יחידת מודיעין מטרות

יחידת מודיעין מטרות (יחמ"ם) יחידת איסוף מודיעין רב ממדית מיוחדת של חיל האיסוף הקרבי. ליחידה מאפיינים ייחודיים ומסווגים בחלקם, הכוללים: תצפיות לטווח ארוך וקצר משטח הארץ ומשטח אויב, הפללות אויב, הכוונת אש ומארבי הסוואה התואמים את תוואי השטח. בסיסי הקבע של היחידה מוקמו לאורך גבולה הצפוני של ישראל תחת פיקוד הצפון - עוצבת הגליל ועוצבת הבשן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחמ"ם בצבא הסדיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמה יחידת תצפיות ארוכות טווח מטכ"לית (869) במסגרת מערך האיסוף, במגמה לשפר את יכולות החוזי, שהיו עד אז רק בידי מחלקות המודיעין בפיקודים.^[1] שיקול חשוב בהקמת היחידה המטכ"לית היה גם יצירת קשר ישיר בין דיווחי התצפיות לחטיבת המחקר, נקודת כשל בזרימת המודיעין על פי דו"ח ועדת אגרנט.

ליחידה זו נוסף נדבך של תצפית אווירית ממטוסים קלים – "שלף", במסגרת טייסת 100 של חיל האוויר. המפקד הראשון של היחידה היה רס"ן יורם קתיאלי, בוגר הפנימיה הצבאית בחיפה, שהיה קודם לכן קמ"ן חטיבת גולני.^[א]

ב־1993 הוקם יחמ"ם הפלדה (נקראת גם יחידת "ניצן", כיום יחידת האיסוף הקרבי בגזרת פיקוד המרכז) כיחידה סודית על ידי סגן־אלוף יוסי גרינפלד. תפקיד היחידה היה לספק מודיעין בזמן אמת לכוחות הפועלים והכוונת אש לעבר אויב. היחידה שהוקמה הייתה מסופחת למחלקת מודיעין שדה במפקדת חילות השדה (מפח"ש, כיום זרוע היבשה), וחייליה חבשו כומתות שחורות עם סמל חיל המודיעין.

בזמן שהיית צה"ל בדרום לבנון תיפקד היחמ"ם כיחידה מבצעית בתחום איסוף המודיעין הקרבי, ובצידה פעלו פלוגת לבנון של הית"ם (יחידת תצפיות מטכ"לית) באזור הגבול וגדוד הקשתות שהפעיל אמצעי מכ"ם. באסון המסוקים נהרגו שלושה לוחמי יחמ"ם, ולאחר עתירה לבג"ץ צה"ל חשף לראשונה את קיומה של היחידה.

בשנת 2000 עם הקמת חיל מודיעין השדה (כיום: חיל האיסוף הקרבי) ובעקבות האינתיפאדה השנייה עברה יחידת ניצן לפעול תחת פיקוד מרכז והפכה לגדוד הגדול ביותר בצה"ל (636). היחידה שחזרה לתפקד במרחב עוצבת הגליל היא גדוד שחף (869), שבעשור השני של המאה ה-21, התפצל ממנו גדוד עיט (595), הפועל בגזרת עוצבת הבשן.

על פי נתונים שדווחו על ידי פיקוד הצפון, בנק המטרות שסיפקה היחידה לחירום ומלחמה נוצל במלחמת לבנון השנייה וצה"ל קיבל יתרון גדול על חזבאללה כבר עם תחילת הלחימה בלבנון.^[^{דרוש מקור]} בנוסף, בפעולות היחידה במלחמה אותרו וחוסלו משגרי טילים וחוליות מחבלים רבות של חזבאללה.

בסוף העשור השני של המאה ה-21 פורק היחמ"מ במילואים, ופלוגות הלוחמים בסדיר הוגדרו ואורגנו מחדש כפלוגות לוחמי איסוף ויירוט.

