יחסי דנמרק-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי ישראל-דנמרק
Flag of Israel.svg Flag of Denmark.svg
Denmark Israel Locator.png
ישראל דנמרק
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072 43,094
אוכלוסייה
7,821,850 5,569,077
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית
תמ"ג (במיליוני דולרים)
274,500 211,300
תמ"ג לנפש (בדולרים)
35,094 37,942

בין מדינת ישראל ודנמרק מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1949. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות ומסחר‏[1]. לישראל יש שגרירות רשמית בקופנהגן, בעוד שלדנמרק יש שגרירות רשמית בתל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוללת ישראלית במאגן בעיר פרדריקסהאבן בצפון דנמרק

עוד במהלך ימיה של מלחמת העולם השנייה, בעת שדנמרק נכבשה על ידי גרמניה הנאצית, פעלה בדנמרק תנועת מחתרת נרחבת, אשר בין היתר סייעה בהברחתם של יהודי דנמרק לשבדיה הנייטראלית. הודות למבצע הברחה זה, אשר הסתייע בתמיכה רחבה מצד אזרחי דנמרק, ניצלו למעלה מ-90% מיהודי דנמרק, ובסך הכל כ-7,200 איש הועברו לשבדיה. הודות למבצע הירואי זה, הוכרה המחתרת הדנית כולה בתואר "חסידת אומות העולם" על ידי מוסד "יד ושם"‏[2].

במסגרת תוכנית החלוקה משנת 1947, דנמרק הצביעה בעד קבלתה של התוכנית, והכירה במדינת ישראל ב-2 בפברואר 1949. מאז ועד היום קיימים יחסי תיירות ומסחר ענפים בין שתי המדינות, בין היתר במסגרת האיחוד האירופי, בו דנמרק חברה. במסגרת היחסים, נחתמה בין היתר אמנה למניעת כפל מס בין שתי המדינות, בשנת 1966[3]. עם זאת, העלייה בשיעור המוסלמים בדנמרק לאורך השנים האחרונות, בדומה למצב ברבות ממדינות מערב אירופה, פוגעת במידת מה באטרקטיביות של דנמרק בעיני אנשי עסקים מישראל‏[4].

במהלך מבצע עופרת יצוקה בתחילת שנת 2009, התקיימו הפגנות רחבות בערי דנמרק, לרבות בבירה קופנהגן, במחאה על פעולות צה"ל ברצועת עזה, במשטרת דנמרק הוערך כי בין 500 ל-600 איש הפגינו מול שגרירות ישראל בקופנהגן, כ-400 אנשים הפגינו באורהוס ,וכ-500 הפגינו באודנזה[5]. לעומת זאת, בסקר דעת קהל שנערך נמצא כי מספרם של הדנים התומכים בפעולת צה"ל גדול מאלו המתנגדים לה‏[6].

בינואר 1962 ביקר ראש ממשלת דנמרק ויגו קמפמן בישראל - ביקור ראשון בה של אישיות דנית בכירה. במהלך חודש אוקטובר 2013 הגיע יורש העצר הדני, הנסיך פרדריק, לביקור בישראל, במהלכו נפגש עם נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס. במהלך הפגישה, השמיע הנשיא פרס את הכרת תודתה של מדינת ישראל לעם הדני, על פעולותיו להצלת יהודים בשואה‏[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]