יחסי אלג'יריה-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי אלג'יריה-ישראל
Flag of Algeria.svg Flag of Israel.svg
Algeria Israel Locator.svg
אלג'יריה ישראל
שטחקילומטר רבוע)
2,381,741 22,072
אוכלוסייה
38,813,722 7,821,850
משטר
דמוקרטיה (סמי) נשיאותית דמוקרטיה פרלמנטרית
תמ"ג (במיליוני דולרים)
284,700 274,500
תמ"ג לנפש (בדולרים)
7,335 35,094

בין אלג'יריה וישראל אין יחסים דיפלומטיים רשמיים והיחסים בין שתי המדינות מתוחים על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלג'יריה מעולם לא הכירה בישראל, ובשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים שלחה כוח סמלי להילחם לצד המדינות שתקפו את ישראל.

ביולי 1968 חטפו טרוריסטים מטוס אל על שהמריא מרומא והנחיתו אותו באלג'יריה. במשך שבועות ארוכים ניהלה ישראל משא ומתן מול אלג'יריה במטרה להביא לשחרורם של הנוסעים, ולאחר כ-40 יום ותחת לחץ כבד של מדינות העולם שוחררו הנוסעים לישראל.

במלחמת יום הכיפורים שלחה אלג'יריה חיל משלוח גדול שהועמד לרשות צבא מצרים במלחמתו נגד ישראל. חיל המשלוח כלל שלוש טייסות יירוט ותקיפה, ארטילריה וכוחות קרקעיים. בנוסף סייעה למצרים כלכלית באמצעות העברת מטבע חוץ למימון המלחמה נגד ישראל ורכש צבאי.

בניגוד להתקרבות שהפגינו מדינות צפון אפריקה כלפי ישראל בשנות ה-90 בעקבות תהליך אוסלו, נשארה אלג'יריה קרה ביחסה לישראל וסירבה להכיר בה או להידבר עמה. בעת הלווייתו של מלך מרוקו חסן השני ביולי 1999 נפגשו ראש הממשלה דאז אהוד ברק ונשיא אלג'יריה בפעם הראשונה ונידונה האפשרות לחימום היחסים, אך זמן קצר לאחר מכן עם פרוץ האינתיפאדה השנייה הפסיקה אלג'יריה את השיחות.