יחידת חצב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחידת חצב
סמל יחידת חצב
סמל יחידת חצב
סמל יחידת חצב
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
סוג אוסינט
בסיס האם מחנה גלילות
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1949דצמבר 2021 (כ־72 שנים)
נוצרה מתוך ש.מ 5, ש.מ 7, ש.מ. 10
התמזגה לתוך יחידה 8200
פיקוד
יחידת אם יחידה 8200

יחידת חצב הייתה יחידה של אגף המודיעין שפעלה תחת יחידה 8200 ועסקה בתחום המודיעין ממקורות גלויים (אוסינט) בשנים 19492021.

דיון אצל מפקד יחידת "חצב", סא"ל יעקב נחמיאס 1972. ג'ורג' חזמה, מומחה הסברה ערבית; שלמה אלגזי, סגן המפקד; דליה חיון, מזכירת המפקד; יעקב נחמיאס; רס"ן יעקב אינגרמן, רמ"ד מזרח אירופה; רס"ן יאיר שאנן, רמ"ד כתבי עת
ביקור אצל יחידת איסוף מסמכי שלל בפאיד 1973. ראשון מימין - סא"ל יעקב נחמיאס, מפקד יחידת "חצב"; ראשון משמאל - שלמה אלגזי, סגן המפקד
טקס סיום תפקיד מפקד "חצב" סא"ל אפרים לפיד (במרכז) עם ראש אמ"ן אלוף שלמה גזית (יושב) וסגן המפקד, רס"ן שלמה אלגזי (מימין) 1976
ביקור הנשיא חיים הרצוג ב"חצב" עם ראש אמ"ן, האלוף אהוד ברק, לצד מפקד היחידה, אל"ם נעם שפירא, 1985
חילופי מפקדים - סא"ל משה וידן (במרכז) מעביר לאל"ם נעם שפירא (משמאל). מימין - תא"ל אפרים לפיד, דובר צה"ל, לשעבר מפקד היחידה, 1986
ביקור ועדת החוץ והביטחון ב"חצב". ח"כ יוסי שריד ומפקד היחידה, סא"ל רוני דוד, 2004
מפגש מפקדים וסגנים של "חצב" לדורותיהם; המפקדת (במדים): סא"ל רונית לבבי-מורד, אוקטובר 2012
ארבעה דורות של מפקדי "חצב" בכנס מפקדי "חצב" 2018, מימין לשמאל: אפרים לפיד, אלי זיו, נעם שפירא ואסף אוריון

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת המודיעין הישראלי, היה העיסוק בתחומי המודיעין הגלוי מפוצל בין כמה יחידות. ביוני 1949 הוקם בשירות המודיעין מרכז חקירות ואיסוף מודיעין ממקורות אנושיים שאינם סוכנים, שזכה לכינוי "מודיעין 5". עיסוקו היה תשאול שבויים ועריקים ממדינות ערב, וכן קבלת מידע מתיירים ועולים חדשים ממדינות אלה. ב-1951 הועבר הטיפול בעריקים ובמסתננים לענף מודיעין קרבי, ובמקרים של חשד בריגול, לגורמי ביטחון שדה ולשב"כ. "מודיעין 7" אסף אז מידע ממקורות גלויים כתובים ומשודרים. במאי 1949 הועברו אליו גורמים מ"מודיעין 10" שעסקו בהפקת מידע פוליטי מהעיתונות הערבית והמערבית. במהלך 1950 צומצם "מודיעין 7" עקב העברת רוב אנשיו לענף המחקר. בתחילת 1951 אוחדו "מודיעין 5" ו"מודיעין 7" ליחידה אחת: "מודיעין 5" - יחידת איסוף מידע ממקורות גלויים, כולל אחריות לכל נושא השפה הערבית במחלקת המודיעין (ממ"ן).

