יעל ארד

יעל ארד
לידה	1 במאי 1967 (בת 56); תל אביב-יפו, ישראל
מידע כללי
מדינה	ישראל
	www.yaelarad.co.il
ספורט
ענף ספורט	ג'ודו
תפקידים נוספים	יושבת ראש הוועד האולימפי בישראל
	מאזן מדליות
ג'ודו
מתחרה עבור ישראל
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם
אליפות אירופה

יעל ארד (נולדה ב-1 במאי 1967 בתל אביב) היא יושבת ראש הוועד האולימפי בישראל. בעברה, ג'ודאית אולימפית, והספורטאית הראשונה בתולדות ישראל במשחקים האולימפיים שהשיגה מדליה אולימפית, כאשר זכתה במדליית הכסף באולימפיאדת ברצלונה (1992). בין תאריה הבולטים: סגנית אלופה אולימפית (ברצלונה 1992), סגנית אלופת העולם (המילטון 1993), אלופת אירופה (אתונה 1993) ואלופת ישראל.

עם פרישתה, פיתחה ארד קריירה בעולם העסקי והיא אשת עסקים ומנכ"לית במקצועה. מתמחה ביזמות, פיתוח עסקי ואסטרטגיה שיווקית. היא מנהלת בישראל את הזכויות המסחריות של התאגיד ViacomCBS. ארד יועצת לחברות בסקטורים שונים, ומרצה על מצוינות בספורט, בחיים ובעסקים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארד היא בתם של אריה ארד, שהיה עיתונאי בעיתון "דבר", בגלי צה"ל ובקול ישראל ושל נורית ארד שהייתה עיתונאית בידיעות אחרונות בתחום הצרכנות, והקימה וניהלה את המדור "טיפול מהיר".^[1]

ארד בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה.

קריירה בג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארד החלה להתאמן בגיל שמונה במועדון הג'ודו מכבי תל אביב, והחלה את דרכה תחת הדרכת המאמן מוני אייזיק. בגיל תשע וחצי השתתפה לראשונה באליפות מכבי הארצית וזכתה במקום השני במשקל עד 28 ק"ג.^[2] בגיל עשר וחצי הפכה לראשונה לאלופת ישראל עד גיל 14 עד 31 ק"ג.^[3] בגיל 15 גם זכתה באליפות לבוגרות במשקל של עד 52 ק"ג.^[4]

בגיל שבע עשרה, השתתפה לראשונה באליפות העולם לבוגרות בהולנד בה דורגה במקום השביעי.^[5]^[6] בגיל עשרים עברה ארד ניתוח בכתף כתוצאה מקרע ברצועות של עצם הבריח והושבתה למשך כ-9 חודשים. לאחר מכן הגיעה למקום שלישי באליפות אנגליה הפתוחה, וכן זכתה במדליית כסף באליפות גרמניה הפתוחה.^[7]^[8] כמו כן השתתפה באליפות הסטודנטיות העולמית בטביליסי, כאשר לטענתה נוכחות המשלחת הישראלית הגבירה את הרצון לעלייה בקרב הנוער היהודי המקומי.^[9]

בגיל עשרים ושתיים, מינתה את דני לאופולד למאמנה, ויחד עמו פרצה לצמרת העולמית.

באליפות אירופה בג'ודו שנערכה בהלסינקי, פינלנד בשנת 1989, זכתה ארד במדליית ארד^[10] בקטגוריה של עד 60 ק"ג. בשנת 1991, זכתה במדליות ארד באליפות אירופה שנערכה בפראג, צ'כיה^[11], אחרי שירדה לקטגוריה של עד 57 ק"ג ובשנת 1992, במדליית זהב בטורניר פריז היוקרתי^[12], במשקל 61 ק"ג.

