יחסי איראן–בלארוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יחסי איראן-בלארוס)
יחסי איראןבלארוס
איראןאיראן בלארוסבלארוס
איראן בלארוס
שטחקילומטר רבוע)
1,648,195 207,600
אוכלוסייה
89,651,008 9,465,615
תמ"ג (במיליוני דולרים)
388,544 72,793
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,334 7,690
משטר
רפובליקה אסלאמית רפובליקה נשיאותית
שגרירות איראן במינסק

יחסי איראן–בלארוס הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין הרפובליקה של בלארוס, שמתקיימים מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בשנת 1992 ועד היום[1]. שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה פורה בתחומים שונים, לרבות ביקורים הדדיים של אישים רמי דרג משתי המדינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות נוסדו לראשונה במהלך שנת 1992, וזאת זמן קצר לאחר התפרקותה של ברית המועצות, וייסודה של בלארוס כמדינה עצמאית.

ביולי 2004 התקיימה פגישה מיוחדת במסגרת ועדה כלכלית משותפת בין נציגי איראן ובלארוס, אשר במסגרתה נחתם הסכם בדבר חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות.

באפריל 2006 שתי המדינות העמיקו את שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהן, וזאת במסגרת מספר ההסכמים כלכליים ומסחריים הדדיים, אשר נחתמו באותו החודש[2].

בנובמבר 2006 נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, קיים ביקור רשמי בטהראן, במהלכו חתם על מספר הסכמים אשר נועדו לצורך הרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות. במסגרת הסכמים אלו, הודגשה תמיכתה של בלארוס במאמציה של איראן לפתח טכנולוגיה גרעינית[2][3].

במאי 2007 התקיימה פגישה רשמית נוספת בין נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד, לבין נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו. במהלך הפגישה, אשר התקיימה אף היא בטהראן, נחתמו הסכמי שיתוף פעולה נוספים בין שתי המדינות, אשר נגעו בין היתר בתחומי הביטחון, האנרגיה והמסחר[4][5].

יחסי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, היקף הסחר השנתי בין שתי המדינות נאמד בסכום כולל של כ-95 מיליון דולר, כאשר מתוך סכום זה, היקף היצוא מבלארוס לאיראן נאמד בסכום של כ-85 מיליון דולר, והיקף היצוא מאיראן לבלארוס נאמד בסכום של כ-10 מיליון דולר. אפיק היצוא העיקרי של בלארוס לאיראן הוא דשנים, ואילו אפיקי היצוא העיקריים של איראן לבלארוס הם מכוניות, ענבים, וחלקי חילוף לכלי רכב ולטרקטורים. באותה שנה, היקף ההשקעות האיראניות בבלארוס נאמד בסכום של כ-13 מיליון דולר, כאשר למעלה מ-10 מיליון דולר מתוכם מגולמים בהשקעות כספיות ישירות[6].

במהלך אוקטובר 2009, ובמסגרת הודעה משותפת מטעם שתי המדינות, נמסר על הקמתו של בנק משותף לשתי המדינות, וזאת בנוסף לבנק משותף קודם אשר הוקם בשנת 2008. עלות הקמתו של הבנק נאמדה בסכום של 11.5 מיליון אירו, אשר הועבר כולו על ידי ממשלת איראן. צעד זה נתפס ברחבי העולם המערבי כניסיון איראני לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על המערכת הבנקאית האיראנית, וזאת הודות לשיתוף הפעולה מצד ממשלת בלארוס, שאינה שותפה לסנקציות המוטלות על איראן[6].

במהלך שנת 2010, איראן חנכה בבלארוס מפעל חדש לעיבוד כבלי נחושת, אשר הוקם בעלות של כ-8 מיליון דולר, ונועד לייצור כ-34,000 טון של כבלי נחושת בשנה[7].

שיתוף פעולה צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר דווח כי בלארוס ייצאה טנקים, נגמ"שים ותותחים כבדים לאיראן, וזאת חרף הסנקציות הבינלאומיות, אשר הוטלו על איראן החל משנת 2006[8].

בינואר 2007 שתי המדינות חתמו על מזכר הבנות בתחום ההגנה. בחודש מאי של אותה השנה, ובמסגרת הפגישה בין נשיאי שתי המדינות, נידונו תוכניות להרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, בין היתר בתחום הצבאי[9][10].

במהלך שנת 2009, דווח כי בלארוס חתמה על הסכם למכירת מערכות טילים טקטיים מתוצרת רוסית לאיראן.

במהלך שנת 2011, דיפלומטים מערביים טענו כי בלארוס חשודה בהברחת חלקי טילים לאיראן, כאשר נטען גם בהקשר זה, כי "בלארוס הופכת לגורם מכריע במאמצי איראן לפתח טילי קרקע-קרקע ויכולות גרעיניות, בייחוד רכיבי ניווט של הטילים"[8].

שיתוף פעולה בתחום האנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפגישה בין נשיאי שתי המדינות במאי 2007, איראן העניקה לבלארוס גישה ארוכת טווח לשדה הנפט Jofeir, הממוקם סמוך לגבול איראן-עיראק. כושר תפוקתו הפוטנציאלי של שדה הנפט, אשר טרם החל לפעול בתקופה זו, נאמד בכ-30,000 חביות נפט ביום. מדובר בפרויקט האנרגיה הראשון בו משתתפת בלארוס מחוץ לגבולותיה.

נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, הודיע בהקשר זה כי בשעה שהשדה יהפוך לפעיל, הנפט שיחולץ ממנו יעובד בשטח איראן, או לחלופין יחולץ על ידי בלארוס ויימכר בשוקי העולם[11]. עוד מסר לוקשנקו, כי "איראן מוכנה לסייע לבלארוס לגוון את אספקת האנרגיה שלה"[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי איראן–בלארוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]