יחמ"ם בשירות המילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף ליחידות הסדירות הוקמו יחידות מילואים במסגרת המודיעין הקרבי, אף זאת כלקח ממלחמת יום הכיפורים. במחנה רפיח נערך בשנת 1976 אימון ההקמה של יחידה שכינויה היה בתחילה גדמ"ן (גדוד מודיעין), במסגרת אוגדה 162. כבסיס לאותה יחידה שמשה פלוגת הג'יפים של גדוד הסיור של האוגדה בעת המלחמה. לאותה פלוגה, שכונתה "פלוגה ב'" והייתה בעברה פלוגת סיור (ג'יפי סיור) עצמאית במשך שנים רבות, צורפה פלוגה א' שהורכבה מיוצאי יחידות חי"ר שונות, וכמו כן הוקמה פלוגת המפקדה של הגדוד החדש. מפקדו הראשון של הגדוד היה זאב רייס, איש קיבוץ גבעת ברנר, וסגנו עובד בארי מקיבוץ גבעת חיים מאוחד. כעבור כשנתיים הוחלף כינויו של הגדוד ליחמ"ן (יחידת מודיעין), וכעבור שנים אחדות נוספות ליחמ"ם (יחידת מודיעין מטרות). גדוד זה היה יחידת מילואים של האוגדה הסדירה, ופעל במסגרתה גם במלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן בו נתקלו צוותי היחידה במחבלים ונכנסו לשטח רצועת עזה. משימותיו של הגדוד, שיחידות דומות לו הוקמו גם באוגדות מילואים, היו כמתואר לגבי היחמ"ם הסדיר. אנשי היחמ"ם התאמנו רבות במשימות הייעודיות, אך שירתו גם במשימות בט"ש בגזרות השונות, לרבות לבנון. כאמור, יחידה זו הוסיפה כל השנים להשתייך לאוגדה 162 הסדירה (עוצבת הפלדה). יחידה זו, ששמה הצה"לי היה גדוד 5861, פורקה בטקס שנערך בבית החייל בתל אביב, ב-31 באוקטובר 2022

מבנה ותפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייעוד ויכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייעוד היחמ"ם כלל סיוע בהשמדת מטרות תוך הפעלת כוחות אש שונים כגון ארטילריה, טנקים, מסוקי קרב, צליפה, חמ״מ נ"ט וירי מקלעים בשימוש צה"ל, וכמו כן ביצוע משימות מודיעין קרבי הכוללות בניית בנק מטרות לצה"ל, הטמנות, הפללה, מארבים מסוגים שונים, איתור ואפיון אמצעי לחימה של ארגוני הטרור בגזרה הצפונית של ישראל ומשימות בשיתוף פעולה עם יחידות נוספות.

היחידות התמחו בגזרות גבול לבנון וסוריה, במקצועות לוחמה, הסוואה, סיור, ניווט, תיעוד ופעילות בשטח הררי, סבוך, ובנוי, השמדת מטרות ואיסוף מודיעין איכותי.

גדוד 869[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגת מוביל ("צס"ם") – בעברה פעלה כיחידת מילואים עצמאית ואחר כיחידה סדירה, בשם תצפיות מיוחדות (תצ"ם), אשר לוחמיה הראשונים היו יוצאי סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג. בשנת 2000 נקבע כי צוות הסיור המיוחד יעבור לתפקד כפלגת יחמ"ם והחל בפעילות מבצעית. במהלך מלחמת לבנון השנייה שימשה פלגת מוביל כראש מערך היחמ"ם בגזרת הלחימה השונות. נשקם האישי של לוחמי הפלגה הוא M4 עם כוונות השלכה מסוג "מארס" וכן מקלעים קלים. ב־2019 הפלוגה הפסיקה להיות חלק ממערך הפלוגות הרגליות ביחמ"ם, והפכה חזרה לפלגת תצ"ם – מיוחדים. ב־2020 פורקה הפלוגה וחייליה סופחו לפלוגה האוגדתית החדשה בגדוד – פלוגת "אדיר". בפלוגת "אדיר" פועלים צוותי יחמ"ם ותצ"ם כאחד, חלקם יוצאי יחידת דיה. ביולי 2022 שינתה פלוגת ״אדיר״ את שמה חזרה לפלוגת ״מוביל״ לאחר שהלוחמים האחרונים יוצאי יחידת ״דיה״ השתחררו.

