יחיא שרעבי
מארי יחיא בן חיים שרעבי (ה'תקנ"ח 1798 - ה'תר"ל 1870) היה רב תימני.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בצנעא לחיים בן יעקב. נתמנה לרב ומורה-צדק בית שרעבי בסביבות השנים ה'תר"י–ה'תר"ך. הוא לימד שם מדי בוקר משניות עם מפרשים. יעקב ספיר שהגיע לתימן בשנת ה'תרי"ט כתב עליו בספרו "אבן ספיר" שבבית מדרשו מתפללים בנוסח ספרד ולומדים שם ש"ס, רמב"ם ופוסקים.[1]
בספר "סערת תימן" לרב עמרם קורח מובאת תקנה מסביבות השנים ה'תרכ"א–ה'תרכ"ה: "…שלא ידון אדם אחד חוץ מן שלשת חברי בית הדין ואפילו הוא גדול בתורה, כגון מ"ו יחיא קורח בכמ"ו יוסף אלקארה, ומ"ו סאלם אלמנצורה, ומ"ו יחיא אלשרעבי...".[2] לעיתים היה מצטרף לבית הדין בצנעא.
בין שומעי לקחו היו מארי יוסף בן מארי שלום קרח (הראשון), מארי אברהם קארה בן הראב"ד מארי יוסף קארה, ומארי סאלם חבשוש.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יעקב ספיר, ספר מסע תימן, כז: עיר היהודים ועיר הגוים בצנעא, באתר פרויקט בן-יהודה
- ^ סערת תימן, חיבור הרה"ג עמרם בהר"ג יחיא קרח זצ"ל, הרב הראשי האחרון לגולת תימן, בעריכה שמעון גרידי, עמ' לד
