יישר כוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יישר כוח הוא ביטוי של הכרת טובה לאדם על מאמציו ותרומתו, והבעת הערכה להישגיו.

מקור הביטוי ומשמעותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הביטוי בתלמוד (שבת פז, א; בבא בתרא טו, ב), שבו מסופר שאמר הקב"ה למשה על שבירת הלוחות: "יישר כוחך ששיברת". משמעות הביטוי היא מעין תחזקנה ידיך, היינו: המשך כך.

מדרש זה מופיע בפירוש רש"י האחרון על התורה, על המילים המסיימות את ספר דברים: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה... וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (ל"ד, י-יב). פירוש זה מוזכר כמעט בכל הספרות החסידית והדרשנית על התורה, הן בפתיח ללימוד התורה, הן בדרשות על פרשת בראשית, על סיום התורה (שהיא מעגלית וחוזרת להתחלה) ולשמחת תורה (שבו קוראים את הפרשה האחרונה ומתחילים שוב מבראשית).‏[1]

הפירוש המילולי של הביטוי: "יישר" היא צורת עתיד של הפועל הארמי יש"ר. להבדיל מעברית, שבה פועל זה עניינו יושר, בארמית עניינו חוזק, ועל כן מילולית משמעו של הביטוי "יחזק כוחך" (בדומה לו נמצא בתלמוד "אי איישר חיל" = "אם יֶחזק כוח", גיטין לו, ב).

הגיית הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב דתיים (בפרט אשכנזים) בימינו נפוצה הצורה שְכּוֹיֵיח (וכן יֶשכּוֹיְך או שכוייעך כפי שכותבים (בפסאודו-יידיש) ליטאים ובני הישיבות), המשקפת את ההגייה האשכנזית של הביטוי. לעומת זאת יש המקפידים להשתמש דווקא בצורה המדויקת "יישר כוח". האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש היה נוהג לומר בדוקא "יְיַ‏שֵּׁר כוח".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתלשלות הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ברורה השתלשלות הביטוי ומדוע חדר דווקא לארצות אשכנז, וכן מהו מקורו של הביטוי הספרדי המקביל חזק וברוך. מקורו של הביטוי 'אשריך', לעומת זאת, הוא עוד מתקופת המקרא (ראו דברים ל"ג, כט: "אשריך ישראל מי כמוך"; תהילים א, א: "אשרי האיש").

בספרות העברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שבקרב דוברי עברית בסוף המאה העשרים נפוצה הצורה "שכוייח", הרי בכתב נהגו להשתמש בצורה העברית. ח"נ ביאליק, במאמרו "הספר העברי", משתמש פעמיים בביטוי בצורתו "יישר כוח". הרומן של ש"י עגנון "הכנסת כלה" מתרחש בגליציה, בקרב דוברי יידיש, אך פרומיט אומרת בו "יישר כחך רבי קרוב שהטרחת עצמך להביא לי פריסת שלום" (עמוד רפב במהדורת תש"ך). יישר כוח היא אמרה שגם אומרים אנשים לאדם שעשה מעשה טוב ובשביל לכבדו אומרים לו "יישר כוח" ("שכוייח")

אופן השימוש בביטוי יישר כוח וביטויים דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברכת "יישר כוח" (או "שכוייח") נהוג לברך חזנים (לאחר תום התפילה), כהנים (לאחר ברכת כהנים), דרשנים (לאחר הדרשה), וכיוצא בזה. כן נפוץ השימוש בברכה גם בשיחות חולין (לדוגמה: העבר לי את קנקן המיץ, בבקשה. שכוייח).

התשובה המקובלת ל"שכוייח", היא על פי רוב "ברוך תהיה" (או: ברוכה תהיי, ברוכים תהיו, וכדומה). בעבר נהוג היה גם המענה "כחכם יישר" או בהברה היידישאית "כויחכם-ישר"‏‏.‏[2] כיום יש המקצרים מענה זה, בעיקר בקרב דוברי היידיש הירושלמיים, ל"ישֶׁר" (הש' בסֶגוֹל).

לאמירה "חזק וברוך" ישנן שתי תשובות: המקובלת שבהן היא "חזק ואמץ", ותשובה אפשרית אחרת היא "ברוך תהיה" (או: ברוכה תהיי, ברוכים תהיו, וכדומה) או בקרב מרוקאים, "כולכם ברוכים".

ביטוי מקובל ומקביל נוסף להללו, היא הברכה "תזכה/תזכו/תזכי למצוות", המגיע בדרך כלל גם הוא כהכרת טובה על מעשה טוב, על עשיית מצווה, או על גמילות חסד. המענה המקובל על ברכה זו היא ה"אמן" המסורתית, או "תזכו לעשות" בקרב בני כל העדות, ואילו בקרב בני עדות המזרח מקובלת גם התשובה "תזכו לזַכות" (הז' בפתח).

ביטוי נוסף למטרה זו הוא אשריך, שפירושו המילולי הוא: מחוזק אתה, או מחוזק תהיה. הביטוי נפוץ במיוחד בעדת החוזרים בתשובה של חסידות ברסלב, ומשם התפשט גם לציבורים נוספים. קיים גם הביטוי זכית שצובר תאוצה אף הוא בקרב החוגים הנ"ל.

בסלנג העברי משמש לכך הביטוי "קבל ח"ח" (נהגה: "חי"ת-חי"ת"), שפירושו "קבל חיזוק חיובי".

בישיבות ואולפנות מקובל שמברכים בנות או נשים האומרות דבר תורה ב"חילך לאורייתא" (במקור דברי רבי יוחנן לריש לקיש), מכיוון ש"כח" הוא ביטוי "גברי". למרות זאת לאחר דרשות בת מצווה, ושיעורי תורה הנאמרים על ידי נשים, השימוש בביטוי "יישר כוחך" או הקריאה "ישכויעך" - נפוץ.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "שפת אמת" בדרשה על פרשת כי תשא תרלז‏; "ליקוטי אמרים" (דברי המגיד ממזריץ') על בראשית, הראי"ה קוק ב"עולת ראיה" - הקדמה לשיר השירים; פירוש החזון איש לשבירת האפיקומן; דרשות הרב מוצפי "על עשרה הרוגי מלכות" ליום כיפור, ועוד.
  2. ^ ‏בקרב דוברי היידיש יש העונים כך גם כיום‏.