יכין ובועז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יכין ובועז בחזית בית המקדש

יכין ובועז הם שמות שני עמודי הנחושת שהקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון. בבתי כנסת רבים, בנויים ליד ההיכל עמודים עיטוריים המזכירים את יכין ובועז.‏[1]

תיאור העמודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי השערות לגבי צורת הכותרת של העמודים, המגולפות כמו שושן

בספר מלכים מתואר מעשה בניית בית המקדש. בין היתר, כתוב כי בקדמת אולם הכניסה עמדו שני עמודי נחושת, שגובהם 18 אמות (כ-8 מטר), היקפם 12 אמה (כ-5.4 מטר) וראשם היה מגולף בצורת שושן:

טו וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי. טז וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יז שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יח וַיַּעַשׂ אֶת הָעַמּוּדִים וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יט וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת. כ וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן אֲשֶׁר לְעֵבֶר שבכה [הַשְּׂבָכָה] וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טֻרִים סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.

ספר מלכים א', פרק ז', פסוק ט"ו

תיאור דומה מופיע גם בספר ירמיהו.‏[2]

על פי רש"י, נוצקו שני העמודים כעמוד חלול,‏[3] אחד ארוך מנחושת[4] שאורכו 35 אמה ועוביו 4 אצבעות (7.6 ס"מ), ולאחר היציקה, נחתך לשני עמודים באורך 17.5 אמה, עם תוספת בעיצוב אחר בגובה חצי אמה, ששימשה כנראה כתפס לכותרת. כותרות העמודים היו בדמות שושנים, והיה מי ששיער שעל פי צורה זו אומץ סימן המגן דוד בעם היהודי.‏[5][6]

משמעות העמודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב החוקרים טוענים כי לשני העמודים לא הייתה משמעות ארכיטקטונית (הם חלולים ואינם תומכים בגג), כי אם משמעות אסתטית או סמלית. עם זאת, יש המשערים ששימשו כארובות לעשן שיצא בעת שריפת שומן הקורבנות.

לא נודעה לעמודים משמעות פולחנית כלשהי, אולם, מחקר של דוד שפירא מ-2009‏[7] מראה כי בתרבויות אחרות באותה תקופה (למשל בצור, בבבל ובפאפוס) ניצבו עמודים פאליים או אובליסקים בכניסה למקדשיהם, ומעלה השערה כי שני העמודים מייצגים את שתי האמונות אשר רווחו בעם ישראל בתקופת ראשית המלוכה בישראל: יהודה היהוויסטית (יכין) בדרום וישראל האלוהיסטית בצפון (בועז).

פרשנות נוספת טוענת, כי העמודים מסמלים את עמוד הענן ועמוד האש שגילמו את ההשגחה והליווי האלוהי של בני ישראל בנדודיהם במדבר.

משמעות שמות העמודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל "יכין ובועז" של יגאל תומרקין בפארק הירקון בתל אביב

באופן יוצא דופן, מציין הכתוב כי לעמודים ניתנו שמות:

וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז.

ספר מלכים א', פרק ז', פסוק כ"א וגם ספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק י"ז

פרשנים רבים ניסו למצוא את המשמעויות של שמות העמודים, ולהלן מובאים חלקן:

