יעקב אחימאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב שלמה אחימאיר
(1938, ארץ ישראל)
Yaacov Achimeir.jpg

יעקב אחימאיר, 2010

יעקב שלמה אחימאיר (נולד ב-21 ביולי 1938) הוא עיתונאי ישראלי בכיר, איש טלוויזיה ורדיו וחתן פרס ישראל בתקשורת לשנת ה'תשע"ב (2012).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב אחימאיר נולד ברמת גן בשנת 1938. בנם של סוניה ואיש הזרם הימני בתנועה הרוויזיוניסטית, אבא אחימאיר, מנאשמי משפט רצח ארלוזורוב שזוכו. הוא נקרא על שמו של לוחם האצ"ל יעקב רז שנפטר לאחר שזיהם במתכוון את פצעיו כדי לא ליפול בידי חוקרי הבולשת הבריטית. שמו הפרטי השני, שלמה, נקרא על שם שלמה בן-יוסף, הרוג-המלכות הראשון, בתקופת המנדט הבריטי.

אחימאיר גדל בירושלים, וסיים את לימודיו בגימנסיה "דביר". הוא למד היסטוריה כללית ומדע המדינה באוניברסיטה העברית.

קריירה תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו בעיתונות החל ככתב "חרות לנוער". בשנות השישים שהה בלונדון[1], שם שימש כשדר בשידור העברי של הבי בי סי, אשר כלל שידור יומי קצר בשפה העברית ששודר לישראל בגלים קצרים.

מראשית שנות השבעים, יעקב אחימאיר הוא שדר בקול ישראל ובערוץ הראשון. הוא הגיש את התוכנית "היום הזה"‏[2], עבד כמראיין ומנחה במוקד[3], שימש כעורך ומגיש ביומן[4], ככתב מדיני וככתב בוושינגטון. בעשרות שנות עבודתו, סיקר יעקב אחימאיר חלק ניכר מן האירועים המדיניים בישראל. בין היתר, היה ליד כבש המטוס שהביא לארץ את נשיא מצרים אנואר סאדאת ב-19 בנובמבר 1977 וסיקר את ההתנתקות מגוש קטיף באוגוסט 2005.

בראשית שנות ה-80 היה כתב הטלוויזיה בכנסת ובשנת 1986 נתמנה לעורך מבט[5]. בחירתו הגיעה לאחר שמלשכת ראש הממשלה שמעון פרס, בקשו שלא למנותו לתפקיד בגלל שאחיו היה יועץ התקשורת של יצחק שמיר[6].

במהלך שנות ה-90, הנחה אחימאיר מספר תוכניות אקטואליה, בהן "פוליטיקה" ו"פופוליטיקה". כיום, עורך ומגיש אחימאיר את התוכנית רואים עולם, בערוץ 1, ולעתים את התוכנית "הבוקר הזה" בקול ישראל. כמו כן, הוא נמנה בין מגישי התוכנית "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל, עד אשר הופסק שידורה. אחימאיר פרסם מאמרים במדור דעות בעיתון מעריב, וכיום הוא מפרסם ב"ישראל היום".

מנימוקי זכייתו בפרס ישראל "יעקב אחימאיר מעמודי התווך של השידור הציבורי מזה כחמישה עשורים. נמנה עם מייסדי הטלוויזיה בישראל. עיתונאי במובן הקלאסי. עשה שורה של תפקידים: כתב, עורך, מגיש, שליח בחו"ל, פרשן, פובליציסט ודוקומנטר. אחימאיר הקפיד בעבודתו על הפרדה מוחלטת בין דעות ועובדות. סגנונו העיתונאי נטול פניות, אמין, מעמיק ורחב אופקים. סגנון זה שימש השראה ומופת לדורות של עיתונאים".

אחימאיר הוא עמית-בכיר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחימאיר זכה בשורה של פרסים על עבודתו העיתונאית:

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאורה אחימאיר, ואב לבן ובת. אחיו הוא חבר הכנסת לשעבר יוסף אחימאיר. בנוסף יש לו חצי-אחות מנישואיו הראשונים של אביו, זאבה (ע"ש זאב ז'בוטינסקי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב אחימאיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]