יחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית
Ranger Tab.png
תג רגימנט הריינג'רס ה-75
"Rangers lead the way
(ריינג'רס מובילים את הדרך)"
פרטים
כינוי Airborne Rangers
('ריינג'רים מוצנחים')
מדינה Flag of the United States.svg ארצות הברית
שיוך United States Department of the Army Seal.svg צבא ארצות הברית
יחידת אם פיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארצות הברית
בסיס האם פורט בנינג, ג'ורג'יה
תאריכים וזמנים
הקמה 19 ביוני 1942
מקים ויליאם או. דראבי
מלחמות

מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם, מבצע זעם דחוף, מבצע מטרה צודקת, מלחמת המפרץ, הפלישה האמריקאית לאפגניסטן, מלחמת עיראק

פיקוד
צניחת רגימנט הריינג'רס ה-75 בפלישה לגרנדה בשנת 1983

יחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית (United States Army Rangers) היא כינוי לכוחות מיוחדים בחיל הרגלים של צבא ארצות הברית המתמחים בפעולות קומנדו. יחידות אלו נחשבות ליחידת עילית של חיל רגלים קל המתמחה בפריסה מהירה.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה היא יחידה בעלת מסורת ואתוס המגיעים עד ליחידה בשם "רוג'רס ריינג'רס" שלחמה לצד הבריטים במלחמת הצרפתים והאינדיאנים באמצע המאה ה-18, אך אין לה קשר רציף וישיר עם יחידה זו. בעבר היו יחידות דומות שפעלו בשירות שני הצדדים במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, וכן בשירות שני הצדדים במהלך מלחמת האזרחים של ארצות הברית ובמהלך מלחמת העולם השנייה. יחידת הריינג'רס הנוכחית בצבא ארצות הברית, רגימנט הריינג'רס ה-75, קיימת ברציפות מאז מלחמת קוריאה. קורס הריינג'רס הבסיסי מכשיר לוחמים מאז מלחמת העולם השנייה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון לא אנציקלופדי, ייתכן שמועתק.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

במאי 1942 נוסד גדוד הריינג'רים ה-1 שהוקם על ידי רס"ן ויליאם או. דארבי. דארבי, "אל- דארבו" בפי אנשיו, בוגר האקדמיה הצבאית ווסט פוינט, אשר שירת קודם לכן בחיל התותחנים וכשלישו של מפקד דיוויזיית החי"ר ה-34. היחידה הורכבה כולה ממתנדבים מתוך שורות דיוויזיית החי"ר ה-34 ודיוויזיית השריון ה-1, אשר נשלחו לאימון הקמה בבית הספר של הקומנדו הבריטי שבאַכְנַה- קַארִי, בהרי סקוטלנד[1]. החיילים עברו קורס מפרך כדי להכשירם כלוחמי קומנדו, אשר כלל פרקי אימון אינטנסיביים בקליעה וניווט, סיור ושדאות חבלה ופשיטה, טיפוס צוקים ונחיתה מן הים באמצעות נחתות וסירות גומי. כל אלו בהדרכה ופיקוח צמודים של מדריכי קומנדו סקוטים, שהתהלכו בחצאיות המסורתיות ואף ניגנו במהלך האימונים בחמת חלילים. בתום ההכשרה זכו הלוחמים בתואר סיירים בצבא ארצות הברית ונחשבו לגדוד המתמחה בסיור, פשיטה וחבלה. כמה מהם אף השתתפו בפשיטה על דייפ.

