יעקב אדלשטיין (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב אדלשטיין

הרב יעקב אדלשטיין (נולד בשנת תרפ"ד, 1924) הוא פוסק, דיין וראש ישיבה חרדי. משמש מזה כשישים שנה כרבה של רמת השרון וכרב שכונת "נאות יוסף" בבני ברק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברית המועצות לרב צבי יהודה אדלשטיין, רבה של שומיאץ‏, ולמרים, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה. למד ב'חדר' המקומי בשומיאץ, בהנהלת הרב זלמן לייב אסטולין. לאחר מכן למד ב'חדר' שבעיירה קלימוביץ' הסמוכה. בבחרותו עלה ארצה יחד עם הוריו ואחיו, הרב גרשון אדלשטיין, לימים ראש ישיבת פוניבז'. המשפחה התיישבה ברמת השרון והאב צבי יהודה כיהן כרב המקומי.

כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', בחורף תש"ד, הוא היה (יחד עם אחיו) אחד מששת התלמידים הראשונים שלמדו בה. היה מקורב לחזון אי"ש.

לאחר פטירת אביו, בשנת 1950, התמנה תחתיו כרבה של רמת השרון, ומאז הוא משמש בתפקידו. הוא הקים את ישיבת השרון ועמד בראשה שנים רבות. כמו כן עומד בראש כולל אברכים ברמת השרון.

בפרשת רצח משפחת גצלר, בשנת 1959, קבע שאבי המשפחה, יהודה גצלר, שרצח את משפחתו והתאבד, יוכל להיקבר ביחד אתם.

בשנות ה-80 הוא שימש כראש ישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין בבני ברק, ולאחר מכן כראש ישיבת "מחנה אברהם" של חוג חת"ם סופר בבני ברק. בשנות ה-90 התמנה כרבה של שכונת נאות יוסף בצפון בני ברק, במקביל לכהונתו ברבנות ברמת השרון. לפני מספר שנים התמנה לעמוד בראשות ישיבת "תפארת משה" בבני ברק.

משנות ה-80 ועד 2012 שימש כדיין בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק.

ב-2010 היה הרב אדלשטיין מבין 50 רבני הערים שחתמו על פסק הלכה האוסר השכרת או מכירת דירות בארץ ישראל לגויים,‫‏[1], אך מאוחר יותר משך את חתימתו לאחר שהתעוררה סערה בעניין‏[2]. בניגוד לשאר הרבנים החרדים, נוהג הרב אדלשטיין לומר ביום העצמאות הלל בלי ברכה‏[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אדלשטיין נשא את בת דודו, שולמית, בתם של הרב מרדכי שמואל קרול, רבו של כפר חסידים, ורבקה, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ. לאחר פטירתה נשא את אחותה מינה, שנפטרה ב-2008. באפריל 2012 נישא בשלישית למירה לואיס ‏[4](שחקנית העבר נירה עדי‏[5][6]), אלמנת הרב אברהם לואיס. אחיו הוא הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז'. אחיו מאב הרב שלמה אדלשטיין ר"מ בישיבת אהבת אהרן בבני ברק. גיסיו הם הרב שלמה נח קרול, שהיה רבו של המושב חמד, הרב יעקב ניסן רוזנטל והרב אליהו אליעזר מישקובסקי, שהיה ראש ישיבת כפר חסידים ורב היישוב. אחותו של הרב אדלשטיין הייתה נשואה לרב ראובן יוסף גרשונוביץ, מראשי ישיבת הנגב בנתיבות.

בניו של הרב אדלשטיין נישאו לבנותיהם ונכדותיהם של רבנים וראשי ישיבות, ובהם: הרב אהרון לייב שטיינמן, הרב רפאל יצחק וסרמן שהיה ראש ישיבת אהל יעקב בבני ברק, הרב צבי פרידמן, דיין ורב בבני ברק, והרב יצחק ברנשטיין, מראשי ישיבת כפר חסידים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעקבי מנחת חינוך, חידושי תורה, אגדה והלכה על סדר המנחת חינוך ופרשיות התורה, בני ברק, תשס"ה
  • שיעורי הגר"י אדלשטיין, על מסכת בבא מציעא, בני ברק, תשמ"ח
  • שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת נדרים, שנאמרו בקיץ תשמ"ו בישיבת כתר ישראל-רוזין בני ברק, בני ברק, תש"ן
  • שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת קידושין, שנאמרו בחורף תשמ"ו בישיבת כתר ישראל-רוז’ין בני ברק, בני ברק, תשמ"ז
  • שיעורי שבת, על עניינים ממסכת שבת, שנאמרו בשנים תשל"ז-תשל"ט בשבת חברים, רמת השרון, תשמ"ז.
  • בעקבי המגילות, שיעורים על מגילת אסתר ומגילת רות, תשע"א (עורך: הרב יאיר יעקב בלוך)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]