שלושה חודשים וחצי לפני אולימפיאדת ברצלונה, ב-11 במרץ 1992, נותחה ארד בברכה הימנית, בשל קרע משמעותי במניסקוס, ונאלצה להתמודד עם תהליך החלמה מזורז על מנת להתאושש עד המשחקים האולימפיים.^[13] ביוני, כבר השתתפה באליפות אירופה בווינה וזכתה במקום החמישי.^[14]^[15]

סגנית אלופה אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארד השתתפה באולימפיאדת ברצלונה (1992) בתחרות הג'ודו עד 61 ק"ג (אנ') שהתקיימה ב-30 ביולי. היא הגיעה עד לגמר כשהיא מנצחת בחצי הגמר את אייקוף הגרמניה, אלופת העולם הבלתי מנוצחת עד אז. בגמר הפסידה לצרפתייה קתרין פלורי בהחלטת שופטים לאחר קרב צמוד שהסתיים ללא ניקוד.^[16] זכייתה במדליית הכסף הייתה הזכייה הראשונה אי פעם של ספורטאי ישראלי במדליה אולימפית. הישגה הביא לסיומה של תקופה ארוכה בת 40 שנים בה לא זכתה ישראל במדליה אולימפית, מאז הופעת הבכורה של ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952).

מיד לאחר הגמר האולימפי, במסיבת עיתונאים בהשתתפות מאות עיתונאים מרחבי העולם, הקדישה ארד את המדליה האולימפית הראשונה לישראל לזכרם של י"א חללי מינכן - ספורטאים ומאמנים שנרצחו בדם קר 20 שנה קודם לכן באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 בפיגוע טרור שבוצע על ידי ארגון ספטמבר השחור.^[16]

אלופת אירופה וסגנית אלופת העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 ארד הוכתרה לאלופת אירופה שנערכה באתונה, יוון, ביום הולדתה ה-26, כאשר היא מנצחת בגמר התחרות עד 61 ק"ג את גלה ונדהקאווי הבלגית.^[17] ובאותה שנה זכתה גם במדליית כסף באליפות העולם שנערכה בהמילטון קנדה^[18] לאחר שהפסידה לונדהקאווי.

באולימפיאדת אטלנטה (1996) סיימה ארד במקום חמישי, לאחר 4 ניצחונות כשהיא מפסידה בקרב על מדליית הארד למתחרה קוריאנית. את האולימפיאדה כולה צלחה כשהיא נאבקת במחלת הנשיקה שהקשתה עליה לתפקד ובעקבותיה פרשה מספורט תחרותי בגיל 29.

קריירה לאחר פרישתה מהג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתה מתחרויות, עסקה ארד זמן מה באימון ג'ודו והובילה את אורית בראון להשתתפות במשחקים האולימפיים בסידני בשנת 2000. בזמנו, שימשה גם כאחת מהמנחות של "ספורטי.וי" של הטלוויזיה החינוכית.

בין השנים 2001–2010 כיהנה כמנכ"לית חברת P.M.I^[19] המשווקת מוצרי איסוף לילדים (ביניהם סופרגול). ארד מופיעה לעיתים קרובות בטלוויזיה הן כפרשנית לספורט בכלל ולתחרויות ג'ודו והן כמומחית בעולם הילדים.

בשנת 2011 התמנתה ליו"ר חברת ההזנק "מוגובי", שהפעילה אתר אינטרנט לילדים והקימה את ה"מוגו פארק" במתחם אושילנד שהיה מתחם משחקים אינטראקטיבי לילדים.

נכון ל-2016, ארד היא בעלים של חברת "4 סאקסס", המנהלת את הפעילות המסחרית של ערוצי ניקלודיאון בישראל, שמוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

מרצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארד מרצה לחברות עסקיות, בפני אנשי צבא ובפני ילדים וספורטאים צעירים על מצוינות בספורט, על הכלים, שהביאו אותה להצלחה עולמית בספורט, ועל האנלוגיה בין ספורט, עסקים והחיים.

