יסמין הכחולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יסמין הכחולה
Blue Jasmine poster.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Blue Jasmine
בימוי: וודי אלן
הפקה: לאטי אהרונסון
סטפן טננבאום
אדוורד וולסון
תסריט: וודי אלן
עריכה: אליסה לפסלטר
שחקנים ראשיים: קייט בלאנשט
סאלי הוקינס
אלק בולדווין
בובי קנאבלי
פיטר סארסגארד
מוזיקה: כריסטופר לאנארץ
צילום: חאווייר אגירסארובה
חברת הפצה: סרטי סוני
הקרנת בכורה: 26 ביולי 2013 (הפצה מוגבלת)
17 באוקטובר 2013 Flag of Israel.svg
משך הקרנה: 98 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $18,000,000
הכנסות: $97,500,000
דף הסרט ב-IMDb

יסמין הכחולהאנגלית: Blue Jasmine) הוא סרט קולנוע מסוגת מלודרמה בבימויו ובכתיבתו של וודי אלן משנת 2013. הסרט מספר את סיפור נפילתה של יסמין פרנסיס מחיי עושר בניו יורק לחיי עוני בסן פרנסיסקו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסמין (קייט בלאנשט) נוחתת בסן פרנסיסקו, ועוברת להתגורר בבית אחותה, ג'ינג'ר (סאלי הוקינס). מנקודה זו ואילך מציג הסרט את חייה של יסמין בסן פרנסיסקו, שבהם משולבים זכרונותיה (שכל אחד מהם מוצג בפלשבק) מהתקופה שקדמה להגעתה לסן פרנסיסקו, ובה חייתה בעושר רב בניו יורק.

בעלה של יסמין, האל פרנסיס (אלק בולדווין) היה איש עסקים עשיר שנעצר בחשד למעשי מרמה, והתאבד בכלאו. עקב החרמת רכושו נותרה יסמין בחוסר כל, ורק חפציה האישיים היוקרתיים (בגדים, תיקים וכדומה) מעידים על חיי הפאר להם הייתה רגילה. בעקבות מעצר האב, בנם היחיד, דני (אלדן ארנרייך) עוזב את לימודיו באוניברסיטת הרווארד, ונעלם. ג'ינג'ר, הייתה נשואה לאוגי (אנדרו דייס קליי). לאחר שזכו בלוטו בסך 200,000 דולר, השקיעו, בעצתה של יסמין, את כל הסכום אצל האל, וההשקעה ירדה לטמיון. ג'ינג'ר עובדת בסופרמרקט וחיה בעוני. חברהּ הוא צ'ילי (בובי קנאבלי), העובד כמכונאי במוסך.

יסמין נישאה להאל קודם שסיימה את לימודיה באוניברסיטה, והיא חסרת מקצוע. היא שואפת ללמוד עיצוב פנים, וכדי להתפרנס היא עובדת כמזכירה אצל רופא שיניים, ד"ר פליקר (מייקל סטולברג), המחזר אחריה ולאחר מכן מנסה לנשקה ולחבקה בכוח. עקב כך היא עוזבת עבודה זו. היא מוזמנת למסיבה, ומגיעה אליה יחד עם אחותה. במסיבה פוגשת ג'ינג'ר את אל (לואי סי. קיי.), ונוטשת למענו את צ'ילי, עד שמתברר לה שאל נשוי. יסמין פוגשת במסיבה את דווייט וסטלייק (פיטר סארסגארד), איש מחלקת המדינה השואף להיכנס לפוליטיקה. יסמין מציגה עצמה בפניו כאלמנה ללא ילדים של מנתח שנפטר מהתקף לב, העוסקת בעיצוב פנים. השניים מתאהבים, ודווייט מציע נישואים ליסמין, אך הם נפרדים לאחר שהאמת על עברה של יסמין נחשפת לדווייט, בעקבות פגישה מקרית שלו ושל יסמין עם אוגי.

בפגישה זו מגלה אוגי ליסמין שבנהּ מתגורר לא הרחק משם, באוקלנד, ועובד בחנות לכלי נגינה. היא ניגשת לפגוש את הבן, אך הוא מבקש שתסתלק מחייו, משום שמתברר שאביו, בעלה של יסמין, נעצר בעקבות הלשנה שלה, שבאה עקב הגילוי שהוא בגד בה במשך שנים, עם נשים אחדות, ורצה לעזוב אותה למען אחת מהן.