לאחר מכן השתתף הגדוד בפלישה לצפון אפריקה במסגרת מבצע לפיד. במהלך מערכה זו התבצעה למעשה הפעולה הקרבית הראשונה של הסיירים עת השתתפו בנחיתה באוראן[2]. ב- 11 בפברואר 1943 הטיל הגנרל לויד פרדנדאל על גדוד הסיירים הראשון, אשר התמקם בגאפסה, לבצע פשיטה על מוצב סאנאד שבמרכז תוניסיה, המרוחק כ- 19 קילומטרים אל תוך קווי האויב בשטח גבעות קשה לתנועה. המוצב אויש על- ידי חיילים איטלקים מאוגדת קנטאורו ומחטיבת החי"ר העשירית ברסאגלירי, שנחשבה לחטיבה עילית ללוחמה ההררית. כוח המשימה לפשיטה, כלל שלוש פלוגות, אשר מנו כל אחת כשבעים סיירים, עשה 13 ק"מ לערך לעבר היעד כשהוא רכוב על משאיות במדבר, את שארית המרחק צעדו ברגל על- מנת שלא להיחשף. קילומטר וחצי מן היעד בנו הסיירים עמדות הסוואה כאשר הם נסתרים מעיני החיילים האיטלקים. עם רדת הליל יצאו הסיירים ממחבואם והחלו להיערך לתקיפת המוצב, כאשר פלוגה א' תתקוף את האגף השמאלי ה' את מרכז היעד ופלוגה ו' את האגף הימני. במהלך התנועה ליעד נתקל המשמר הקדמי של הגדוד בחיילי פטרול של המוצב והרגם באמצעות סכיני קומנדו ולאחר מכן אספו מודיעין על היערכות ההגנה של המוצב, על עמדות המקלעים שלו ומספר החיילים המגן עליו. לאחר מכן נערכו לתקיפת המוצב. דממת אלחוט הוכרזה והסיירים נעו כאשר הם מסמנים את הדרך ומאותתים בין פלוגה לפלוגה באמצעות פנסים שאת אורם הירקרק כיוונו כך שרק הכוחות הצועדים מאחור יוכלו לראותם ולא חיילי המוצב. את מפקדת הגדוד מיקם המג"ד, דארבי, מאחורי המוצב על- מנת לחסום את בריחתם של חיילי המוצב. האיטלקים, נפחדים וחוששים מפני התקפה, החלו לירות לכל עבר מבלי לפגוע בכוח התוקף, אשר על קיומו כלל לא ידעו, ורק חשפו עצמם יותר לעיני הסיירים. עם הינתן האות, באמצעות הפנסים, לתחילת ההתקפה נפתחה מכת אש אדירה על היעד, ומיד לאחריה הסתערות לעבר התעלות. הסיירים נלחמו בחיילי האויב כשהם יורים טילים נגד טנקים לעמדות ומיידים רימונים אל תוך התעלות. הלחימה הייתה מטווחים קרובים. תוך שעה נכבש המוצב. עשרים סיירים נפצעו ואחד נהרג. הסיירים הצליחו להרוג בפשיטה כשבעים וחמישה חיילי אויב ואף לקחו עשרה חיילים איטלקים מחטיבת העילית ברסאגלירי. הסיירים נסוגו עם השבויים והפצועים רגלית אל עבר הקווים של בעלות הברית. לחמישה קצינים ובראשם ויליאם או. דארבי, המג"ד, הוענק בעקבות הפעולה עיטור כוכב הכסף וכן גם לתשעה לוחמים, לשני סיירים הוענק מינוי שדה והם הוסמכו לקצונה ללא קורס. הפשיטה הוכיחה את יעילותו של הגדוד את ההצדקה להקמתו, כמו גם הגבירה את ההרתעה בקרב כוחות האויב מן היחידות המיוחדות שהביא עימו הצבא האמריקני לשדה הקרב[3]. לאחר מכן הצטיין הגדוד בקרב על רכס אל-גואטר[4].

הגדודים ה-3, וה-4 שהוקמו בעקבות השגיו של הגדוד הראשון השתתפו בפלישה לסיציליה ולאחר מכן לאיטליה בשנת 1943 כבר פעלו הריינג'רס כרגימנט. הרינג'רס נחתו גם בחוף אומהה וכבשו את פוינט דו הוק במסגרת הפלישה לנורמנדי ולחמו באירופה עד תום המלחמה. בחזית האוקיינוס השקט לחם גדוד הריינג'רס השישי וביצע פשיטה לשיחרור 500 שבויים ממחנה השבויים היפני שבקבנטואן אשר בפיליפינים[5].

הריינג'רס כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות השתתפו יחידות של הרגימנט במבצעים הבאים - המבצע הכושל של הצלת מבצע ציפורן הנשר בשנת 1979, המבצע בגרנדה ב-1983, המבצע בפנמה ב-1989, מלחמת המפרץ ב-1991, מבצעי ארצות הברית בסומליה ב-1993 והבולט שבהם קרב מוגדישו, המבצע בהאיטי ב-1994, המלחמה באפגניסטן שהחלה ב-2001 בה צנחו הריינג'רס בקנדהר במסגרת מבצע "קרנף"[6], מלחמת עיראק.

הכשרה ואימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, רגימנט הריינג'רס ה-75 הוא רגימנט חיל רגלים קל המורכב משלושה גדודים, ונחשב ליחידת חיל הרגלים הקלה המובילה בצבא האמריקני. השימוש ביחידה זו הוא בלחימה קונבנציונלית, כנגד כוחות סדירים, כמו גם בלחימה בעצימות נמוכה ומבצעים מיוחדים. כדי להתקבל לריינג'רס חייבים החיילים בצבא האמריקני להתנדב פעמיים, ראשית לכוחות המוטסים ושנית ליחידת הריינג'רס. או אז הם נדרשים לעבור מיון אינטנסיבי, בדומה לגיבושים בצה"ל הכולל מבדקים הבוחנים את כושרו הגופני, כושר הסיבולת ואופיו של המועמד. הכשרת הריינג'רס מתבצעת בעיקר בפורט בנינג, בית הספר ללוחמת חיל רגלים של צבא היבשה האמריקני, בו עוברים הלוחמים את קורס הסיירים, וכן בפורט בראג, המרכז בתוכו את ההכשרות לכוחות מוטסים, בו הם מוכשרים כצנחנים ומתמחים בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ימס אלטיירי, "ראשי-החנית", הוצאת מערכות, 1983, עמודים 27-29.
  2. ^ ג'ימס אלטיירי, "ראשי-החנית", הוצאת מערכות, 1983, עמודים 116-141.
  3. ^ ג'ימס אלטיירי, "ראשי-החנית", הוצאת מערכות, 1983, עמודים 196-229.
  4. ^ ג'ימס אלטיירי, "ראשי-החנית", הוצאת מערכות, 1983, עמודים 236-241.
  5. ^ הפשיטה על קבנוטאן, מתוך פורום "פרש"‏
  6. ^ חיילי קומנדו אמריקניים נחתו באפגניסטן ותקפו שתי מטרות, ערוץ 7, ‏ 21/10/01.‏