יחס אצבעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יד בה האצבע המורה קצרה מן הקמיצה כך שיחס 2D:4D קטן, מה שמצביע על חשיפה תוך רחמית גבוהה לטסטוסטרון

יחס אצבעות (2D:4D) הוא היחס בין בין אורך האצבע השנייה (המורה) לבין אורך האצבע הרביעית (הקמיצה), והוא נמדד בדרך כלל ממקום החיבור של האצבע לכף היד עד לקצה האצבע. קיימת טענה כי היחס מושפע מהחשיפה לאנדרוגנים, כגון טסטוסטרון, בעת ההפתחות ברחם, כך שניתן להשתמש ביחס זה כאומדן גס לחשיפה לאנדרוגנים תוך רחמיים. יחס 2D:4D נמוך מורה על חשיפה גבוהה יותר לאנדרוגנים. 2D:4D מחושב על ידי מדידת אורך האצבע המורה והקמיצה ביד ימין וחלוקתם זה בזה. אם האצבע המורה היא הארוכה מבין השתיים היחס יוצא גדול מאחד ואם הקמיצה ארוכה יותר היחס יוצא קטן מאחד.

יחס 2D:4D הוא תכונה דו-צורתיות זוויגית: אצל גברים האצבע המורה בדרך כלל קצרה מן הקמיצה ואצל נקבות היא בדרך כלל שווה לה או ארוכה ממנה. מגוון מחקרים הדגימו קשר בין יחס 2D:4D לבין תכונות פיזיות והתנהגויות מסוימות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]