1. "יכין ובועז - יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב "כירח יכון עולם" (ספר תהלים, פרק פ"ט, פסוק ל"ח): בועז - כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז שנאמר "ישיש כגבור לרוץ" (ספר תהלים, פרק י"ט, פסוק ו')".
2. "חירם שהיה מבני דן (מאימו) עשה את העמודים, קרא את האחד יכין על שם אביו שמשון שנאמר בו: "וילפת שמשון שני עמודי התוך" (ספר שופטים, פרק ט"ז, פסוק א') ושלמה קרא לשני בועז, על שם זקנו בועז (ספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק י"ז)".
  • הרד"ק מסביר ששמות העמודים היו לסימן טוב: יכין, שיכון הבית לעולם ובועז, שיתן האל בו העוז והקיום.‏[10][11]
  • הרלב"ג טוען שהעמודים נעשו על פי תורת הסוד. בכיוון מעין זה מפרש גם המלבי"ם. לשיטתו העמודים ושמותיהם רומזים לשתי דרכי הנהגת העולם של הבורא. בועז רומז לדרך הטבעית- חוקי הטבע שנקבעו מששת ימי בראשית. לעומתו יכין רומז להנהגה הניסית שיעשה ה' לפי הצורך והמצב.
תרשים מיסטי אלכימי של יכין ובועז בפתח בית המקדש כיסודות קוסמיים
  • הקבלה פירשה כי יכין ובועז הן ספירות הנצח.‏[12] וההוד[13][14]
  • באנציקלופדיה המקראית מובאת ההשערה שמדובר בקיצור של שם כגון בְּעָזְיָה (בדומה לשמות בְּסוֹדְיָה, בְּצַלְאֵל). עוד נזכרת שם ההשערה כי השם גזור מן השורש הערבי ב-ע'-ז שפירושו 'להיות זריז, חריף'.‏[15]

בהקשרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבונים החופשיים מעמידים שני עמודים בפתח היכלם, עמודים המסמלים את העמודים שבפתח בית המקדש שבנה שלמה.
  • כמה ספרים שילבו בשמם את שמות העמודים, ובהם:
    • "שו"ת יכין ובועז", שאלות ותשובות של רבי צמח דוראן ורבי שמעון דוראן (צאצאיו של הרשב"ש), מהמאה ה-15 באלג'יר.
    • "יכין ובועז", שנתחבר על ידי ר' ישראל ליפשיץ, שחי בתחילת המאה התשע עשרה. פירוש למשנה. יש בפירוש גם חידושים ארוכים, שנפרדו מן הפירוש הבסיסי במהדורת וילנא ("משניות עם ע"ג פירושים"), ומאז לפירוש הפשט ניתנה הכותרת "יכין" ולחידושים הכותרת "בועז".
    • "סוד יכין ובועז", ספרו הקבלי-חסידי של הרב מאיר מרגליות.
  • חזית המבנה הישן של הגימנסיה העברית "הרצליה" שעוצבה על ידי פרופ' בוריס שץ והאדריכל יוסף ברסקי, הכילה דימוי של יכין ובועז.
  • העיר יכין (אנ') בג'ורג'יה נקראה על שם העמוד הימני בבית המקדש .‏[16]
  • קלף מספר 2 בקלפי הטארוט, "הכוהנת הגדולה"(אנ'), מציג דמות של כוהנת היושבת בין שני העמודים, יכין ובועז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל התמונות הבאות: 1, 2, 3, 4, 5.
  2. ^ ספר ירמיהו, פרק נ"ב, פסוק כ"א-כג
  3. ^ פרופ' שמואל ייבין טוען כי העמודים לא היו חלולים, במאמרו "יכין ובועז" ארץ ישראל, כרך ה, תשי"ט, 1958, האוניברסיטה העברית וגם בערך 'יכין ובועז', אנציקלופדיה מקראית, ג, טורים 689-682.
  4. ^ ולא מפליז כפי שתורגם בטעות לאנגלית - בתקופה זו לא הכירו את האבץ ששימש להכנת פליז.
  5. ^ אורי אופיר, מקורו היהודי של המגן דוד
  6. ^ מהו מקור ה"מגן דוד"?
  7. ^ דוד שפירא, משמעות העמודים יכין ובועז - עיון מחודש
  8. ^ ביאור:צורתם של עמודי הכניסה למקדש ויקיטקסט
  9. ^ ערן ויזל, הפירוש המיוחס לרש"י לספר דברי הימים
  10. ^ הרב יוסף כרמל, יכין ובועז באתר ישיבה
  11. ^ לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, אולם הכניסה להיכל באתר חב"ד
  12. ^ ספר הפליאה - ד"ה נצח למה נקרא נצח
  13. ^ שושן סודות אות רנא
  14. ^ פרדס רמונים כג ג
  15. ^ בועז – כיצד הוגים את השם? באתר האקדמיה ללשון העברית
  16. ^ HR 638 - Town of Jakin, Georgia; commend