ינגוואר קרלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ינגוואר קרלסון
Gösta Ingvar Carlsson
לידה 9 בנובמבר 1934 (בן 89)
בורוס, שוודיה
מדינה שוודיהשוודיה שוודיה
השכלה
מפלגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
ראש ממשלת שוודיה ה־29
1 במרץ 19864 באוקטובר 1991
(5 שנים ו־31 שבועות)
מונרך בתקופה קרל השישה עשר גוסטב
7 באוקטובר 199422 במרץ 1996
(שנה ו־23 שבועות)
מונרך בתקופה קרל השישה עשר גוסטב
פרסים והוקרה
  • מסדר הצלב של טרה מריאנה
  • מדליית המלך עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גוסטה ינגוואר קרלסוןשוודית: Gösta Ingvar Carlsson; נולד ב-9 בנובמבר 1934) הוא פוליטיקאי שוודי אשר כיהן פעמיים כראש ממשלת שוודיה, בפעם הראשונה ב-1986 עד 1991 ובפעם השנייה מ-1994 עד 1996. הוא היה המנהיג של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה. מזוהה כאדם שהוביל את שוודיה לאיחוד האירופי.

קלרסון היה חבר בריקסדאג מ-1965 עד 1996 המייצגת את מחוז הבחירה של מחוז סטוקהולם. הוא היה שר החינוך השוודי מ-1969 עד 1973, שר הבריאות ב-1973 ובשנים 1974–1976, ובין 1985–1986 היה שר להגנת הסביבה. הוא היה סגן ראש ממשלת שוודיה בין 1982 עד 1986. ב-1986 נהיה ראש ממשלת שוודיה עקב ההתנקשות באולוף פלמה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלסון נולד בבורוס שבמחוז וסטרה ייטלנד (אז במחוז אלבסבורג) שבשוודיה. אביו, אולוף קרלסון, היה מחסנאי ושם אמו היה אידה לבית יוהנסון. הוא בעל דיפלומה במנהל עסקים ותואר במדע המדינה מאוניברסיטת לונד. בלונד הוא הכיר את טאגה ארלנדר, שהיה גם הוא ראש הממשלה ואת יורשו לימים, אולוף פלמה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו החל קרלסון לעבוד בצוותו של ארלנדר. ב-1965, לאחר שהשלים לימודים נוספים באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי, ארצות הברית, הוא נבחר להיות חבר בריקסדאג (הפרלמנט השוודי). באותה שנה הוא היה לחבר בליגה הצעירה של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית. בין השנים 19691973 הוא שימש בתפקיד שר החינוך, בין השנים 19731976 בתפקיד שר השיכון ובשנים 19821986 בתפקיד סגן ראש הממשלה.

קרלסון ואולוף פלמה היו ידועים בכינוי "נערי ארלנדר".

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלסון ורעייתו עם נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן ורעייתו ננסי רייגן

בעקבות רציחתו של אולוף פלמה, נבחר קרלסון להיות ראש ממשלת שוודיה ומנהיג המפלגה. יחד עם שר האוצר, קייל-אולוף פלדט, הוא הוביל את הכלכלה השוודית מגרעון תקציבי של 90 מיליארד קרונות שוודיות לעודף תקציבי של כמה מאות מיליארד קרונות, שינוי שהוביל להשקעות נרחבות ולשיא שלילי של אבטלה. כראש הממשלה הוא גם הוביל רפורמה כוללת במערכת המיסוי. אף על פי כן, בראשית שנות התשעים של המאה ה-20 החלה כלכלת שוודיה להתדרדר. ב-1990 התפטרה ממשלת קרלסון לאחר שלא עלה בידה לגייס רוב למדיניותה הכלכלית, אך היא הורכבה מחדש לאחר שבוצעו שינויים קלים בתוכנית הכלכלית.

בבחירות של 1991 נחלו הסוציאל-דמוקרטים הפסד, אך קרלסון שב לתפקיד ראש הממשלה ב-1994. לאחר שלוש שנים באופוזיציה ולאחר ניצחון בבחירות של 1994, הקים קרלסון ממשלה חדשה. ממשלה זו התמקדה מחדש על שינוי במערכת הפיננסים והמשימה הוטלה על שר האוצר החדש, יירן פרסון. כהונתה של ממשלת קרלסון בתקופה שבאה אז הייתה קשה ונמתחה עליה ביקורת קשה מצד האיגודים המקצועיים ומצד חברי המפלגה בשל קיצוצים שהממשלה הטילה על שירותים ממשלתיים ובשל העלאת מיסים.

באוגוסט 1995 הודיע קרלסון שהוא יתפטר מתפקידו כמנהיג המפלגה וכראש הממשלה. במשך זמן רב נחשבה מי שהייתה אז השרה לשיווין מגדרי, מונה סהלין, כיורשתו המיועדת. אף על פי כן, במסגרת מה שנודע בכינוי "פרשת טובלרון", התברר שסהלין ניצלה כרטיס אשראי שניתן לה לצורכי עבודה בלבד, לצרכים אישיים, כולל מצרכי מכולת לביתה ותשלומים למעונות לילדיה. הפרשה נקראה כך בשל תשלום על שוקולד טובלרון שנכלל בהוצאות שמומנו באמצעות כרטיס האשראי. סהלין הסירה את מועמדותה ומאוחר יותר התפטרה מן הממשלה. ב-5 בדצמבר 1995, הציעה וועדת המינויים של המפלגה את שר האוצר, יירן פרסון כמועמד המפלגה החדש לתפקיד ראש הממשלה. ב-15 במרץ 1996 בחר קונגרס המפלגה בפרסון לתפקיד מנהיג המפלגה וב-22 במרץ הוא נבחר כיורשו של קרלסון בתפקיד ראש הממשלה.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינגוואר קרלסון כיהן כיושב ראש ועדת החקירה לעניין המהומות בגטבורג ב-2001. דוח הוועדה הוגש לממשלת שוודיה ב-14 בינואר 2003.

קרלסון היה גם יושב ראש וועדת החקירה העצמאית מטעם האו"ם לעניין רצח העם ברואנדה ב-1994. הוא גם משמש כיושב ראש מוסד ברגמן באי פרו.

יחד עם שירדת' רמפל הוא שימש ב-1995 כיושב ראש משותף של הוועדה לממשל עולמי, שהגישה דוח בנושאי פיתוח בינלאומי, ביטחון בינלאומי, גלובליזציה וממשל עולמי.

הקריירה של קרלסון עוצבה לאור מורשתו של אולוף פלמה, שאתו הוא עבד באופן צמוד, אך מדיניותו הייתה יותר המשכיות של המורשת שעוצבה על ידי טאגה ארלנדר.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלסון נשוי מאז 1957 לספרנית אינגריד מלנדר, ילידת 1934 ובתם של הסוחר סוון מלנדר ורעייתו גרדה לבית אריקסון. לזוג שתי בנות. ב-1989 הוענק לקרלסון תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לונד וב-1991 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת נורת'ווסטרן. קרלסון הוא תומך נלהב של קבוצות הכדורגל אלפסבורג ווולברהמפטון וונדררס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ינגוואר קרלסון בוויקישיתוף


הקודמת:
אולוף פלמה
יושב ראש מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה
(19861996)
הבא:
גורן פרסון