ביולי 1956 בוצע ארגון מחדש במודיעין 5. היחידה הפכה למסגרת המרכזית לאנשי מילואים שמומחיותם השפה הערבית. במהלך השנים, הוטלו עליה משימות נוספות כמו חקירת שבויים, לוחמה פסיכולוגית בדרג הנפרס וכן קידום וטיפוח לימודי השפה הערבית בצה"ל. המודיעין הגלוי התבסס אז על כמה מקורות מידע שאפשרו תצפית על הנעשה במדינות היעד:

  • מידע צבאי - הפרסומים הרשמיים והחצי-רשמיים שהופיעו בכלי התקשורת על הפעילות הצבאית בארצות היעד, כשמאמץ מיוחד הוקדש למצוא את הרמזים שבין השורות על מינוי כזה ואחר, על הקמת תשתית, מחנה, אימון וכדומה, או ידיעות "תמימות" שמהניסיון המודיעיני הרב ניתן היה להביא מהן תועלת צבאית;
  • מידע עסקי - מידע מגופים כלכליים גדולים;
  • מידע רשמי;
  • מידע אקדמי.

תחום המודיעין הגלוי באמ"ן לא זכה להערכה רבה בשנות ה-50 וה-60. ההילה של הגופים שעסקו באיסוף מודיעין ממקורות חשאיים הסיטה את תשומת הלב מהמידע הגלוי, שהושג יחסית בזול ובקלות.

במאי 1961 שוּנה שמה של יחידת המודיעין הגלוי מ"מודיעין 5" ל"יחידה 550", שהייתה כפופה לראש אמ"ן. באמצע שנות ה-60 שירתו ביחידה 37 איש, מהם 25 אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל. ביחידה נעשה מעקב מקיף אחר העיתונות הכתובה, הטלוויזיה והרדיו בארצות ערב. המעקב של היחידה כלל את השגת העיתונים, מיון המידע החשוב, תרגומו לעברית והפצתו בקובצי מידע משוכפלים יומִיים או בדיווח מיידי בטלפרינטר ובטלפון. מאמץ מיוחד ניתן לקליטה ותרגום בזמן אמת של נאומי מנהיגי ערב. באמ"ן ייחסו חשיבות לנאומים ולמאמרים הפובליציסטיים ששיקפו את עמדת המשטרים כשהופיעו בעיתונות מגויסת ומבוקרת. הפרסומים של היחידה והעיתונים הערביים המקוריים הועברו למשמרת למכון שילוח (לימים, "מרכז דיין") באוניברסיטת תל אביב, כחלק מהסדר שיתוף הפעולה בין אמ"ן והמכון בשנות ה-60.

השם "חצב" ניתן ליחידה בראשית שנות ה-70, עם מתן שמות לכל יחידות האיסוף.

בשנות ה-60–70 פרסמה היחידה מדי שנה מדריך שנתי לאירועים בעולם הערבי. עד אמצע שנות ה-70 "חצב" הוציאה לאור גם פרסום תקופתי בשם "קווי תעמולה בעולם הערבי", ובו נסקרו הנושאים בתקשורת בערבית לגבי ישראל.

יחידת "חצב" עמדה בקשר ממוסד עם הכתבים לענייני ערבים בתקשורת הישראלית. הכתבים הגיעו לעדכון שוטף ביחידה, ובנוסף "חצב" הפיצה מידע מתורגם מהתקשורת בערבית באמצעות סוכנות עתי"ם, תחת הכינוי ע"מ (עתי"ם מזרח).

בשנת 1968, בעקבות התגברות המעורבות הסובייטית במזרח התיכון, נפתח ביחידה מדור מזא"ר (מזרח אירופה), למעקב ותרגום של מידע מתקשורת ברוסית. מידע זה היה בעל ערך רב לתחום המדיני באמ"ן. בנוסף, תרגם המדור גם חומר צבאי על תורת הלחימה הסובייטית שהייתה בשימוש בצבאות ערב.

