ילקוט יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ילקוט יוסף
חלק מסדרת ספרי "ילקוט יוסף"
תחום הלכתי הלכה
המחבר הרב יצחק יוסף
יצא לאור לראשונה כרך ראשון תשל"א
הסכמות הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלום משאש

ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל כ-40 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף. סדרת הספרים מקיפה את כל חלק אורח חיים שבשולחן ערוך, ובנוסף גם משאר החלקים - יורה דעה אבן העזר וחושן משפט. בכל עמוד מובאת הלכה המנוסחת באופן פסקני, ותחתיה המקורות לפסיקה ודיונים מרחיבים.

ספר זה נחשב כספר יסוד בקרב חלקים גדולים של היהדות הספרדית בארץ ובעולם. על חיבור זה זכה הרב יוסף ב-1988 ב"פרס הרב טולדאנו" של המועצה הדתית תל אביב ובפרס "מוסד הרב קוק".

הכרך הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער הספר הראשון 'ילקוט יוסף - פסקי דינים'

הכרך הראשון של הספר יצא בשנת תשל"א (1971) נקרא 'ילקוט יוסף - פסקי דינים'. בכרך זה מובאים פסקי דינים בקצרה על כל חלקי השו"ע, בדומה לספר קיצור שולחן ערוך. את כרך זה מחשיב הרב עובדיה לאחד מספריו‏[1], שכן הרב יצחק יוסף סיכם את פסקי הדינים משו"ת 'יביע אומר' וירחון 'קול סיני'. כיום לא ניתן להשיג ספר זה, שכן במהדורות הבאות יצא הספר עם תוספות נרחבות.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה כסיכום פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו יחווה דעת, יביע אומר ועוד, מאוחר יותר החל הרב יצחק יוסף בפסיקת הלכה עצמאית על פי שיטת אביו וחילק את החיבור ההלכתי לארבעת חלקי השולחן ערוך באופן שחיבורו יוסיף עליו. ברוב חלקי הספר מובאת ההלכה בקצרה למעלה, ולמטה מובאים המקורות לפסיקת ההלכה באריכות.

חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוגריים נרשם שנת ההוצאה לאור.

  1. השכמת הבוקר ונטילת ידיים, סימנים א' -ז'. (מהדורת תשס"ד, מהדורה ראשונה תשמ"ה)
  2. ציצית ותפילין, סימנים ח - מ"ה. (תשמ"ה, תשס"ד)
  3. ברכות השחר, פסוקי דזמרא וקריאת שמע, סימנים מ"ו - פ"ח. (תשמ"ו, תשס"ד)
  4. תפילה כרך א', סימנים פ"ט -צ"ט. (תשמ"ו, תשס"ד)
  5. תפילה כרך ב', סימנים ק' -קל"ג. (תשמ"ז, תשס"ד)
  6. קס"ת ובית הכנסת, סימנים קל"ד - קנ"ו (תש"נ)
  7. נט"י, ברכה"מ, ברכות, סימנים קנ"ח - רל"ט (תשנ"א, תשס"ד)
  8. שבת כרך א' חלק ראשון, סימנים רמ"ב – רס"ב (תשע"א)
  9. שבת כרך א' חלק שני, סימנים רס"ג – רס"ח (תשע"א)
  10. שבת כרך א' חלק שלישי, סימנים רס"ט – רע"ד (תשע"ב)
  11. שבת כרך א' חלק רביעי, סימנים רע"ה – ש' (תשע"ג)
  12. שבת כרך ב', סימנים ש"א – שי"ז (תשנ"ב)
  13. שבת כרך ג', סימנים שי"ח – שכ"ב (תשנ"ג)
  14. שבת כרך ד', סימנים שכ"ג – של"ד (תשנ"ד)
  15. שבת כרך ה', סימנים של"ה – תכ"ח (תשנ"ד)
  16. מועדים – מסימן תכ"ט – תרצ"ז, (תשמ"ח)
  17. מועדים - ימים נוראים סי' תקפ"א - תרכ"ד (תשע"ב)
  18. מועדים – חנוכה, סי' תר"ע – תרפ"ד, (תשע"ג)
  19. מועדים – פורים, סי' תרפ"ה – תרצ"ז, (תשע"ג)
  20. מועדים - סוכות, סימן תרכ"ה - תרמ"ד (תשע"ד)
  21. איסור והיתר כרך א', סימנים א' – ע"ח (תשמ"ז, תשנ"ח)
  22. איסור והיתר כרך ב', סי' ע"ט – פ"ו (תשנ"ט)
  23. איסור והיתר כרך ג', סימנים פ"ז – צ' (תשנ"ט)
  24. כיבוד אב ואם וכבוד רבו (תשס"א)
  25. מצוות התלויות בארץ כרך א' – שביעית (תש"ס,תשע"ה)
  26. מצוות התלויות בארץ כרך ב'– ערלה (תשס"ב)
  27. מצוות התלויות בארץ כרך ג' - חדש כלאים ושעטנז (תשס"ג)
  28. ביקור חולים ואבלות (תשמ"ט, תשס"ד)
  29. שובע שמחות א' – נישואין, מזוזה ומעקה (תשס"ה)
  30. שובע שמחות ב' – מילה ופדיון הבן (תשס"ה)
  31. דיני חינוך קטן ובר מצווה (תשנ"ח)
  32. אוצר דינים לאשה ולבת (תשמ"ט, תשס"ד)
  33. קיצור שולחן ערוך א' (תשנ"ז, תשס"ו)
  34. קיצור שולחן ערוך ב' (תשנ"ז, תשס"ו)

הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ג פורסמו חוברות ילקוט יוסף בדיני חגים ועוד. ובשנת תשמ"ה (1985) פורסם ילקוט יוסף לראשונה כספר ראשון בסדרה, והוא עסק בהלכות קריאת שמע ותפילה. במהלך כתיבת ספר זה ישב המחבר עם אביו, שהעיר את הערותיו. אביו, הרב עובדיה, אף כותב בהסכמתו לספר "עברתי סעיף אחר סעיף...". אביו עבר גם על הכרכים שבאו לאחר מכן בסדרת "ילקוט יוסף", וכל הכרכים בסדרה זכו להסכמתו. בכרכים הבאים בסדרת "ילקוט יוסף" הפך הרב יצחק יוסף לפוסק עצמאי הכותב פסקים משל עצמו, אם כי הקפיד להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה, והיא פסיקה על פי הכרעתו של רבי יוסף קארו בספרו שולחן ערוך. בכך ביקש הרב יוסף לייצר טקסט הלכתי קצר ונוח, כך שכל יהודי, ואפילו אינו למדן, יוכל לעיין בו ולדעת כיצד לקיים מצוות יומיומיות. כיום מונה הסדרה 30 כרכים אשר חלקם נדפסו בכמה מהדורות.

פרס הרב טולידאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"פרס הרב טולדאנו" שעל ידי המועצה הדתית תל אביב נכתב סיבת הפרס על החלק איסור והיתר:‏[2]

Cquote2.svg

"ייחודו של הספר הוא בצירוף המיוחד השווה לכל נפש מצד אחד, ומעמיק ולמדני מצד שני. בדרך כלל קשה לצרף את שני הדברים כאחד - אם הספר מיועד לציבור הרחב, אין בו מקום לפילפולים למדניים ולבקיאות רחבה, אם הספר מיועד לתלמידי חכמים מובהקים עליו להיות מושפע במקורות הלכתיים ובירידה לעומקה של הלכה... המחבר השכיל לצרף את שני הדברים כאחד. חלקו העליון של הספר הוא פסקי הלכה מתומצתים בהירים וברורים, חלקו התחתון הוא מקורות הלכתיים ובירור הלכתי נרחב. כשרונו המיוחד של המחבר הוא בהרצאת המושגים המסובכים בשפה פשוטה וברורה באופן שגם אלו שאינם אמונים על ספרי הלכה , ימצאו את מבוקשם בנקל. מאידך גם תלמידי החכמים יפיקו תועלת מרובה מפסקי ההלכה שבראש הגיליון שיש בהם משום אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא..."

Cquote3.svg

קיצור שולחן ערוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתשס"ו יצא לאור החלק הראשון של "קיצור שולחן ערוך - ילקוט יוסף" החדש, הכולל 800 עמודים ובהם הלכות יומיומיות על השכמת הבוקר, קריאת שמע, תפילה, ברכות, שבת וראש חודש. ובתשס"ז יצא החלק השני של הספר, הכולל 1100 עמודים ובהם הלכות המועדים וכן הלכות משאר חלקי השולחן ערוך - יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. בספרים אלו נוספו ונתרבו הלכות חדשות, במיוחד בחלק יורה דעה. בספרים אלו מובאים סיכום פסקי הלכות של כל 24 הכרכים של ילקוט יוסף שיצאו עד עתה. הספר זכה להסכמה מאביו של המחבר, הרב עובדיה יוסף, הכותב עליו "אשר הוא ממשיך את דרכי בהלכה".

הספר ראה אור בשפות רבות, ביניהם אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, בוכארית, הודית ופרסית. ספריו יצאו גם בכתב ברייל לעיוורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בכמה מקומות בספר 'יביע אומר' כותב הרב עובדיה "וכן פסקתי בספרי ילקוט יוסף.." לדוגמה: יביע אומר חלק ז, סימן כ"ז, עמוד ס"ז
  2. ^ פרסי הוקרה של המועצה הדתית ת"א לשנת תשמ"ח