יליד דיגיטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יליד דיגיטליאנגלית: Digital native) הנו מונח המתייחס למי שנולד לאחר שנת 1980, השנה בה המחשב האישי זכה לראשונה לתפוצה גבוהה הראשון ובה עלה הגלגול הראשון של הפורום ("יוזנט"). אנשים אלו מאופיינים במיומנות גבוהה בכל הקשור לתפעול, שימוש וניצול האמצעים הטכנולוגיים למילוי צרכיהם. עצם האינטראקציה של הילידים בתקופה זו עם האמצעים הטכנולוגיים מיום היוולדם ולאורך כל חייהם מאפשרת להם להיות בקיאים באופן השימוש בה.

מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושגים "יליד דיגיטלי" ו"מהגר דיגיטלי" טבע מרק פרנסקי בסביבות 2001. פרסקי כיוון את קו הגבול בין המהגר הדיגיטלי ליליד הדיגיטלי לסביבות שנת 1980, עת החלו להופיע מערכות תקשורת מחשבים שאפשרו דיון בין שני סטודנטים.

ילידים מול מהגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אלו שנולדו לפני 1980 ואמצו את הטכנולוגיה בשלב מאוחר יותר בחייהם מכונים "מהגרים דיגיטליים". לאור פערי המיומנויות נוצרת תופעה המכונה "פער דיגיטלי".

הבדלים בולטים בין הילידים והמהגרים באים לידי ביטוי בקצב הלמידה ובנפח העיסוק הדיגיטאלי במהלך חייהם. בעוד הילידים לומדים את השימוש באמצעים הטכנולוגיים כשם שלומדים שפת אם, למידת המהגרים משוות ללמידת שפה חדשה. נפח העיסוק הדיגיטאלי בקרב ילידים דיגיטאליים גדול מנפח השימוש בקרב מהגרים דיגיטאליים. לטענת פרנסקי, הילידים הדיגיטליים גדלו לסביבה רוויה בטכנולוגיות, הם חשופים יותר לטכנולוגיה ועל כן הם שולטים בה בקלות יחסית למהגרים הדיגטליים. בנוסף, הילידים הדיגיטליים רגילים לשינויים טכנולוגיים מהירים, ועל כן מסתגלים אליהם בקלות. המהגרים הדיגיטליים חוששים יותר מהטכנולוגיה החדשה ושופטים את הטכנולוגיה בהתאם להרגלים הישנים והמוכרים שלהם.

המהגרים הדיגיטליים מתייחסים באופן שיפוטי שלילי אל הטכנולוגיה החדשה. בעוד הילידים הדיגיטליים רואים בתקשורת דיגיטלית, למשל בפייסבוק, חיי חברה ראויים ומספקים, המהגרים הדיגיטליים נוטים לראות את הקשרים הדיגיטליים כנחותים לקשרים אישיים פנים אל פנים. על רקע הבדלים שיפוטיים אלו נוצרים לעתים קונפליקטים בין דוריים.

התמודדות עם הבדלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מארק פרנסקי, חינוך הוא סוגיה מרכזית בהתמודדות של המהגרים הדיגיטליים - הם דוברים שפה לא מעודכנת ובעקבותיה נוצרים חיכוכים לעתים קרובות.

מרבית הספרות בנושא הפער הדיגיטלי עוסקת בחלוקה שבין מהגרים וילידים דיגיטליים. בניסוי שערך הרגיטיי, הוא בחן את תוצאות החיפוש של נושאים שונים על ידי אנשים בגילאים שונים. היכולת למצוא מידע באינטרנט מאפשרת לאנשים למצות את הפוטנציאל של האינטרנט. לפי תוצאות המחקר ישנו הבדל דורי מובהק בקשר ליכולת של אנשים להשתמש באינטרנט. ככל שהנבדקים יותר מבוגרים, כך הם השיגו פחות תוצאות בחיפוש, מתוך חמש קטגוריות, וכן החיפוש נמשך יותר זמן. המחקר הראה שצעירים שהסתגלו לאינטרנט בגיל צעיר יותר, השיגו תוצאות יותר טובות. למהגרים הדיגיטליים יכולה להיות גישה טכנית, אך הגישה האפקטיבית שלהם לוקה בחסר, כיוון שהם אינם יודעים למצות את המידע לפי צרכיהם מבין המידע הקיים ברשת. כלומר, ישנו פער דיגיטלי מדרגה שנייה שמשפיע על השימוש היעיל במדיום זה.

כיום, שפת האם של תלמידים היא שפת העולם הדיגיטלי: בו-זמניות, מיידיות וגישה בלתי מוגבלת למידע מאפיינים את אופן החשיבה הטבעי שלהם. לפי פרנסקי, ייתכן שאופני החשיבה החדשים אפילו שינו את מבנה המוח של הילידים, שנבדל כעת מזה של המבוגרים. עבור מבוגרים, כמו כל מהגר, שפת הרשת היא שפה שנייה, שאפשר לחוש בה את שרידי המבטא הישן. דוגמאות למבטא כזה לא חסרות: למשל הרצון להדפיס דואר אלקטרוני ולשמור עותק שלו, בדיקה טלפונית שדואר אלקטרוני הגיע ליעדו, וגם חיפוש מידע באינטרנט רק אחרי סריקת הספריות המסורתיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.