בשנות ה-60 וה-70, נעשה באחריות היחידה תהליך יומי של חילופי עיתונים עם המודיעין הירדני: הישראלים, באמצעות שוטרים מהמחלקה לתפקידים מיוחדים בירושלים, העבירו לירדנים מדי יום את העיתונים מישראל, וקיבלו מהירדנים עיתונים מירדן ומארצות ערב אחרות. הסדר זה החל במעבר מנדלבאום בירושלים ונמשך עד יוני 1967, ולאחר מלחמת ששת הימים התבצע בגשר אלנבי, על ידי אנשי המינהל האזרחי ביהודה ושומרון.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, עברה יחידת "חצב" מבניין אזרחי במרכז תל אביב למחנה גלילות. עם המעבר, הודק הקשר של היחידה עם יחידות אחרות של החיל. באותה עת קיבלה "חצב" את האחריות לספריית אמ"ן, שהועברה מהקריה לגלילות. בשנות האלפיים, נמצאת הספרייה במרכז למורשת המודיעין (מל"מ) בגלילות ופועלת כגוף אזרחי. מרכז מידע זה הוא המקיף ביותר בישראל של ספרות וחומר גלוי אחר בנושאי מודיעין.

בתחילת שנות ה-80 נכתב על היחידה באנציקלופדיה "צה"ל בחילו":

"תרומתם של אנשי "חצב" לפסיפס המודיעין זיכתה אותם פעמים רבות בציונים לשבח, מפי ראשי אמ"ן וצרכני המודיעין. "חצב" מספקת יותר מ-80 אחוזים של חומר הגלם למחלקת המחקר, המעבדת את תמונת המודיעין. אולם תקציבה נמוך לאין שיעור מתקציבי סוכנויות האיסוף האחרות."[1]

ב-1992 החליט ראש אמ"ן, האלוף אורי שגיא, למזג את יחידת "חצב" אל תוך יחידה 8200. היחידה עברה אז שינויים ארגוניים.

ב-2016 נשקלה סגירת היחידה והקמת מערכת ניטור לרשתות החברתיות בעזרת חברות סייבר פרטיות. ראש אמ"ן, הרצי הלוי, החליט להשאירה אך להוריד את תקן דרגת מפקדה לרב-סרן.[2] מאז, עקבה היחידה גם אחרי הנעשה ברשתות החברתיות,[3] היא הפיצה חומר ויזואלי רב ושימשה "ברומטר" להלכי רוח בחברה הערבית בארצות האזור.

במהלך מגפת הקורונה בישראל השתלבה היחידה במאמץ הכלל-מודיעיני לסיוע במאבק בקורונה, ואספה מידע מגוון בשפות שונות על דרכי ההתמודדות עם המגפה במדינות העולם.[4]

בדצמבר 2021 נסגרה יחידת "חצב". חייליה פוזרו בתוך מסגרות המשנה של יחידה 8200.[5]

בשנת 2023, בעקבות המחדל המודיעיני שקדם למתקפת הפתע על ישראל, מתחו בכירים לשעבר באמ"ן ביקורת חריפה על ההחלטה לסגור את היחידה.[6]

"עמיחי" - תת-יחידה דרוזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 זיהה המודיעין הישראלי מחסור ביודעי ערבית. מערכת החינוך לא הכשירה עד אז די תלמידים יודעי ערבית. הצרכים אחרי מלחמת יום הכיפורים הלכו וגדלו, וחיפשו פתרונות שונים כדי להגדיל את מאגר יודעי השפה.

העדה הדרוזית הזינה במשך שנים את יחידות השדה של צה"ל, ובעיקר את "חטיבת המיעוטים" (חטיבה 300). בשנות ה-70, הרחיב צה"ל את העתודה האקדמית גם לדרוזים, ובסיום הלימודים הם שובצו בתפקידים שונים בצה"ל, אך איש מהם לא שובץ בחיל המודיעין. אל"ם בנימין בן אליעזר ("פואד"), שבשנות ה-70 שימש מפקד חטיבה 300 בגבול לבנון, שנחשב גם "קצין הראשי למיעוטים" גיבש באמצע שנות ה-70, בשיתוף מפקד יחידת "חצב", סא"ל אפרים לפיד, ורס"ן שלום הררי ממחלקת האיסוף באמ"ן, רעיון לגייס דרוזים ליחידת המודיעין הגלוי באמ"ן, ובכך להגדיל את מספר יודעי הערבית, ובמקביל להקנות יוקרה לעתודאים דרוזים. הרמטכ"ל מרדכי גור וראש אמ"ן שלמה גזית הכריעו בעד רעיון שילוב הדרוזים ביחידת המודיעין. ב-1976 היה זה חידוש משמעותי לעדה.

