יליזבטה סקובצובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יליזבטה סקובצובה עם ניקולאי ברדיאייב, 1938

יליזבטה יורייבנה סקובצובהרוסית: Елизавета Юрьевна Скобцова) ‏ הידועה כ"האם מריה" (ברוסית: Мать Мария , בצרפתית Mere Marie);‏ (1891 - 1945) - משוררת , נזירה רוסיה, שהצילה יהודים בצרפת הכבושה בימי מלחמת העולם השנייה. הוכרה על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם יליזבטה פילנקו ב-21 בדצמבר 1891 בעיר ריגה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בלטביה) למשפחת אצולה. למדה בגימנסיה בסנקט פטרבורג והשתייכה לחוג המשוררים מהזרם האקמיסטי. כבר בגיל 15 החלה לכתוב שירים, אשר פורסמו בכתבי עת ספרותיים. בשנת 1910 התחתנה ועברה עם בעלה להתגורר בחצי האי קרים. הוציאה שלושה ספרי שירה.

לאחר המהפכה הבולשביקית הפכה לתומכת של הצבא הלבן האנטי קומוניסטי. בשנת 1920, לאחר תבוסת הצבא הלבן במלחמת האזרחים, היגרה עם בעלה השני, דניאל סקובצוב, ושני ילדיה לטורקיה. לאחר שהות קצרה עברה לסרביה ומשם לצרפת. הייתה פעילה חברתית בארגונים שונים של הגולים הרוסים.

בשנת 1932 התגרשה מבעלה השני והפכה לנזירה. עם קבלת שבועת הנזירות שינתה את שמה למריה. היא ניהלה בית תמחוי לפליטים רוסיים בפריז.

לאחר כיבוש פריז על ידי הנאצים בשנת 1940, נרתמה לעזרת היהודים בעיר. ביחד עם הכומר דמיטרי קלפינין (שותפה בניהול בית התמחוי) ארגנה מקומות מסתור ליהודים ודאגה להם לתעודות זהות מזויפות, שבעזרתן הם התחזו (בעיקר הפליטים מפולין שביניהם) לגולים רוסיים.

ביולי 1942 עצרו הנאצים ביחד עם המשטרה הצרפתית אלפי יהודים פריזאים וכלאו אותם באצטדיון "ולודרום דה היבר" (Vélodrome d'hiver). האם מריה, בנה יורי והכומר קלפינין הצליחו להתגנב לתוך האצטדיון במסווה של מפני הזבל. בתוך פחי הזבל הם החביאו כמה עשרות ילדים יהודיים והצליחו להימלט איתם מהאצטדיון ולהעבירם לבתי מסתור.

ב-8 בפברואר 1943 נעצרה האם מריה ביחד עם בנה והכומר קלפינין על ידי הגסטפו. הבן והכומר נשלחו למחנה הריכוז בוכנוולד, ממנו לא שבו. האם מריה נשלחה למחנה הריכוז רבנסברוק. היא נרצחה בתאי הגזים ב-31 במרץ 1945.

בשנת 1985 הוכרו יליזבטה סקובצובה ודמיטרי קלפינין כחסידי אומות העולם על ידי יד ושם.

בשנת 2004 היא הוכרזה על ידי הכנסייה הנוצרית כקדושה.

בשנת 1982 הופק בברית המועצות סרט עלילתי אודות חייה, אשר נקרא "האם מריה".