יו"ר הוועד האולימפי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארד התנדבה כחברת הנהלת הוועד האולימפי ויו"ר הוועדה המקצועית.^[20]

בנובמבר 2021, נבחרה ארד ליו"ר הוועד האולימפי בישראל והיא האישה הראשונה והמדליסטית הראשונה בתפקיד זה.^[21]

בפברואר 2022 ליוותה ארד את המשלחת הישראלית למשחקי החורף האולימפיים בבבייג'ינג, סין.^[22]

באוקטובר 2023 נבחרה ארד כחברת הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC), באספה הכללית ה-141 של ה-IOC שנערכה במומבאי שבהודו.^[23]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארד ארבעה אחים: מיכל, יובל, איל ודרור. הייתה נשואה לליאור כהנא, בנו של מאמן הכדורסל רני כהנא, והיא אם לבן ולבת. מתגוררת בתל אביב.

ספרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018, יצא לאור בהוצאת "ידיעות ספרים" ספרה האוטוביוגרפי "ראשונה".

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארד זכתה במהלך הקריירה הספורטיבית שלה ב-24 מדליות בטורנירים דרג A, מתוכן 7 מדליות זהב, 8 מדליות כסף ו-9 מדליות ארד.
בשנת 2018, קבלה ארד את תואר "ספורטאית ה-70" מטעם משרד התרבות והספורט.^[24]
בשנת 2004, נבחרה ארד לצד ספורטאים ישראלים בולטים נוספים, להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.
בשנת 2022, קבלה ארד תואר דוקטור לשם כבוד ונכללה בין שמונה נשים משפיעות במגוון תחומים מטעם אוניברסיטת בר-אילן.^[25]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעל ארד, ראשונה - סיפורה של המדליסטית האולימפית הישראלית הראשונה, ידיעות ספרים, 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של יעל ארד

