יין מחוזק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פורט, סוג של יין מחוזק מפורטוגל

יין מחוזק הוא יין שהוסף לו אלכוהול, בדרך כלל על ידי ערבובו עם ברנדי. היין המחוזק לרוב מתוק יותר ותמיד מכיל אחוז אלכוהול גבוה מזה של יין רגיל, לרוב בין 17-23 אחוז (לעומת 9-14 אחוז ביין רגיל).

שתיית יינות מחוזקים מקובלת הן כאפריטיף והן כקינוח.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ייצורו של יין מחוזק זהה בתחילתו לזה של יין רגיל - לאחר סחיטת הענבים מועבר המיץ לתסיסה בחביות, אולם שלא כביין רגיל תהליך התסיסה נפסק על ידי הוספת תזקיק אלכוהול ליין. ריכוז האלכוהול הגבוה הורג את השמרים ביין, ולכן תהליך עיבוד הסוכרים לאלכוהול נפסק. כתוצאה מכך, היין המחוזק מכיל אחוז סוכר גבוה המקנה לו את מתיקותו, ואחוז אלכוהול גבוה ביחס ליין.

היינות המחוזקים נבדלים מהמשקאות המזוקקים (כגון הברנדי) בכך שכמות האלכוהול הגבוהה שבהם אינה נוצרת מתהליך של זיקוק אלא כאמור בדרך של הוספה (חיזוק).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית ייצור היינות המחוזקים לפני למעלה מ-500 שנה. הסיבה המקורית לייצורם של היינות המחוזקים הייתה הגברת העמידות של יינות בפני קלקול. ככל שאחוז האלכוהול גבוה יותר, נשמר היין לזמן ארוך יותר כיון שהאלכוהול הורג את הבקטריות והפטריות שעלולים לקלקל את היין. גם לאחוז הסוכר הגבוה ערך מוסף בשימור היין.

על תפוצת היינות המחוזקים השפיע מאוד המאבק של האימפריה הבריטית בצרפת, במסגרתו עודדו הבריטים צריכה של יינות אלו כמתחרים בקוניאק הצרפתי.

כיום ייצור היין המחוזק הוא למען הטעם, שכן קיימות טכניקות אחרות וזולות יותר לשימור.

קטגוריות מרכזיות של יינות מחוזקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]