ילוקארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ילווקארד
Yellowcard 2012-06-27 02.JPG
מידע כללי
מקור ג'קסונוויל, פלורידה, ארצות הברית
שנות פעילות 1997הווה
סוגה רוק אלטרנטיבי
פופ פאנק
חברת תקליטים EMI
Capitol
אתר רשמי
חברים
ריאן קיי
שון מקין
פטר מוסלי
ולונגיניו פרסונס
ריאן מנדז
חברים לשעבר
בן דובסון
טוד קלארי
וורן קוק
אלכס לואיס
בן הארפר

ילוקארד (Yellowcard, כרטיס צהוב) היא להקת פופ פאנק/רוק אלטרנטיבי אמריקנית, מג'קסונוויל, פלורידה. המוזיקה של הלהקה נחשבת ייחודית, בגלל השילוב של הכינור עם שאר הכלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילוקארד הוקמה ב-1997, לאחר שנפגשו בבית ספר לאומנויות של דואגלס אנדרסון. הלהקה הייתה מורכבת משישה חברים: בן דובסון (קולות), טוד קלארי (קולות, גיטרה), בן הארפר (גיטרה), שון מקין (כינור, קולות רקע), וורן קוק (גיטרת בס) ולונגיניו פרסונס (תופים). הלהקה בחרה את השם "ילוקארד" בגלל ביטוי שהם היו משתמשים בו בתיכון, כאשר מישהו היה עושה משהו טיפשי במסיבה, הם היו משתמשים בחוקי הכדורגל, ומוציאים לו כרטיס צהוב, משום שביצע "עבירת מסיבה". בתחילת הקריירה הלהקה חשבה אם לעשות רווח בין המילים או לא, לבסוף הבהירה הלהקה לציבור שהלהקה תקרא "ילוקארד" ללא רווח.

הלהקה הוציאה את אלבום הבכורה שלה "Midget Tossing" ב-1997. ב-1999, יצא אלבומם השני, "Where We Stand". לאחר מכן בן דובסון איבד עניין בלהקה ועזב. הוא הוחלף על ידי ריאן קיי, שהיה גם הוא מג'קסונוויל וקודם לכן היה בלהקת "Craig's Brother". בתחילת שנת 2000, הלהקה הקליטה את "Still Standing EP", זמן קצר לאחר שהוא יצא, טוד קלארי עזב את הלהקה, וריאן קיי, החליף אותו וכך, ביצע את שני התפקידים (שלו ושל דובסון) ביחד: קולות וגיטרה. לאחר שנשלח ה-EP החדש לחבר של סטיב לברסקי ב"Lobster Records", הלהקה חתמה על חוזה הקלטות. ביוני 2000, ובנובמבר נסעה הלהקה לקליפורניה כדי להתחיל לעבוד על האלבום הבא.

ב-2001, הלהקה הוציאה את אלבומה השלישי "One for the Kids", ולאחר מכן את "The Underdog EP" ב-2002. זמן קצר לאחר מכן, וורן קוק עזב את הלהקה בגלל סיבות אישיות. הלהקה הציעה לחבר ותיק בשם פט מוסלי מלהקת "Inspection 12" להיות הבסיסט, והוא הסכים. באותה תקופה, צילמה הלהקה וידאו קליפ לשיר "Powder".

Ocean Avenue[עריכת קוד מקור | עריכה]

התודעה הציבורית האמיתית של ילוקארד הגיעה לאחר צאת האלבום "Ocean Avenue" ב-2003. המעריצים אהבו את המילים הכנות ואת הסגנון המוזיקלי הייחודי של האלבום. במהלך ההקלטות של "Ocean Avenue", עזב מוסלי את הלהקה, כדי לפתור בעיות אישיות. הלהקה החלה לחפש בסיסט חדש, ומצאה את אלכס לואיס, אחיה של אליק, אשר ביצעה קולות בשיר "View From Heaven", מתוך האלבום. הסינגל הראשון שיצא מהאלבום היה "Way Away", אשר הגיע למקום ה-25 במצעד הרוק. השיר גרם להבאת הלהקה למיינסטרים. באמצע סיבוב ההופעות של האלבום, פט מוסלי חזר מחצי-פרישתו, וביקש לחזור ללהקה. מפני שלמוסלי היה חלק אינטגרלי בכתיבת האלבום, והיה חבר של רוב חברי הלהקה מאז התיכון, לואיס התבקש לעזוב ומוסלי חזר להיות הבסיסט של הלהקה.