יעל ארד, ברשת החברתית פייסבוק
יעל ארד, ברשת החברתית אינסטגרם
יעל ארד, ברשת החברתית LinkedIn
יעל ארד, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
יעל ארד, באתר olympedia.org
יעל ארד, באתר איגוד הג'ודו העולמי
יעל ארד, באתר JudoInside.com
יעל ארד, באתר הוועד האולימפי בישראל
יעל ארד באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
מידע על יעל ארד בקטלוג הספרייה הלאומית
אהרל'ה ויסברג, "שתי מדליות בריו 2016 יהיו נס", באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2013
הילה קובו‏, כל הסימנים הראו: עוד פספוס ישראלי. חזרה למדליה של יעל ארד, חלק א', באתר וואלה!‏, 27 ביולי 2017
הילה קובו‏, לנצח את הבלתי מנוצחת, באתר וואלה!‏, 3 באוגוסט 2017
רוני קובן, פגישה עם יעל ארד, כאן, 18 במרס 2020
יעל ארד, מוטל'ה שפיגלר ומיקי ברקוביץ׳ בשיחה עם נתנאל סמריק, בערוץ גל"ץ, אוגוסט 2022
עידו רקובסקי, יעל ארד: "בטלפון אחד לאדם החזק בספורט העולמי אני מביאה את הקול של ישראל", באתר הארץ, 17 באפריל 2024
יעל ארד באתר מוזיאון הספורט היהודי העולמי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אבישי מתיה, ‏"הקלות שבה אדם נעצר היא בלתי-נסבלת. נראה שאנחנו מאבדים את חזקת החפות", באתר גלובס, 19 בפברואר 2015
^ נערכה אליפות מכבי ארצית לנוער בג'ודו, דבר, 6 ביוני 1976
^ יעל ארד זכתה באליפות לילדות, דבר, 12 במרץ 1978
^ נסתיימה תחרות האלופים בג'ודו, מעריב, 23 בינואר 1983
^ כבוד ל־"לא חשובים", מעריב, 25 באוקטובר 1987
^ נבחרת השיט לאירופה, מעריב, 14 בספטמבר 1986
^ מדליית כסף לארד, חדשות, 28 בפברואר 1988
^ יעל ארד זכתה במקום השלישי באליפות אנגליה, מעריב, 10 באפריל 1988
^ ג'ודאים - שליחי עליה, מעריב, 26 בדצמבר 1988
^ הארד של ארד, מעריב, 12 באוקטובר 1989
^ ארד שלישית באירופה, חדשות, 20 במאי 1991
^ יעל ארד זכתה באליפות צרפת, חדשות, 2 בפברואר 1992
^ הג'ודאית יעל ארד נותחה אתמול בברכה, חדשות, 12 במרץ 1992
^ הילה קובו‏, כל הסימנים הראו: עוד פספוס ישראלי. חזרה למדליה של יעל ארד, חלק א', באתר וואלה!‏, 27 ביולי 2017
^ ג'ודו: הנבחרת חזרה מפריז, חדשות, 13 במאי 1992
^ ¹ ² שווה זהב, חדשות, 31 ביולי 1992
^ יעל ארד זכתה באליפות אירופה, חדשות, 2 במאי 1993
^ כסף ואכזבה לארד באליפות העולם, חדשות, 3 באוקטובר 1993
^ ורד שרון ריבלין, יעל ארד מונתה למנכ"ל PMI, גלובס, 17 באפריל 2001
^ יעל ולצר, יעל ארד: מהפודיום בברצלונה ועד ניהול עשרות מיליוני שקלים, באתר ynet, 11 בנובמבר 2016
^ ליאור בן עמי, "ההתעללות המינית במתעמלות האמריקאיות מדירה שינה מעיניי. אני חושבת האם גם אצלנו זה קורה ומה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה לא יקרה", באתר "ידיעות אחרונות", 12 בנובמבר 2021
^ אטילה שומפלבי, משי אייד, יעל ארד: "אולימפיאדה בצל קורונה? זה כבר לא כיף", באתר ynet, 6 בפברואר 2022
^ אורן אהרוני, השנייה בהיסטוריה: יעל ארד נבחרה כחברת הוועד האולימפי הבינלאומי, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
^ הכי גדולים שיש, באתר ישראל היום, 24 דצמבר 2018
^ יום האישה 2022: יעל ארד תזכה לתואר ״דוקטור לשם כבוד״, באתר ישראל היום, 7 מרץ 2022

[1] אבישי מתיה, ‏"הקלות שבה אדם נעצר היא בלתי-נסבלת. נראה שאנחנו מאבדים את חזקת החפות", באתר גלובס, 19 בפברואר 2015

[2] נערכה אליפות מכבי ארצית לנוער בג'ודו, דבר, 6 ביוני 1976

[3] יעל ארד זכתה באליפות לילדות, דבר, 12 במרץ 1978

[4] נסתיימה תחרות האלופים בג'ודו, מעריב, 23 בינואר 1983

[5] כבוד ל־"לא חשובים", מעריב, 25 באוקטובר 1987

[6] נבחרת השיט לאירופה, מעריב, 14 בספטמבר 1986

[7] מדליית כסף לארד, חדשות, 28 בפברואר 1988

[8] יעל ארד זכתה במקום השלישי באליפות אנגליה, מעריב, 10 באפריל 1988

[9] ג'ודאים - שליחי עליה, מעריב, 26 בדצמבר 1988

[10] הארד של ארד, מעריב, 12 באוקטובר 1989

[11] ארד שלישית באירופה, חדשות, 20 במאי 1991

[12] יעל ארד זכתה באליפות צרפת, חדשות, 2 בפברואר 1992

[13] הג'ודאית יעל ארד נותחה אתמול בברכה, חדשות, 12 במרץ 1992

[14] הילה קובו‏, כל הסימנים הראו: עוד פספוס ישראלי. חזרה למדליה של יעל ארד, חלק א', באתר וואלה!‏, 27 ביולי 2017