יסמין חוזרת לביתה של ג'ינג'ר, שם ג'ינג'ר וצ'ילי חוגגים את חברותם המחודשת. יסמין הנואשת עוזבת את בית אחותה, תוך שהיא מעמידה פנים שהסיבה לכך היא נסיעתה עם דווייט לוושינגטון. היא שמה פעמיה לגן, שם היא מתיישבת על ספסל ומדברת אל עצמה.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות השחקנים לוהק ביוני 2012 ובראשם קייט בלאנשט שחשקה בתפקיד עוד קודם לכן. בלאנשט סיפרה שהיא נהגה לעקוב אחרי אנשים הדומים לדמותה של יסמין כדי ללמוד על התנהגותם. צילומי הסרט החלו באותה שנה בניו יורק ובסן פרנסיסקו.

הסרט יצא לאקרנים לראשונה ב-26 ביולי בהפצה מוגבלת בניו יורק ובלוס אנג'לס.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות מוקדמות לסרט היללו אותו ובפרט את הופעתה של קייט בלאנשט. מבקר הסרטים דיוויד דאנדיי מ"הניו יורקר" הגדיר אותו כסרט הטוב ביותר שוודי אלן עשה מזה שנים. בנוסף, הסרט זכה לציון של 90% מהאתר "עגבניות רקובות" וציון של 77 נקודות מתוך 100 על פי האתר "Metacritic".

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא בתפוצה מוגבלת כמו בסרטו הקודם של אלן, "חצות בפריז" (2011). בשלושת הימים הראשונים לצאתו, הסרט גרף 612,767 דולר בשישה בתי קולנוע בלבד. הישג זה הפך לפתיחה הטובה ביותר של אחד מסרטיו של אלן ולפתיחה הטובה ביותר של סרט עצמאי בשנת 2013. ברם, בעת הפצתו ברחבי ארצות הברית הסרט לא שיחזר את הישגי "חצות בפריז" - למעלה מחמישה מיליון דולר לשבוע - אך הוא הצליח להכניס כארבעה מיליון דולר. סך הכל הכניס הסרט כ-94.7 מיליון דולר, מהם 33.1 מיליון דולר בארצות הברית.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמו המקורי של הסרט "Blue Jasmine" קיים ריבוי משמעויות: המילה "blue" פירושה כחול, עצוב וגם הסגנון המוזיקלי בלוז, בעוד ששם הסרט בעברית, "יסמין הכחולה", מתמקד רק במשמעות אחת של המילה. מבקר הקולנוע יונתן גת העיר כי "שם הסרט מתורגם ברישול. המילה "Blue" במקרה זה מסמלת "דיכאון" או "עצב" ולא צבע.‏[5]

.‏[1] הקושי בתרגום לעברית של כפל משמעות זה ניכר בשמן העברי של יצירות קודמות שבשמן נכללה המילה blue, כגון יצירתו של ג'ורג' גרשווין "Rhapsody in Blue" הקרויה בעברית "רפסודיה בכחול", אך גם "רפסודיה בנוסח בלו".

"blue" מייצגת גם את השיר הרומנטי הפופולרי "Blue Moon" של רוג'רס והארט, שנוגן בפגישתם הראשונה של יסמין והאל, וגעגועיה של יסמין לשיר הם געגועיה לחיי הזוהר עם האל.‏[2]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "יסמין הכחולה" הוא גרסתו של אלן בעיבוד חופשי (יש האומרים מחווה ויש האומרים פרודיה) למחזהו הנודע של טנסי ויליאמס "חשמלית ושמה תשוקה", שהוצג לראשונה בשנת 1947.‏[3] גם המחזה עוסק בשתי אחיות, בלאנש דיבואה, מורה לספרות שבעלה התאבד, המנסה לשמור על חזות תרבותית ומהוגנת חרף עוניה ובעיותיה הנפשיות, הבאה להתארח בבית אחותה הענייה סטלה, הנשואה לסטנלי קובלסקי, מהגר פולני מחוספס. בנוסף לדמיון בסיסי זה, ניתן למצוא קווי דמיון נוספים בין עלילת הסרט לעלילת המחזה. מבקר הקולנוע אורי קליין צייין כי "סרטו החדש של אלן אינו רימייק של 'חשמלית ושמה תשוקה', אלא ניסיון לשגר את גיבורת המחזה - ואף יותר מכך את רוחו - למציאות האמריקאית העכשווית".‏[3]

קייט בלאנשט, המגלמת בסרט את דמותה של יסמין, גילמה בשנת 2009 את דמותה של בלאנש במחזה, שהוצג בסידני. אלק בולדווין גילם את סטנלי קוואלסקי במחזה משנת 1992 ובעיבוד קולנועי משנת 1995.

