ימימה אביטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ימימה אביטל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 באוגוסט 1929
קזבלנקה, מדינת החסות הצרפתית במרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 במאי 1999 (בגיל 69)
הרצליה, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ימימה אביטל (15 באוגוסט 1929, ט' באב תרפ"ט, קזבלנקה - 11 במאי 1999, כ"ה באייר תשנ"ט, באר שבע) הייתה מורה רוחנית, מיסטיקנית דתית קבלית, שפיתחה תורה המכונה "לימוד חשיבה הכרתית" או "שיטת ימימה".

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביטל הייתה בתם הבכורה, מבין שבעה, של שמחה ויעיש אביטן בקזבלנקה, מרוקו, שם גדלה וסיימה בית ספר תיכון. בשנת 1949[1] כשהייתה בת 20, עלתה לישראל והתגוררה בבאר שבע. היא שימשה כמורה בבית ספר יסודי ובשנת 1951 נישאה לאליעזר אביטל, שנמנה עם מקימי ברור חיל ושימש שליח הסוכנות היהודית במרוקו. לזוג נולדו בן ובת. בשנת 1968 נפטר אליעזר, ואביטל עברה לתל אביב.[2]

אביטל סיימה את לימודיה לתואר ראשון בספרות צרפתית באוניברסיטת בן-גוריון, למדה פסיכולוגיה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, והחלה להעניק טיפולים דמויי הילינג ללקוחות בביתה בשדרות רוטשילד. בשנת 1987 הקימה בביתה את "מכון מעיין" להפצת תורתה. בשנת 1990 העתיקה את המכון לבית פרטי בהרצליה. מאז פטירתה נוהל המכון על ידי בנה ויורשה ישי אביטל ומזכירתה בעבר, עידית סרנה.

אביטל תיארה עצמה כצינור המעביר מידע ולא מעבר לכך. למעשה, ניסתה להתרחק מהיחס אליה כאדם, מיעטה להצטלם, לא מסרה פרטים אישיים על עצמה והעבירה את השיעור הרחק מעיניי תלמידיה. היא הסבירה שהיא עושה זאת על מנת למנוע תלות וקשר בין המעביר (כלומר אביטל) לבין התלמידים, על מנת שיתרכזו בעבודה הפנימית שלהם ולא יאדירו את דמותה.

ימימה אביטל נפטרה ב-1999, בגיל 69. נטמנה בבית העלמין בבאר שבע.

תורתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורתה של אביטל, המזכירה רכיבים מתחום הפסיכולוגיה והקבלה, מנגידה בין מצב של "עומס" רגשי וסגירות פסיכולוגית, ומצב של היעדר עומס, בו יש התקרבות אל המהות האמיתית, אל הטוב שבאדם ולשמחה. הלימוד מבקש לתת כלים לחשיבה הכרתית המקרבת את האדם למהותו. מדובר בכלים מעשיים לקרב את האדם אל עצמו ולא באינפורמציה, או במילותיה של אביטל - "ידיעות".

אף שאביטל הייתה דתייה, ואף שהתורה שלה כוללת מושגים אמוניים, אין קשר בין יישום תורתה לבין שמירת מצוות. רעיונותיה על "הילד הפנימי" המנהל את האדם, ההשתנות המתמדת, הבחירה בטוב, אי-ההזדהות, השחרור מאחיזה ועוד, הם רעיונות אוניברסליים המופיעים בתורות שונות במזרח ובמערב, ואין הם מחייבים כל קשר לדת. ייחודה של השיטה בשפה המדויקת והייחודית לה; המילים עצמן מהוות כלי ליצירת מבנים חדשים בתודעה.

במהלך השיעורים מסרה אביטל טקסטים שמכונים "חלקים". בהמשך, תלמידים שפנתה אליהם היו אומרים בקצרה הבנה שיש להם מהחלק שניתן, ואביטל הייתה עונה, מרחיבה או מסבירה. אותם חלקים נרשמו על ידי תלמידיה ומהווים בסיס להמשך הוראת השיטה.

השיעורים לגברים ולנשים היו מועברים מאחורי מחיצה. אביטל לא הסמיכה בחייה תלמידים נאמנים שיעבירו את השיטה. היא נפטרה בפתאומיות. לאחר פטירתה החלו תלמידים שלה להעביר שיעורים תחת השם "שיטת ימימה"; חלקם ספגו ביקורת נוקבת מבנה ישי אביטל שמיסד את משנתה והוציא לאור את ספריה. אביטל קיבל קביעת זכויות יוצרים מביהמ"ש המחוזי והעליון, לצד הסתייגות מרבנים שטענו ששיטותיהם דרושות בירור.[3][4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לידיה יונג, תהיי טובה לעצמך שיטת ימימה, הוצאת אוריון, ראשון לציון 2022.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכה אודנהיימר, ימימה נעלמה אבל נמצאת בכל מקום, באתר הארץ, 24 בפברואר 2005
  2. ^ פרטים ביוגרפיים אלו נמסרו על ידי יעקב אביטל, אחיה של ימימה. מקור: כתבה ב-nrg. לפי ישי אביטל, בנה, הייתה לאביטל גם בת ומספר אחיה היה חמישה ולא שישה. מקור: כתבה ב-nrg
  3. ^ ימימה | שאל את הרב, באתר כיפה, ‏2004-08-18 – תשובה מאת הרב יובל שרלו, במדור "שאל את הרב" (אתר כיפה)
  4. ^ היחס לשיטת ימימה, הרב שמעון בן שעיה, מדור "שאל את הרב" (אתר מורשת)