ההתחלה הייתה ביחידה קטנה ששכנה בחיפה בשם "עמיחי". לימים, הורחב מאוד שילובם של דרוזים בתפקידים משמעותיים בחיל המודיעין. ב-2007 פורקה היחידה, ומאז משולבים חיילים דרוזים באופן מלא ביחידות מודיעין שונות.[7]

איסוף מסמכי שלל וציוד טכני - אמש"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יחידת איסוף מודיעין ושלל טכני

כלקח ממלחמת יום הכיפורים הוקמה במסגרת יחידת "חצב" ב-1976 יחידת-משנה חדשה עם שני תחומי פעילות: איסוף מסמכי שלל ועיבודם ואיסוף ציוד לחימה של האויב. עד אז היה איסוף ציוד השלל באחריות הענף הטכני במחלקת מחקר, ואיסוף מסמכי השלל היה באחריות יחידת החקירות 560. היחידה החדשה, "אמש"ט" (איסוף מסמכי שלל וטכני), בפיקודם של אל"ם שמחה ביברמן וקצין המבצעים, רס"ן צבי אמיתי, הכשירה סגל אנשי מילואים מיומן לתחומי הפעילות בשדה בשיתוף הדוק עם הקמ"נים בשטח. החיבור ליחידת האוסינט הסדירה חצב, הבטיח גרעין סדיר של מתרגמים למסמכי שלל בעלי ערך מודיעיני. לימים פורקה היחידה, והוטמע נושא אמש"ט בגדוד הסיגינט המבצעי (גס"מ) של יחידה 8200.

לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוקמה היחידה מחדש, והורכבה ברובה ממשרתי מילואים.

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת פיקוד נקודות לציון תמונה
שמואל טולידאנו 1948–1951
שמואל שגב 1952–1953
ששון נדב 1953
אהוד כדורי 1953
שמעון סומך 1953–1954
נסים קזז 1954–1955
רפאל אפרת 1955–1957
יואל בן דב 1958–1959
אלישע רואי 1959–1961
נועם טל 1961–1966
דוד דיין 1966–1970
יעקב נחמיאס 1970–1974
אפרים לפיד 1974–1976
משה גולן 1976–1978
יעקב לזר 1978–1981
שמואל מוראד 1981–1983
אלי זיו 1983–1985
נעם שפירא 1985–1986
משה וידן 1986–1988
ראובן אביסף 1988–1990
טל אלוני 1990–1993
ארמונד (גיגי) בר גיורא 1993–1997
שמואל גלרון 1997–2001
אסף אוריון 2001–2003
רוני דוד 2003–2005
יורם כינורי 2005–2009
רונית לבבי מורד 2010–2014
רועי צינמן 2014–2016
ש' 2016–2018
א' 2018–2020
ל' 2021 מפקדה האחרון של היחידה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחידת חצב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צה"ל בחילו, חיל המודיעין מאת עודד גרנות, הוצאת רביבים, 1981, עמ' 123
  2. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, צה"ל שקל לסגור את יחידת המודיעין "חצב", אך הסתפק בהורדת דרגת מפקדה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2016
  3. ^ רונן שיביאק, סוד גלוי, באתר ישראל היום, 14 באוגוסט 2015
  4. ^ אורי ברקוביץ', ‏כך התגייסה היחידה הסודית של חיל המודיעין למלחמה בקורונה, באתר גלובס, 17 באפריל 2020
  5. ^ יחידת חצב של 8200 סוגרת את שעריה - אחרי שנים בהאזנה, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2021
  6. ^ אמיר בוחבוט‏, העיוורון שהוביל למחדל נחשף: "למה סגרו את יחידת המודיעין הגלוי?", באתר וואלה!‏, 18 בנובמבר 2023
  7. ^ אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי, מבט מבפנים, ראשון לציון: ידיעות ספרים, 2017, עמ' 98