מבקר הקולנוע מאיר שניצר מתח ביקורת על עיבודו של אלן:

לאורך הסרט כולו קשה לאתר ולו מומנט דרמטי אחד, שבו וודי אלן עוצר את ההתבדחות על חשבון המקור של וויליאמס, ונותן לדמויות להתבטא באופן אותנטי, שלא דרך מסננת הראי העקום. בולט הדבר בטיפולו המגושם בגופייה של צ'ילי, החבר האיטלקי של ג'ינג'ר. בגרסת המקור, כשצ'ילי נקרא עדיין סטנלי קובלסקי, הוא גולם על ידי מרלון ברנדו, שעטה אז על עצמו את הגופייה הלבנה הנודעת. וכמו להלעיג על ההופעה המסעירה ההיא, אלן מרחיב צעד, ומצייד את צ'ילי העילג במערכת שלמה של גופיות - גם לבנות, אבל גם שחורות. ממש צחוקים.‏[1]

בעיצוב דמותו של האל פרנסיס, בעלה העשיר של יסמין, התבסס אלן על דמותו של ברנרד מיידוף,‏[4] איש העסקים העשיר והנדיב, שמקור עושרו התגלה כהונאת פונזי, גילוי ששלח את מיידוף לעונש של 150 שנות מאסר. מיידוף לא התאבד בכלאו, אך את זאת עשה בנו, מארק.

שילוב העבר וההווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט אינה לינארית, עקב השימוש הנרחב שהוא עושה בפלשבקים. הסרט מציג באופן לינארי את חייה של יסמין בסן פרנסיסקו, אך בהם משולבים זכרונותיה (שכל אחד מהם מוצג בפלשבק) מהתקופה שקדמה להגעתה לסן פרנסיסקו, ובה חייתה בעושר רב בניו יורק. מבקר הקולנוע יונתן גת מעיר על כך:

אלן מקפיד שהקפיצות בין העבר הקסום להווה העגום יעשו בלי שהצופה ירגיש. ללא כתובית עזרה וללא שינוי באופן הצילום, בתאורה ובקצב. המעברים הבלתי נראים האלה גורמים לצופה לטעום משהו מאותה הטלטלה והייסורים של אותה יסמין. להיזרק מסצנת האפי אנדינג אחת לטוויסט המר וחוזר חלילה. עד ייאוש.‏[5]

תיאור של התמוטטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יסמין הכחולה" הוא המחשה של הביטוי "מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא" - הוא מספר את סיפור נפילתה של יסמין פרנסיס מחיי עושר בניו יורק לחיי עוני בסן פרנסיסקו. הסרט אינו מותיר לצופה תקווה רבה להתאוששותה של יסמין. סצנת הפתיחה של הסרט וסצנת הסיום שלו דומות להפליא: בשתיהן יסמין מדברת לכאורה אל אישה שלידה, אך למעשה היא מדברת אל עצמה, משום שהנשים מסתלקות ממנה ברגע שהן יכולות. בשתי הסצנות יסמין היא חסרת בית: בסצנת הפתיחה, לאחר שאיבדה את ביתה בניו יורק, ובסצנת הסיום, לאחר שעזבה את בית אחותה בסן פרנסיסקו.

מבקר הקולנוע אורי קליין רואה בסרט, ובמחזה שקדם לו, משל לנפילה נרחבת יותר:

"יסמין הכחולה" הוא תיאור של התמוטטות ... סיפור התמוטטותה של ג'סמין מייצג התמוטטות רחבה יותר, זו של אמריקה וחלומה הנתונים במשבר הרסני ומתמשך. ב"חשמלית ושמה תשוקה" היה זה חלומו של הדרום שהתרסק. "יסמין הכחולה" מתרחש אף הוא במציאות שיסודותיה התערערו, ויסודות אלה הם של הקפיטליזם עצמו, שחלומותיו, שהתחזו ליעדיו, אולי לא היו שונים בהרבה מחלומות הזוהר והאלגנטיות השקריים והמעוותים שבלאנש התמוטטה לתוכם.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]