ינה הובאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ינה הובאי

ינה הובאי (הונגרית: Jenő Hubay; ‏15 בספטמבר 1858, בודפשט - 12 במרץ 1937) היה כנר, מלחין ומורה למוזיקה הונגרי ממוצא גרמני.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הובאי נולד למשפחת מוזיקאים ממוצא גרמני. שמו היה אז אויגן הובר Eugen Huber . אביו היה קרל הובר, יליד הכפר וריאש מצפון החבל באנאט ושם אמו היה לואיזה סברה-Luiza Szevera. סבו, מיכאל הובר היה מורה למוזיקה דתית (Kantorlehrer) בווריאש.‏[1] בשנות העשרים לחייו, כשחי בעולם דובר צרפתית, בחר אויגן הובר לאמץ לו גרסה הונגרית לשמו, ינה הובאי.

הובאי למד נגינה בכינור ומוזיקה אצל אביו, קרל, ששימש ככנר ראשון בבית האופרה הלאומי של הונגריה וכמורה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. את הופעתו הפומבית הראשונה נתן הובאי בגיל 11, בנגינת קונצ'רטו.

בגיל 13 יצא הובאי ללמוד בברלין. הוא שהה שם חמש שנים, כתלמידו של יוזף יואכים. בשנת 1878, על פי עצתו של פראנץ ליסט, הופיע בפעם הראשונה בפריז וזכה להצלחה רבתי. בקהל ישב אותו ערב אנרי וייטאן, שהובאי קשר עמו ידידות אינטימית והיה לתלמידו. בשנת 1882 התמנה הובאי לראש המחלקה ללימודי כינור במכון למוזיקה של בריסל. בשובו להונגריה בשנת 1886 החליף את אביו בתפקיד מנהל האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. ינו הובאי נשא לאשה בת למשפחת הרוזנים צמבריאן.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין תלמידיו החשובים של הובאי, מלבד יוזף סיגטי ואנדרה גרטלר, היה גם יוג'ין אורמנדי שפנה בהמשך לניצוח) ועדן פרטוש. הוא לימד גם כנריות רבות, ביניהן שטפי גייר, ילי אראניי (אחייניתו של יואכים) ואילונה פהר, כנרית יהודיה, ניצולת שואה, שעלתה לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה והייתה למורה לכינור, שהוציאה כמה מטובי הכנרים בעולם.

נגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסולן, זכה הובאי לשבחים מפי וייטאן, יוהנס ברהמס ורבים אחרים. כנגן מוזיקה קאמרית הקים שתי רביעיות מיתרים, אחת בתקופת שהותו בבריסל ואחת בשנותיו בבודפשט. כלי הנגינה האהוב עליו היה סטרדיוואריוס.

הלחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למורו, יואכים, שתפוקתו כמלחין הייתה קטנה יחסית, הובאי חיבר ארבעה קונצ'רטי ומספר רב מאוד של יצירות אחרות. ביצירותיו הוא עושה שימוש בנושאים מתוך מוזיקת צוענים הונגרית, וקטעי "הרוח הקלה" שלו כמו נועדו להמשיך את מסורת הרומנטיקנים הגרמנים, כגון פליקס מנדלסון ורוברט שומאן, ויש בהם תווי היכר משותפים לסגנון החיבור של חברו לנגינת מוזיקה קאמרית, הצ'לן דויד פופר.

היצירה המפורסמת והמנוגנת ביותר של הובאי היא "בואי קאטי" (Hejre Kati) לכינור ותזמורת. היצירה מתחילה בקצב איטי וממשיכה במנגינה סוערת ומהירה בקצב הצ'ארדש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]