המקור - ערבית; אחרי פת שחרית היו לומדים במשנה תורה של הרמב"ם, ואחרי תפילת ערבית היו לומדים עין יעקב ושלחן ערוך. כמו כן הנהיג קרוב לשנת 1894 לימוד קבוע בלילות שבת, מחצות הלילה עד הבוקר, של המשנה עם פירוש הרמב"ם בערבית, ונוהג זה התפשט אחר כך ליותר מעשרה בתי כנסת נוספים.

בשנת ה'תרנ"ט (1899), אחרי התפטרותו של הרב סאלם בן יחיא ממשרת ה"חכם באשי", נבחר הרב קאפח ל"חכם באשי" השישי. אך בעקבות סכסוכים עם מספר שוחטים, עם הקצבים, ופרשיה נוספת שהתעוררה בעקבות גבייה בלתי מוצדקת של מסים מצידם של נבחרי הרחובות, שהואלי ראה את הרב קאפח כאשם בהעלמת עין ממעשיהם, יעצו לו ידידיו של הרב קאפח להתפטר ממשרתו. מאז התפרנס כמלמד תינוקות בחדר בביתו של חיים כסאר, תמורת שכר-מלמדים גבוה מהמקובל.

אישיותו ופועלו

הרב קאפח היה קנאי גדול לרוחו ולהשקפותיו של הרמב"ם וקדמונים אחרים כדוגמת רס"ג ורבנו בחיי. דחה אמונות תפלות רבות שהיו בקרב יהדות תימן וביהדות בכלל כגון: שדים, לחשים וקמיעות וראה בהם עבודה זרה.

נלחם מלחמה עיקשת כנגד ספר הזוהר והקבלה. ספריו כדוגמת "מלחמות ה'", "עמל ורעות רוח" ו"דעת אלהים" כיוונו כולם לביסוס השקפותיו כנגד ספר הזוהר והקבלה. בד בבד עם התנגדותו לקבלה, הקים תנועה אותה כינה "דור דעה", שחסידיה נודעו בכינוי דרדעים, ומטרתה הייתה הפצת תורתו של הרמב"ם וחזרה למנהגים ראשונים לפני חדירתם של השולחן ערוך וספר הזוהר לתימן. בנושא זה ניהל התכתבות עם הלל צייטלין ועם הרב קוק שניסו להוכיח את אמיתות הקבלה.

בבית מדרשו לימד תלמוד בבלי וירושלמי בהעמקה וכן ספרי מחשבה שנכתבו בערבית כגון: מורה נבוכים, אמונות ודעות, תורת חובת הלבבות, והכוזרי. בנוסף פיתח ועודד לימודי חול כגון אסטרונומיה, ביולוגיה, אנטומיה ושפות, וכן איסוף ושימור כתבי יד עתיקים לצורכי לימוד והשוואה.

תלמידיו כינוהו "מארי יחיא לעולם" ובעיקר "הרב הישיש", תואר כבוד הניתן לו כנגד יריביו שהיו רבנים צעירים ממנו בהרבה ואף למדו אצלו.

המחלוקת על הדרדעים

בשל מלחמתו העיקשת בקבלה ובספר הזוהר התעוררה מחלוקת גדולה בתימן. ראש מתנגדיו היה הרב יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי של תימן, שבצעירותו היה מבאי בית מדרשו של הרב קאפח. חלק גדול מחכמי תימן הצטרפו למאבק נגד הדרדעים. בתקופה זו הודפס בעילום שם בירושלים הספר "אמונת ה'" שככול הנראה נכתב על ידי הרב יחיא ערוסי הלוי‏[1] התומך בקבלה, וזאת כמענה לספרו "מלחמות ה'". המחלוקת נמשכה ביתר עוז, ובשלב מסוים יצאה מבית המדרש וגלשה להלשנות אצל האימאם של תימן ולמאסרים. במחלוקת נגד הדרדעים התערבו גם חכמי ישראל מחוץ לתימן, מהם רבני ארץ ישראל ובהם הרב קוק שקיים התכתבות ארוכה עם הרב קאפח בנושאי הזוהר והקבלה. חכמי ורבני ארץ ישראל וביניהם רבנים ספרדים ואשכנזים הוציאו כתב נידוי בעקבות דעותיו אלו. למרות המחלוקת הגדולה, המשיכו הרב יחיא יצחק הלוי והרב יחיא קאפח לכבד זה את זה ולשתף פעולה כבית הדין הגדול לכל יהודי תימן.

הרב יחיא קאפח נפטר ביום שבת י"א בכסלו ה'תרצ"ב, דצמבר 1931.

לאחר העלייה הגדולה שככה המחלוקת בקהילת תימן, ונעשה שלום בין הצדדים ביוזמתו של הרב שלום סעדיה גמליאל ובנוכחותו של הראשון לציון, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.

מתלמידיו

הרב יחיא אביץ', הרב שלום קורח, הרב יחיא גיאת, הרב יוסף קאפח (נכדו), הרב רצ'א צארום, הרב דוד עואץ', הרב משה צארום, הרב ניסים מנצורה, הרב אהרון חמדי, הרב חיים כסאר, הרב אברהם צדוק (צאלח), הרב יוסף עמר (מנקד התלמוד), הרב יצחק הזמי ועוד רבים.

לקריאה נוספת

  • אביבית לוי (נינתו), הולך תמים, יד מהר"י קאפח, ישראל 2003.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש הטוענים שאת הספר חיבר הרב יוסף צוברי בעזרת רבותיו ובראשם הרב סעיד עוזרי, אולם הפרופסור יוסף טובי הוכיח על פי מכתב מאותה התקופה כי מחבר הספר היה הרב יחיא ערוסי הלוי מרבותיו של הרב צובירי.