ימת ואן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ימת ואן
Akhtamar Island on Lake Van with the Armenian Cathedral of the Holy Cross.jpg

כנסיית הצלב הקדוש על האי אקדאמאר
מיקום Flag of Turkey.svg טורקיה
שטח 3,755 קמ"ר
אורך מרבי 120 ק"מ
רוחב מרבי 80 ק"מ
עומק ממוצע 171 מטרים
עומק מרבי 451 מטרים
נפח 576 קילומטר מעוקב
אורך קו החוף 430 ק"מ
גובה 1,648 מטרים מפני הים
אגן ניקוז 12,500 קמ"ר
ערים ואן, טאטואן
קואורדינטות 38°38′00″N 42°49′00″E / 38.63333°N 42.81667°E / 38.63333; 42.81667קואורדינטות: 38°38′00″N 42°49′00″E / 38.63333°N 42.81667°E / 38.63333; 42.81667
הימה מהחלל

ימת ואן (טורקית: Van Gölü, ארמנית: Վանա լիճ, כורדית: Gola Wanê) היא ימה ממקור געשי במזרח טורקיה בין נפת ואן ונפת ביטליס. שמה של הימה התפתח ככל הנראה מהמילה ביאינילי (Biainili) שהיה שמה של ממלכת אוררטו באוררטית. שטחה של הימה, שהינה הגדולה במדינה, הוא 3,755 קמ"ר, והיא שוכנת בגובה של 1,648 מטרים מעל פני הים. אורכה מרבי של ימת ואן הוא 120 ק"מ ורוחבה 80 ק"מ. הימה ניזונה ממספר נחלים קטנים הזורמים מן ההרים המקיפים אותה, עומקה המרבי הוא 451 מטרים ועומקה הממוצע 171 מטרים.

הימה נעדרת ניקוז; היא נוצרה כאשר מוצאה נחסם בשלב כלשהו בתקופת הפליסטוקן על ידי לבה שזרמה מהר נמרוט לעבר מישור מוש שממערב לה. ימת ואן חשופה לשינויים קיצוניים במפלס מימיה. בסמוך לעיר טאטואן (Tatvan) על חופה המערבי של הימה, נצפה בשנת 1901 קו חוף גבוה באופן משמעותי ממפלסה של הימה באותה עת. מאידך, במשך שנות התשעים של המאה ה-20 עלה מפלס מימי הימה בשלושה מטרים לפחות, תוך שהוא גורם להצפת שטח חקלאי ניכר. לאחר תקופה של יציבות במפלס שבו מימי הימה ונסוגו, ונראה כי לאחרונה חודשה מגמת העלייה.

מימי הימה מתאפיינים בערך הגבה גבוה (בסיסי) ועשירים במלחים כדוגמת נתרן פחמתי, המשמשים כחומרי חיטוי וניקוי (ניתן לכבס בגדים במימי הימה ללא צורך בסבון). בשל המליחות הגבוהה של המים, רק מין אחד של דג הרינג מסוגל לשרוד בהם, והפריטים מתרכזים בסמוך לשפכי הנחלים המזינים את הימה.

המעבורת בימת ואן

הימה שנשלטה בעבר על ידי הארמנים, הייתה אחת מ"שלוש הימות של ארמניה" (שתי האחרות היו ימת סוואן בארמניה וימת אורמיה באיראן). הארמנים בנו כנסיות ומנזרים רבים לאורך חופי הימה ועל חלק מהאיים שבה. המבנה שהשתמר באופן הטוב ביותר הוא כנסית "הצלב הקדוש" מתחילת המאה ה-10 לספירה על האי אקדאמאר. אתר היסטורי חשוב נוסף הוא מצודת ואן (Van Kalesi) הניצבת סמוך לעיר ואן, על שרידי העיר טושפה, בירת ממלכת אוררטו.

הימה שוכנת במרכז אזור חקלאי והגידולים העיקריים הם פירות ודגנים. האזור ידוע בגזע חתולים ייחודי (בעל פרוות גוף לבנה וזנב וראש בצבע אחר) שמקורו בסביבת הימה והמכונה ואן טורקי (Van kedesi).

קו הרכבת המקשר את טורקיה ואיראן נבנה בשנת 1970 והוא "חוצה" את הימה באמצעות מעבורת בין הערים טאטואן ו-ואן. פרויקט זה היה חלק של מסילת הברזל הטרנס-אסיאתית. לאורך הקו פועלות רכבות במסגרת "אקספרס ימת ואן" (Van Gölü Ekspresi) המגיע עד איסטנבול.

מאז 1995 לערך נפוצו עדויות על מפלצת באורך של כ-15 מטרים המתגוררת לכאורה במימי הימה, ואשר זכתה לכינוי "המפלצת של ימת ואן" (Van Canavarı). עוזר הוראה מאוניברסיטת ואן אסף למעלה מאלף עדויות בנושא וקיבץ אותן לספר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ימת ואן בוויקישיתוף