פלוגה א' ("אינדיאנים") – בעת מלחמת לבנון השנייה שימשה פלוגה א' כפלגת תצפיות נייחות (עת"פ) בגבול הלבנון וחיסלה לא מעט פעילים. בעקבות הצורך ביחידות תצפית שגבר במהלך מלחמת לבנון השנייה נכנסו גם לוחמי הצוותים הנייחים ללבנון במסגרת פעולות רגליות ועשו עבודה מצוינת. כחלק מלקחי המלחמה הוחלט כי מערך היחמ"ם הקיים אינו מספק וקיים צורך להרחיבו בגזרת גבול לבנון. עם קבלת ההחלטה החלה הסבת הלוחמים וייעודה של הפלוגה נקבע כפלוגת יחמ"ם. נשקם האישי של הלוחמים הוא רוס"ר מסוג M4 ומקלעים קלים מסוג נגב עם כוונות השלכה מסוג "מארס" .

פלוגה ג' ("גלדיאטורים") – פלוגה שהתחילה את דרכה כפלוגת איסוף רכובה (על בסיס רכבי רקון, זריז וגרניט), וכיום מתפקדת כיחמ"ם בנוסף ליכולות הרכובות שלה. כוללת בתוכה צוותי יחמ"ם עם יכולות של הפעלת רחפנים.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, כתוצאה משיגור שבוצע משטח לבנון לבסיס פיקוד צפון, נהרגה סמ״ר עמר שרה בנג׳ו ששירתה כבקרית איסוף יבשתי בגדוד.^[2]

גדוד 595[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוגה ב' (פלוגת יחמ"ם) – פועלת בגזרת סוריה. בתחילת דרכה פעלה הפלגה בצוותים ייעודיים במסגרת פלוגה ה' שהייתה שייכת לגדוד 869, טרם הקמת גדוד 595. עם הקמת הגדוד המשיכה הפלגה לעבוד במתכונת של צוותים ייעודיים, אך בעקבות השינויים האזוריים בגבולותיה של מדינת ישראל וכחלק מתר"ש גדעון חיזק צה"ל את ההערכה לגבי הצורך בהקמת מערך יחמ"ם נוסף בגבול הסורי. עם הקמתו של גדוד 595 הוחלט על סיפוח הפלוגה הייעודית לפלוגת יחמ"ם. בשנת 2014 עברה הפלוגה למתכונת של צוותי יחמ"ם. צוותי היחמ"ם בפלוגה מיומנים בהכרת הצבא הסורי על שלל מרכיביו, בהכרת השטח ברמת הגולן ובהכוונת גורמי האש הפרוסים במרחב רמת הגולן. נשקם האישי של לוחמי הפלוגה הוא M16 עם כוונות השלכה מסוג מפרולייט וכן מקלעים קלים.

הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההכשרה כחלק מחיל האיסוף הקרבי שתחת חיל הגנת הגבולות, עברו המתגייסים ליחמ"ם (כיום לפלוגות הלוחמים ביחידה 869) תוכני ניווט והסוואה רבים, התמחות באמצעים ייעודיים, לוחמת שטח פתוח, לוחמת שטח סבוך ובנוי, מסעות עם נשיאת משקלים כבדים, תצפית, הכוונות, סדרת תרגילי מלחמה, סיור ומודיעין קרבי. בתום ההכשרה מוכשרים הלוחמים כרובאי 07 וסייר 07.

הטירונות והאימון המתקדם (16 שבועות טירונות ועוד 16 שבועות אימון מתקדם, סך הכל 32 שבועות הכשרה ראשונית) מתקיימים בבית הספר להגנת הגבולות (בהל"ג) בבקעת סיירים שבדרום הארץ. ההכשרה הראשונית היא הכשרה זהה לכלל הגדודים של חיל האיסוף הקרבי.

לאחר ההכשרה, היו עולים הלוחמים לאימון יחידה, בו משלימים הלוחמים תכנים ייעודיים ליחמ"ם ולגזרה המבצעית בהם יפעלו. האימון מתבצע בבסיסי האם של היחידה. בנוסף להכשרה ואימון ההקמה הצוותי אחרי עליית הצוותים לפלוגות, כל לוחם עובר קורסים המתואמים לתפקידו הייעודי בצוות, למשל: קורס חובשים, קורס מ״כים, קורס צילום וזיהוי מתקדם, קורס בניית עמדות שטח והסוואה, קורס נהיגה מבצעית ועוד.