ייאסו הראשון, קיסר אתיופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ייאסו הראשון (געז: ኢያሱ, עברית: יהושע הראשון) ידוע גם בשם ייאסו הגדול קיסר אתיופיה 1682 - 1706, הוכתר בשם "אדים סגד" (געז: አድያም ሰገድ, עברית: לו הארץ משתחוות). ייאסו היה בנו של הקיסר שקדם לו יוהנס הראשון מהקיסרית סבלה וונגאל.

על פי ההיסטוריון ג.וו.ב. האנטינגפורד ייאסו:

Cquote2.svg

הראה יחס לנסיכים הכלואים בוואחני בשנה הראשונה, תשומת לבו לענייני דת, קשירת הקשר נגדו ורציחתו.

Cquote3.svg
– G.W.B Huntingford, The Historical Geography of Ethiopia (London: The British Academy, 1989), p.201.

לפני שהוכתר לקיסר ייאסו היה מושל גוג'אם ונתמנה ליורש העצר בגיל 20. בשנה הרביעית לשלטונו הגנרל וולה והנזיר טבדן הכריזו על יסחק ייאסו כקיסר כאשר שמע זאת ייאסו הוא מחץ את המרד והרג את יסחק.

שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייאסו הקדיש את שלטונו לעניינים מנהלתיים והחזיק מועצות רבות ברחבי האימפריה האתיופית, דאג לענייני דת, שינה את שיטת המיסוי וחוקק חוקים רבים.

ייאסו יזם מערכות צבאיות כנגד השנקלה ‏‏[1] ובזמן שלטונו האורומו הראשון כיהן בארמונו. ייאסו הטיל מצור על העיר מאסאווה שהייתה תחת האימפריה העות'מאנית כאשר שליט מאסאווה הטיל מס על סוחורות מאתיופיה ‏‏[2].

ההיסטוריון האתיופי סולומון גאטמון כותב ש:

Cquote2.svg

שלא כמו קיסרים קודמים אחרים ייאסו יזם יחסים דיפלומטים עם מדינות נוצריות אחרות כמו לואי הארבעה עשר מלך צרפת, ושגרירים אתיופים רבים נשלחו לאירופה.

Cquote3.svg
– Solomon Getahun, History of the City of Gondar (Trenton: Red Sea Press, 2005), p. 7

גאטמון כותב גם שהמאמצים של ייאסו נשאו פרי ואפילו קיבל שני פעמונים כמתנה מהמושל ההולנדי של בטאוויה, שנתרמה לכנסיית דברה ברהן סלאסי בגונדר.

היחסים עם צרפת הוליך לבואו של רוקח צרפתי, שארל פונסה, שהגיע לבקשת ייאסו לטפל בו ובבנו שהיו חולים. הרופא הגיע לגונדר ב-21 ביולי 1699 ונשאר בגונדר משך תשעה חודשים. מששב לפריז ב-1704 צייר קווים לדמותו של ייאסו שהתפרסמו בספרו של ווליאם פורסט:

Cquote2.svg

למרות שהוא אינו מעל גיל 41 יש לו מספר בעיות. לייאסו יש שמונה נסיכים ושלוש נסיכות. הקיסר בעל תכונות גדולות הוא מהיר, חד, פיקח, חכם, מנומס ובעל קומה כגיבור. האיש היפה ביותר שראיתי באתיופיה הוא חובב אומנות ומדעיים אך תשוקתו העליונה היא למלחמה. הקיסר הוא האמיץ ביותר ועומד בראש צבאו בזמן מלחמה, הוא רודף צדק ומתנגד לשפיכות דמים ולא מוציא להורג בהחלטה מידית. תכונות אלו הופכות אותו למפחיד אך לנערץ על ידי אזרחיו.

Cquote3.svg
– William Foster, editor, The Red Sea and Adjacent Countries (London, Hakluyt Society, 1949), pp. 130f.

בזמן שייאסו היה במערכה צבאית כנגד האורומו בגוג'אם, ייאסו שמע שהפילגש שאהב קאדאסטה קראסטוס מתה. הקיסר החל להראות סימני דיכאון ופרש מתפקידו לאחד מאיי אגם טאנה. בתמיכת הקיסרית מלקוטוויט הכתירו את נכדו של ייאסו תקלה היימנות מבנו כלב בגלל שגם הוא מת. כאשר ייאסו שמע על הכתרת היימנות הוא החל לצעוד לעבר גונדר ונרצח בפקודת הקיסר החדש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏כינוי אתיופי לדוברי השפות הנילו-סהריות היושבים על הגבול עם סודאן.‏
  2. ^ Richard K. P. Pankhurst in The Ethiopian Royal Chronicles. Addis Ababa: Oxford University Press, 1967.
הקודם:
יוהנס הראשון
קיסר אתיופיה
19 ביולי 1682 - 13 באוקטובר 1706
הבא:
תקלה היימנות הראשון