יחסי ישראל-שבדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי ישראל-שבדיה
Flag of Israel.svg Flag of Sweden.svg
Israel-Sweden locator.png
ישראל שבדיה
שטחקילומטר רבוע)
22,072 450,295
אוכלוסייה
7,821,850 9,723,809
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית
תמ"ג (במיליוני דולרים)
274,500 393,800
תמ"ג לנפש (בדולרים)
35,094 40,499

בין מדינת ישראל וממלכת שבדיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים נכון לשנת 2014. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות, מסחר ותרבות. לישראל יש שגרירות בסטוקהולם ולשבדיה שגרירות בתל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגן תמיכה בישראל בעיר סטוקהולם שבשבדיה ב-2006
הפגנה פרו-פלסטינית בעיר השבדית גטבורג ב-2010

המגע הראשון בין שתי המדינות החל עוד טרם הקמתה של מדינת ישראל, כאשר שבדיה הצביעה בעד תוכנית החלוקה של האו"ם בשנת 1947. תקרית שהעבה על היחסים היתה ההתנקשות ברוזן ברנדוט, המתווך מטעם האו"ם שנרצח בידי ארגון הלח"י בירושלים בספטמבר 1948. שבדיה וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1950.

במהלך שנות ה-50 וה-60 התקיימו יחסים חמים בין שתי המדינות, אשר באו לידי ביטוי בביקור ראש הממשלה השבדי טאג ארלנד ב-1962 ובתמיכתה המוצהרת של שבדיה בישראל לכל אורכה של מלחמת ששת הימים בשנת 1967.

עם זאת, היחסים בין שתי המדינות התקררו בעקבות בחירתו של אולוף פלמה כראש ממשלת שבדיה בשנת 1969. פלמה, כמו קודמו ארלנד, עמד בראש מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שבדיה, וביקש לנקוט בעמדה נייטראלית ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי. השינוי בעמדה השבדית ביחס לישראל הוצדק בין היתר בעקבות מינויו של הדיפלומט השבדי גונאר יארינג, בסופה של שנת 1967, כשליח מיוחד למזרח התיכון מטעם האו"ם, וזאת במטרה לנסות וליישב את הסכסוך הישראלי-ערבי.

במהלך חודש אוקטובר 1973, במהלכה של מלחמת יום הכיפורים, ביקר שר החוץ השבדי בחריפות את מדיניותה האזורית של מדינת ישראל, והבהיר כי הסכסוך הישראלי-ערבי לא יוכל להיפתר באמצעות עליונות צבאית. כמו כן, שבדיה גינתה את המתקפה הישראלית על הכור הגרעיני העיראקי אשר נערכה בחודש יוני 1981, וזאת בתור "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי".

ביוני 1982, בעקבות פלישת צה"ל לדרום לבנון, ראש ממשלת שבדיה אולוף פלמה השווה בין יחסו של צה"ל לילדים פלסטינים באזור דרום לבנון, לבין יחסם של הנאצים כלפי ילדים יהודים בגטאות ובמחנות הריכוז במהלכה של מלחמת העולם השנייה.

בדצמבר 1988, ראש אש"ף יאסר ערפאת קיים ביקור רשמי בשבדיה, וזאת בעקבות הזמנה רשמית מטעם הממשלה השבדית. לאחר שורת דיונים שנמשכו לאורך יומיים, ערפאת הכריז כי הוא מכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים, ודוחה כל סוג של טרוריזם.

במהלך אוקטובר 1999, ראש ממשלת שבדיה יוראן פרסון קיים ביקור רשמי בישראל, במטרה לסייע בהחייאת המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים. היה זה הביקור הראשון של ראש ממשלה שבדי בישראל מאז שנת 1962.

בחודש ינואר 2004, שגריר ישראל בשבדיה, צבי מזאל, השחית את יצירתו של האמן הישראלי-שבדי דרור פיילר ושל רעייתו גונילה חולד-פיילר (אזרחית שבדית), "שלגיה וטירוף האמת", אשר הוצגה במוזיאון לאומנות מודרנית בסטוקהולם, והציגה את המחבלת המתאבדת שביצעה את הפיגוע במסעדת מקסים בתור "שלגיה". פעולתו של השגריר חוללה תקרית דיפלומטית בין שתי המדינות‏[1][2].

במהלכה של מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, שר החוץ השבדי גינה את הפעולות הצבאיות של ישראל וארגון החזבאללה כאחד. כמו כן, במהלכו של מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה בתחילת שנת 2009, שר החוץ השבדי גינה את פעולותיה של ישראל וקרא להחלתה של הפסקת אש מיידית באזור.

בחודש אוגוסט 2009 נוצרה תקרית דיפלומטית נוספת בין שתי המדינות, כאשר היומון השבדי אפטונבלדט פרסם מאמר אשר האשים את צה"ל בקצירה שיטתית של איברי גוף של פלסטינים הרוגים. ממשלת ישראל קראה לממשלת שבדיה להביע עמדה חד משמעית בגנות תוכנו של המאמר, באמרה כי מדובר בעלילת דם בעלת מאפיינים אנטישמיים, אך הממשלה השבדית סירבה לעשות כן, בטענה כי הדבר נכלל במסגרת חופש העיתונות במדינה‏[3][4][5].

באוקטובר 2014 זומן שגריר שבדיה לשיחה במשרד החוץ, לאחר שראש ממשלתו החדש סטפן לפבן הודיע כי ארצו תכיר במדינה פלסטינית. בעקבות כך החליט שר החוץ הישראלי, להורות לשגריר הישראלי לחזור לארץ להתייעצות, מה שהיווה נקודת שפל ביחסים בין המדינות.

יחסי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנת 2005 הגיעה משלחת של אנשי עסקים משבדיה לביקור בישראל, במטרה להרחיב את קשרי המסחר שבין שתי המדינות‏[6].

למספר חברות מוצרי צריכה שבדיות נוכחות בולטת בישראל. באפריל 2001 נפתח סניף ראשון של חברת הרהיטים איקאה בישראל. במהלך שנת 2010 רשת האופנה השבדית H&M פתחה סניף ראשון בישראל. בהמשך הוקמו חנויות נוספות ברחבי ישראל, כאשר קיימות עוד השקות עתידיות בתכנון. לחברת סודה סטרים הישראלית הצלחה בשבדיה.

קשרים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת הידידות שבדיה-ישראל היא ארגון שבדי אשר מטרתו היא חיזוק הקשרים התרבותיים בין שתי המדינות. הארגון הוקם בשנת 1953 בסטוקהולם, כאשר במרוצת השנים ייסד הארגון סניפים בערים נוספות בשבדיה. נכון לשנת 2013, הארגון כולל 26 סניפים, המפוזרים ברחבי שבדיה, וחברים בו למעלה מ-3,000 אזרחים שבדים[דרוש מקור].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]