יסעור שחפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgיסעור שחפי
Northern-Fulmar2 cropped.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: יסעוראים
משפחה: יסעוריים
סוג: יסעור שחפי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Fulmarus

יסעור שחפי (שם מדעי: Fulmarus) נקרא גם יסעור פולמאר, הוא סוג של עוף ימי השייך למשפחת היסעוריים הכוללת שני מינים: פולמאר הצפון, ופולמאר הדרום.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פולמאר" נגזר מהשפה הנורדית העתיקה שמשמעותה full - גס ו-mar - שחף. גס מתייחס לשמן הקיבה שהם מפיקים, ושחף מתייחס למראה שלהם.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם חולקים תכונות מסוימות עם מינים אחרים במשפחת היסעוריים. הם מייצרים שמן קיבה המורכבת משעוות אסטר וטריגליצריד העוזר להם כנגד טורפים. יש להם בלוטת מלח מעל הנחיריים המסייעת להתפיל את גופם, עקב כמות גבוהה של מים מלוחים מהאוקיינוס שהם סופגים. הבלוטה מפרישה תמיסת מלח מאפם.

שני מינים תוארו בזכות עצמות המאובנים שנמצאו על חוף האוקיינוס השקט שבקליפורניה. פולמאר הצפון (שם מדעי: Fulmaris glacialis) חי בצפון האוקיינוס האטלנטי ובצפון האוקיינוס השקט. בעוד שפולמאר הדרום (שם מדעי: Fulmarus glacialoides) חי, כפי ששמו מרמז, באוקיינוסים הדרומיים.

עופות אלו נראים, כמו שחפים אבל אין קשר בין שני הסוגים. פולמאר הצפון הינו אפור ולבן עם מקור צהוב. גובהו 43-52 ס"מ, אורך מוטות הכנף 102-112 ס"מ. פולמאר הדרום חיוור יותר, וקצוות כנפיו כהות. אורכו 45-50 ס"מ ואורך מוטות הכנף שלו 115-120 ס"מ.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני המינים מתרבים בצוקים, במקומות נטולי טורפים. הם מטילים ביצה אחת לבנה. ביציהן מונחות על גבי סלע חשוף, או על שקעים רדודים המרופדים בחומר צמחי. הביצים בוקעות לאחר כ-8 שבועות, נדגרות על ידי שני ההורים. הגוזלים עוזבים את הקן כ-7 שבועות לאחר מכן.ההורים מטפלים בגוזליהם כ-41-57 ימים, כאשר בשבועיים הראשונים אחד מההורים לא נסוג בכלל מהאפרוח, ודואג לחימומו. בניגוד לציפורי יסעורים אחרים בגודל קטן-בינוני, הם אינם ליליים, ואינם משתמשים במחילות.

אפרוחי יסעור שחפי.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם חיים בים הפתוח במיוחד כשהם אינם בתקופת הרבייה. כמו רוב היסעורים, תזונתם היא דגים (כגון מדוזות ודיונונים), שמן וטפלי בשר. טווח מינים אלה גדל מאוד במאה האחרונה עקב הזמינות של פסולת רבה של דגים וטפלי בשר דגים, שדגים אותם בכמויות מסחריות; אך ייתכן שגם בגלל שינויי האקלים. הגידול באוכלוסייה בולט במיוחד באיים הבריטיים.

כמו יסעורים רבים, יכולת ההליכה שלהם מוגבלת, אבל הם עפים מצוין. פעולת הכנף שלהם חזקה למדי בניגוד לשחפים. צווארם נראה כדמוי שור בהשוואה לשחפים. תוחלת חייהם ארוכה, 40 שנים. רובם מגיעים לגיל הזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]