[15] ג'ודו: הנבחרת חזרה מפריז, חדשות, 13 במאי 1992

[זהב-16] ¹ ² שווה זהב, חדשות, 31 ביולי 1992

[17] יעל ארד זכתה באליפות אירופה, חדשות, 2 במאי 1993

[18] כסף ואכזבה לארד באליפות העולם, חדשות, 3 באוקטובר 1993

[19] ורד שרון ריבלין, יעל ארד מונתה למנכ"ל PMI, גלובס, 17 באפריל 2001

[20] יעל ולצר, יעל ארד: מהפודיום בברצלונה ועד ניהול עשרות מיליוני שקלים, באתר ynet, 11 בנובמבר 2016

[21] ליאור בן עמי, "ההתעללות המינית במתעמלות האמריקאיות מדירה שינה מעיניי. אני חושבת האם גם אצלנו זה קורה ומה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה לא יקרה", באתר "ידיעות אחרונות", 12 בנובמבר 2021

[22] אטילה שומפלבי, משי אייד, יעל ארד: "אולימפיאדה בצל קורונה? זה כבר לא כיף", באתר ynet, 6 בפברואר 2022

[23] אורן אהרוני, השנייה בהיסטוריה: יעל ארד נבחרה כחברת הוועד האולימפי הבינלאומי, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023

[24] הכי גדולים שיש, באתר ישראל היום, 24 דצמבר 2018

[25] יום האישה 2022: יעל ארד תזכה לתואר ״דוקטור לשם כבוד״, באתר ישראל היום, 7 מרץ 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

מדליסטים אולימפיים ישראלים
זוכי מדליית זהב	גל פרידמן (2004) • ארטיום דולגופיאט (2020) • לינוי אשרם (2020)
זוכי מדליית כסף	יעל ארד (1992)
זוכי מדליית ארד	אורן סמדג'ה (1992) • גל פרידמן (1996) • מיכאל קולגנוב (2000) • אריק זאבי (2004)‏ • שחר צוברי (2008) • ירדן ג'רבי (2016) • אורי ששון (2016) • אבישג סמברג (2020)‏ • נבחרת ישראל בג'ודו (2020)

משלחת ישראל לאולימפיאדת ברצלונה (1992)
אתלטיקה	ואדים בביקין • אלכסיי בזרוב • רוגל נחום • דני קרסנוב
ג'ודו	יעל ארד • עמית לנג • סימון מיגרשווילי • אורן סמדג'ה
היאבקות	מטביי ברנוב • מקס גלר • אלכסנדר דוידוביץ' • ניק זגרניצ'ני
הרמת משקולות	אנדריי דניסוב • ראובן חדינטוב • אולג סדיחוב
התעמלות מכשירים	רון קפלן
טניס	גלעד בלום
סיף	לידיה חטואל-צוקרמן
קליעה	מנחם אילן • אדוארד אלייב • ילנה טריפולסקי
שחייה	יואב ברוק • ערן גרומי • טימאה טוט • קרן רגאל
שיט	אלדד אמיר • שי בכר • יואל סלע • עמית ענבר • ארז שמש

משלחת ישראל לאולימפיאדת אטלנטה (1996)
איגרוף	ולדיסלב ניימן
אתלטיקה	קונסטנטין מטוסביץ' • רוגל נחום • קונסטנטין סמיונוב • דני קרסנוב
ג'ודו	יעל ארד • אורן סמדג'ה
היאבקות	גוצ'ה ציציאשווילי
הרמת משקולות	סלבה איוונובסקי
סיף	איילת אוחיון • לידיה חטואל-צוקרמן • לילך פריסקי
קיאק	ליאור כרמי
קליעה	אלכס טריפולסקי • בוריס פולק • גיא סטריק
שחייה	איתן אורבך • ודים אלכסייב • יואב ברוק • דן קוטלר
שיט	ענת פבריקנט • גל פרידמן • שני קדמי • ניר שנטל • רן שנטל

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יעל ארד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יעל ארד