יחס דחף-משקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יחס דחף-משקל משמש לאפיון מנועים רקטיים, מנועי סילון וכלי רכב המונעים על ידי מנועים כאלה. זהו היחס שבין הדחף של המנוע ובין המשקל (על פני כדור הארץ) של המנוע או הרכב. שתי תכונות אלה (דחף ומשקל) נמדדות באותן יחידות מידה, ולכן היחס ביניהן הוא מספר חסר ממד.

מובן שהיחס גדול יותר עבור מנוע בלבד מאשר לכלי הרכב בכללותו, משום שרק המנוע מייצר את הדחף. לנסיקה אנכית היחס צריך להיות גדול מ-1.

ישנם גורמים רבים המשפיעים על יחס דחף-משקל, ולצורך השוואה נאותה יש למדוד את הדחף בתנאים תקניים: (לחץ של אטמוספירה אחת וטמפרטורה של 25 מעלות צלזיוס). הגורמים שמשפיעים על הדחף כוללים את טמפרטורת האוויר, לחץ, צפיפות והרכב האוויר. המשקל יכול להיות מושפע מצריכת הדלק ההדרגתית, כוח העילוי, גרר ועוצמת שדה הכבידה.

מבחינה טכנית לא ניתן למדוד בצורה מדויקת יחס דחף-משקל של כלי רכב, ונתון זה משוער בלבד - על פי ביצועי הרכב בפועל.