בסוף 2003, הלהקה הוציאה את הסינגל "Ocean Avenue", הופעת הבכורה של הסינגל הייתה בתוכנית "TRL" של ה-MTV, ומהר מאוד הגיע הסינגל למקום הראשון. ההצלחה גרמה ללהקה להופיע על השער של מגזין המוזיקה "Alternative Press", ולככב בפסטיבל "Warped Tour 2004", להופיע בטקס פרסי המוזיקה של ה-MTV 2004 ועוד. לאחר ההצלחה של הסינגל, הוציאה הלהקה את הסינגל "Only One", בלדת רוק שהצליחה גם היא.
האלבום " Ocean Avenue" מכר יותר משני מיליון עותקים בארצות הברית.

כשהפופולריות של האלבום החלה לרדת, הלהקה תרמה שירים לכמה פסקולים. הראשון, "Gifts And Curses", הופיע כפסקול לסרט ספיידרמן 2. השני, גרסת כיסוי לשיר "Violins" של להקת "Lagwagon", הופיע באלבום האוסף "Rock Against Bush, Vol. 2". בטקס פרסי המוזיקה של ה-MTV 2005, ילוקארד הופיעו עם גרסת כיסוי לשיר "Don't You Forget About Me", במהלך מחווה מיוחדת לסרט "מועדון ארוחת הבוקר".

השיר "Life of a Salesman" (חייו של סוכן) מתוך האלבום, נכתב כהתייחסות למחזה הפופולרי "מותו של סוכן" של ארתור מילר.

Lights and Sounds[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב שנת 2005, עבדו ילוקארד על האלבום "Lights and Sounds". האלבום יצא ב-24 בינואר 2006. פט וריאן עברו לניו יורק בינואר 2005, והתחילו לכתוב את האלבום, בזמן ששאר חברי הלהקה נחו בקליפורניה מ-18 חודשים רצופים של סיבוב הופעות. האלבום הוא סוג של אלבום תפיסתי, עם הרבה שירים המבוססים על הרגשות השלילים של הלהקה כלפי לוס אנג'לס. 20 שירים הוקלטו לאלבום, 14 מתוכם נכנסו אליו, והשאר הפכו לבי-סיידים לגרסאות המיובאות, ולאלבומי סינגל באינטרנט, באתר "iTunes Store". זמן קצר לאחר הקלטת האלבום, הגיטריסט הראשי, בן הארפר עזב מסיבות לא ידועות. הוא הוחלף על ידי ריאן מנדז.

הסינגל הראשון שיצא מהאלבום היה "Lights and Sounds". בשבוע הראשון לצאת האלבום, הוא מכר יותר מ-90,000 עותקים. ברחבי העולם מכר האלבום יותר ממיליון עותקים. הסינגל השני שיצא היה "Rough Landing, Holly", והקליפ שלו יצא במרץ 2006.

באלבום זה בחרה ילוקארד להעלים את סגנון הכינור הייחודי לה ברקע לשירים, ולהבליט את תחושת הרוק.

Paper Walls[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באוקטובר 2006, הודיעה הלהקה באתר הרשמי שלה על כך שהיא עובדת על אלבום חדש.

ההופעה הראשונה של הלהקה מאז אוקטובר 2006, התקיימה ב-29 במרץ 2007, בהוליווד, קליפורניה.

האלבום יצא ב-17 ביולי 2007. הוא כולל 13 שירים, והסינגל הראשון שיצא מתוכו הוא "Light Up the Sky". האלבום כולל גם DVD, אשר יכיל קטעי וידאו של מאחורי הקלעים של הלהקה, גלריית תמונות, ושני שירי בונוס מהופעה חיה.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן דובסון (1997 – 2000): קולות
  • טוד קלארי (1997 – 2001): גיטרה, קולות
  • וורן קוק (1997 – 2002): גיטרת בס
  • אלכס לואיס (2003 – 2004): גיטרת בס
  • בן הארפר (1997 – 2005): גיטרה

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

DVD

  • 2004: Beyond Ocean Avenue: Live at the Electric Factory

אלבומים נוספים

  • 2000: Still Standing
  • 2002: The Underdog EP
  • 2004: AOL Sessions EP
  • 2008: iTunes Live from Las Vegas at the Palms
  • 2009: Deep Cuts
  • 2011: Greatest Hits Tour Edition

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]