יסוד ושורש העבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יסוד ושורש העבודה
Jsod vesores11.JPG
עטיפת הספר
מחבר רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא
יצא לאור לראשונה נובידבור , תקמ"ב 1782
מקורות תלמוד בבלי, הלכה, מדרש, ספר הזוהר
קריאה באינטרנט באתר hebrewbooks

יסוד ושורש העבודה, הוא ספר מוסר קבלי שנכתב על ידי הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, המדריך את האדם בהתנהגותו היומיומית, בתפילתו, ובמצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. הספר עשה רושם רב בעת יציאתו וזוכה עד היום לפופולאריות רבה, ונחשב כספר יסוד בעבודת ה'. הספר נדפס לראשונה בנובידבור בשנת תקמ"ב.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה מספק הדרכה נפשית צמודה למעיין בו, את הדרך הנכונה בה יש לעבוד את ה'. מביא את עיקרי המידות עליהן צריך האדם לעבוד, והן: היראה, האהבה לה', התשובה, ההקפדה על קדושה וטהרה והענווה, ומרבה לעורר על גודל ההכנה טרם כל מצווה, על ההתלהבות בעת התפילה, וכיצד עליו לחוש שעה שהוא מתפלל. כמו כן מבאר כוונות הפסוקים בכל התפילה ובכוונות שיש לכוון בהן ובהטעמות הנכונות שיש להקפיד עליהן ושלא להבליע את האותיות בתפילה. כך למשל בתפילת העמידה: "השיבנו אבינו – "כשיאמר אבינו יכניס שמחה עצומה בלבו". והחזירנו בתשובה שלימה לפניך – "בתחלה יתפלל במחשבתו בשברון לב מאוד ואחר כך יתפלל תפלה פרטית על עצמו ויתפלל בלב נשבר מאוד שיתן בלבו לחזור מהן ומה טוב כי פלגי מים תרד עיניו".‏[1]

כפי שעולה מעדות עצמו בצוואתו הידועה, הרבה יותר ממה שהעלה בספרו נהג בעצמו בסילודין."לבד כל הכוונות שכתבתי בחיבורי הנדפס, מעיד אני עלי שמים וארץ בני אהובי, שלא נעדר אחת מהנה שלא כוונתי בעצמי בכל התפילות ובכל ההודאות ביתר שאת וביתר עוז, ועוד רבים כהנה וכהנה שלא היה ביכלתי להציג בחבורי כוונתי אותם בעזה"ש מחמת גודל אהבת ה' יתעלה ברוך הוא וברוך שמו". ועוד להלן: "אך דעו, בניי אהובי, שבוודאי כפלי כפלים דברים כהנה וכהנה שהייתי נזהר בהם ולא העליתי אותם בכתב".‏[2]

העיקר שעליו מושתת הספר הוא, לעשות נחת רוח לבורא יתברך בכל מעשינו, ושעבודת התפילה ועשיית המצוות תהיינה בשמחה רבה.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתחלק לשנים עשר שערים לפי שמות שערי המקדש:

  • שער א' -שער הגדול, הוא מבוא גדול להלהיב לבות בני אדם אל כללות העבודה של אהבה ויראה והוא כולל עבודת הלב והמחשבה.
  • שער ב' -שער האשמורת, כולל כל עבודות האשמורת וכל ברכות השחר וקרבנות עם כל הסדר עד ברוך שאמר.
  • שער ג' -שער השיר, מבואר בו כוונות פסוקי דזמרה ודקדוק המלות.
  • שער ד' -שער המזרח, מבואר בו כוונות איש"ר וק"ש וברכותיה וכוונת היחוד.
  • שער ה' -שער הקרבן, מבואר בו כוונת תפלת י"ח ושאר כל סדר התפלה.
  • שער ו' -שער הניצוץ, מבואר בו גודל מעלת הלמוד וסדד הלמוד וכוונתה.
  • שער ז' -שער הבכורות, מובאר בו כוונת האכילה עם כל פרטיה וכוונת ברכת המזון וברכת הנהנין וכן תפלת מנחה וערבית וק"ש שעל המטה.
  • שער ח' -שער העליון, מבואר בו כל פרטי העבודות של עש"ק וכל יום השבת עד אחר הבדלה.
  • שער ט' -שער הצאן, מבואר בו כל פרטי העבודות של חודש ניסן, ואחריו על סדר החדשים חודש סיון תמוז אב.
  • שער י' -שער המים, על חודש אלול, ומבואר בו התעוררת התשובה
  • שער יא' -שער האיתון, על חודש תשרי, בו מבואר כל פרטי העבודות הנעשים בחדש זה עד אחר חג הסוכות.
  • שער יב' -שער המפקד, בו מבואר כל פרטי העבודות של חודשי החורף עד אחר חודש אדר.

שאר חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שער הכולל, הכולל כל שאר פרטי עבודת הקודש שלא נזכרו בחיבורו.
  • ביאור גבולות ארץ ישראל, ופירוש לבניין בית המקדש שבספר יחזקאל
  • הצוואה לחברא קדישא ולמשפחתו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יסוד ושורש העבודה, ווארשא תקע"ד, מ ע"א
  2. ^ צוואה סימן ה' וי"ג