יעקב אבוחצירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
חלק מהציור המיוחס לרבי יעקב אביחצירא

רבי יעקב בר מסעוד אביחצירא (השני) (תקס"ו - כ' בטבת תר"מ; 1805 - 4 בינואר 1880) היה מגדולי רבני מרוקו, ידוע בתואר אביר יעקב, סבו של הבבא סאלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תקס"ו (1805) וגדל בתאפילאלת במרוקו. בצעירותו למד אצל אביו, רבי מסעוד, את כל התנ"ך עם טעמי המקרא ולאחר מכן כל המשנה וכל התלמוד.

לאחר שהוסמך לרבנות היה מנהיג הקהילה בתאפילאלת. ושימש בה כרב ודרשן. הוא רצה לעלות לארץ ישראל אך בגלל התנגדות של בני הקהילה בתאפילאלת נמנע ממנו. הוא ניסה לעלות לארץ שש פעמים ובשנת תר"מ (1879) כשניסה לעלות בפעם השישית הצליח לשכנע את הקהילה שלא ימנעו ממנו מכיוון שבנו, רבי מסעוד, יכול לשמש כרב הקהילה במקומו. הוא עזב את מרוקו ועבר דרך אלג'יריה, תוניסיה, לוב ומצרים בטו בטבת הגיע לעיר אלכסנדריה שהה בה מעט וביז טבת הגיע לדמנהור שם התארח אצל משה סרוסי, בהיותו בדמנהור חלה ונפטר בכ' בטבת תר"מ (4 בינואר 1880) הוא נקבר בדמנהור.

לאחר פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משפחת אבוחצירא

רבי יעקב אבוחצירא השאיר אחריו ארבעה בנים ובת: רבי מסעוד, רבי אהרון, רבי אברהם ורבי יצחק, והבת אסתר (ללה סטי). בניו הידועים של רבי מסעוד הינם: רבי ישראל, הידוע בכינוי הבבא סאלי, רבי יצחק אבוחצירא רב העיר רמלה, ורבי דוד אבוחצירא. חלק גדול מבני משפחתו שהיו איתו בדרך לארץ חזרו עם פטירתו למרוקו, בעוד חלק אחר המשיך והגיע לארץ ישראל והתיישב בה.

על שמו נקרא היישוב כוכב יעקב שבמועצה אזורית מטה בנימין.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנזי המלך - ספר שנכתב על ידי רבי יעקב אבוחצירא, ובו 207 אופנים שונים להסבר על המילה הראשונה בתורה "בראשית". מהדורה ראשונה תרמ"ט

במשנתו התורנית התייחס רבי יעקב בעיקר לקבלה, התמקד במיוחד בפירוש על מזמור קיט בתהלים (הפרק הארוך ביותר בתנ"ך) חיבר שני ספרים בהם יש דגש על מזמור זה: אלף בינה ומעגלי צדק.

על אף החשיבות הרבה שראה בלימוד קבלה התנגד ללימוד קבלה בלא לימוד תלמוד וכתב (בהקדמתו לספרו "אלף בינה") "ובלא התלמוד לא שייך שיגיע אדם לידיעת התורה" כמו כן המליץ על סדר הלימוד אותו למד: "דבתחילה לומד אדם המקרא ואחר כך לומד המשנה ואחר כך לומד הגמרא ואחר כך לומד ההלכות על בוריים ואחר כך העיקר הוא הסוד על אמיתתו" (אלף בינה, הקדמה אות ד)

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פתוחי חותם - פירוש על התורה
  • מחשוף הלבן - פירוש על התורה מתמקד יותר בהסברים בקבלה
  • מעגלי צדק - פירוש על התנ"ך עיקר הספר עוסק במזמור קיט בתהלים
  • אלף בינה - פירוש על תהלים עם התמקדות במזמור קיט
  • יורו משפטיך ליעקב - שו"ת
  • בגדי השרד - פירוש על דרך הקבלה על הגדה של פסח
  • גנזי המלך - ביאור על תחילת ספר בראשית ועל השבת
  • שערי תשובה - ביאור המילה "תשובה" בקבלה
  • שערי ארוכה - ספר מוסר לימים נוראים ולחודש תשרי
  • לבונה זכה - חידושים על התלמוד מסודר לפי פרשות השבוע
  • יגל יעקב - פיוטים, של רבי יעקב וצאצאיו.
  • דורש טוב - שבע עשרה (בגימטריה טוב) דרשות על נושאים שונים.

בשנת 2013 יצאו לאור כל הספרים במהדורה חדשה בתוספת ביאורים והערות על ידי מכון עוז והדר ביוזמתו של נכדו האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא מנהריה ובתמיכתו של המיליארדר החרדי הרשי פרידמן. העריכה התבצעה על ידי צוות עורכים בראשות הרב מנחם מנדל פומרנץ. חלק מחיבוריו אבדו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]