ילפת שטוחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ילפת שטוחה (בלטינית: LICHEN PLANUS; ליכן פלנוס) היא מחלת עור חזזתית-קשקשית אדיופטית, שקשורה עם מהלך כרוני. היא מהווה אחת מתוך 4 המחלות בקבוצת המחלות הפפולוסקוומטיות (קבוצת מחלות בה יש התבטאות בצורת רבדים המכוסים קשקשת) יחד עם פסוריאזיס, פיטיריאזיס רוברה פילריס ופיטריאזיס רוזיאה. המחלה פוגעת בעור, ריריות, שיער וציפרניים ומלווה בעקצוץ חזק. היא יכולה להיות תת-חריפה או כרונית.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המחלה פוגעת ב- 0.15%-0.5 מכלל חולי העור
  • מופיעה בעיקר בגילאי 30-60
  • מחלה נדירה בילדים ובקשישים
  • שכיחות זהה בין המינים

פתוגנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה למחלה לא ידועה (אידיופתית). ישנה סברה שהמחלה קשורה למערכת החיסון:

מאפייני המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגע הראשוני מורכב מפפולות פוליגונליות פוריטיות וסגולות (PPPP), הנגע הראשוני מבריק ושטוח. בעזרת זכוכית מגדלת ניתן להבחין ב- Whickham Striae - קוים אפורים-לבנים היוצרים מבנה של רשת על גבי הפפולה. הקשקשת המופיעה על גבי הרובד עדינה ומקובעת יותר מאשר הקשקשת המופיעה במחלת הפסוריאזיס.

מיקום הנגע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיקום הכי שכיח הוא באמות ובשורשי הידיים, בעיקר באזורים פלקסורים, בנוסף יש מעורבות של הירכיים הפנימיות, שוקיים, גב תחתון וגניטליה. בנוסף יש מעורבות של הריריות. הפריחה היא סימטרית וניתן לראות גם את סימן Koebner - הופעת הפריחה הראשונית באזור שעבר חבלה. הגרד יכול להיות עז ללא פרופורציה למידת הפריחה. הגרד מופיע בצורה גלית ולעתים מקדים את הפריחה. החולים לרוב משפשפים ולא מגרדים ועל כן במקרים רבים לא רואים סימני גרד על פני העור.

ריריות - יש מעורבות של הריריות ב- 2/3 מהמקרים. ב- 1/4 מהחולים המעורבות היא רק בריריות. המעורבות הכי שכיחה היא בריריות לחיים והפה (90% מהמקרים) והיא מתבטאת בצורת כיבים וארוזיות בפה היכולים לעבור התמרה ל- Squamous Cell Carcinoma.

מחלות הנלוות למחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוכרת - שכיחות גדולה פי 3 של סוכרת בקרב החולים מאשר באוכלוסייה הכללית.
  • אבנים בדרכי השתן.
  • אלופסיה אראטה (התקרחות מוקדית).
  • הפטיטיס C
  • ויטיליגו

מהלך המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 75% מהחולים הפגיעה העורית חולפת לאחר שנה. המחלה הפוגעת בריריות היא קשה יותר ועמידה יותר לטיפול.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנגעים מוגבלים - סטרואידים טופיקליים (טיפול חיצוני) ובנוסף חסימה וזריקות של סטרואידים.
  • בנגעים מפושטים - סטרואידים פומיים (מתן דרך הפה), פוטותרפיה, רטינואידים (נאוטיגזון).
  • טיפולים אחרים - אימונו-סופרסים (ציקלוספוריןף צלספט), איזוניאזיד, קלקסאן.
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.