יניב שרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יניב שרון
יניב שרון בעת חבטת כף יד
יניב שרון בעת חבטת כף יד
יניב שרון בעת חבטת כף יד
לידה 1 באוקטובר 1978 (בן 45)
ישראלישראל ישראל תל אביב, ישראל
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 177 ס"מ
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט טניס שולחן
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
המכביה
זהב 2005 יחידים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יניב שרון (נולד ב-1 באוקטובר 1978) הוא טניסאי שולחן ישראלי. אלוף ישראל ביחידים, בזוגות ובזוגות מעורבים. שחקן נבחרת ישראל בין השנים 1990–2016 ומנכ"ל חברת "הרשתות הכחולות" העוסקת בלימוד טניס שולחן ברחבי הארץ ביחד עם שותפו איסק אברמוב. נכון לשנת 2022 משחק שרון בהפועל לוד מליגת העל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון נולד בתל אביב, בן לאיתמר ומרים שרון. הוא החל לשחק טניס שולחן בגיל 9[1] בקנטרי בחולון ובנוסף התנסה בענפי ספורט אחרים כגון: טניס, כדורגל, בדמינטון ושחיה. בשנת 1988 החליט להתמקצע בענף טניס השולחן והתחיל להתאמן באגודת הפועל חולון בהדרכת ניסים ארגיל. ביולי 1991 השתתף לראשונה באליפות אירופה לקדטים בספרד ובאוגוסט אותה שנה הצטרף לפנימיית המחוננים במכון וינגייט והתאמן בהדרכתם של צקה רטהויז רז ואיזי כהן.

1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיים במקום שמיני באליפות אירופה לקדטים קבוצתי בסלובקיה ביחד עם ארז סלע ועמית להב.

1993[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכה בדאבל קבוצתי (אליפות וגביע המדינה) בהפועל רמת גן ביחד עם גיא בסיס, יוסי בוגן ורן קוניק, בהדרכתו של אהרון גולדנברג. באליפות אירופה לקדטים שנערכה בסלובניה הוא זכה בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף ביחידים לאחר הפסד במשחק הגמר לרוברט גארדוש 2:1 ובמדליית ארד קבוצתית ביחד עם שמעון רבינוביץ', שמעון קלברס ורון דוידוביץ'. באותה שנה צורף לנבחרת ישראל.

1995[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחק בקבוצת בורוסיה שבדיסלדורף, גרמניה בהדרכת מריו אמיציץ' מקרואטיה.

1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה לנוער שנערכה בצ'כיה הוא זכה במדליית ארד בזוגות ביחד עם אדי קרישיאן.

1997[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 התגייס לצבא ושירת כספורטאי מצטיין. הוא החל לשחק בשורותיה של מכבי תל אביב בליגה הבכירה ביחד עם איסק אברמוב וגיא בסיס.

1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 1998 זכה במדליית הכסף.

1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 1999 זכה במדליית הארד.

2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 2000 זכה במדליית זהב. באותה שנה הוא זכה ביחד עם שמעון רבינוביץ' ואיסק אברמוב באליפות העולם דרג ב' שנערכה במלזיה.

2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 2001 זכה במדליית זהב והגן על תוארו.

2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 2002 זכה במדליית כסף. באותה שנה הוא זכה בדאבל קבוצתי (אליפות וגביע המדינה) עם איסק אברמוב ושמעון רבינוביץ'.

2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 2003 זכה במדליית זהב.

2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 2004 זכה במדליית כסף. הוא השתתף בטורניר הקדם אולימפי שנערך בלוקסמבורג ולא עלה למשחקים האולימפיים.

2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף המכביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכביה ה-17 שנערכה בשנת 2005 זכה שרון במדליית זהב בטורניר ליחידים לאחר שניצח במשחק הגמר את איסק אברמוב 2:4.

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 2006 זכה במדליית זהב. הוא שיחק בקבוצת הפועל לוד.

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 2007 זכה במדליית זהב. הוא שיחק בקבוצת מכבי זכרון יעקב.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 2011 זכה במדליית כסף. הוא שיחק בקבוצת בית"ר מיכה ראשון לציון.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכה בדאבל קבוצתי (אליפות וגביע המדינה) ושיחק בשורותיה של נצרת עילית ביחד עם אוהד פניאל ורון דוידוביץ'.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונה למאמן נבחרת ישראל לנוער.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלה את קבוצת הפועל גליל תחתון לליגת העל ביחד עם שחר גלעד, נדב רחמים וענבר צוק שגיא והמשיך לאמן את נבחרת הנוער.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 2016 זכה במדליית זהב ביחידים ובזוגות ביחד עם איסק אברמוב. הוא שיחק בליגת העל בקבוצת הפועל גליל תחתון. באותה שנה מונה למנהל המקצועי של איגוד טניס השולחן בישראל.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון עבר לשחק בקבוצת מכבי רחובות, ביחד איתו עם איסק אברמוב ורונאל דוידוב. הקבוצה זכתה בסגנות אליפות ישראל ובגביע המדינה. באליפות ישראל שנערכה באותה שנה הוא זכה במדליית ארד ובהמשך הוא מונה למאמן נבחרת ישראל לנשים.

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בשנת 2018 הוא זכה במדליית ארד.

שיאים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכה שבע פעמים באליפות ישראל לבוגרים בשנים: 2000, 2001, 2003, 2006, 2007, 2016, ו- 2023.
  • זכה 12 פעמים בתואר אלוף ישראל בזוגות.
  • זכה בתואר סגן אליפות אירופה ליחידים קדטים בשנת 1993 בסלובניה.
  • זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות אירופה בשנת 1993 ביחד עם שמעון רבינוביץ', שמעון קלברס ורון דוידוביץ' בסלובניה.
  • זכה במדליית זהב לנוער יחידים בתחרות רומניה הפתוחה בשנת 1995.
  • זכה במדליית ארד בזוגות ביחד עם אדי קרישיאן מרומניה באליפות אירופה לנוער 1996 בצ'כיה. סיים במקום החמישי באליפות אירופה קבוצתית לנוער, 1996 בצ'כיה.
  • זכה בעשרה דאבלים קבוצתיים (צלחת אליפות וגביע המדינה): בשנת 1993 בהפועל רמת גן, בין השנים 1997–2001 במכבי תל אביב, בין השנים 2002–2004 במכבי חולון ובשנת 2012 בהפועל נצרת עילית.
  • זכה במדליית זהב קבוצתית באליפות העולם דרג ב' לבוגרים בשנת 2000 עם שמעון רבינוביץ' ואיסק אברמוב במלזיה.
  • בשנת 2003 לא הפסיד אף משחק בליגת העל, ואת אליפות ישראל של אותה שנה סיים ללא הפסד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון נשוי ואב לשלושה ילדים, שניים מהם משחקים בענף. בשנת 2003 סיים קורס מאמני טניס שולחן במכון וינגייט. הוא מאמן באגודת בית"ר מיכה ראשון לציון ומכבי ארזים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יניב שרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לא נס ליחו: סיפור ההצלחה של יניב שרון, באתר www.itta.co.il (בעברית)