יעקב אלבז

יעקב אלבז
	אלבז, 1972
לידה	1935 (בן 89 בערך); ירושלים, פלשתינה (א"י)

ערך זה עוסק באיש הפנתרים השחורים. אם התכוונתם לצלם וסוחר אמנות, ראו יעקב אלבז (צלם).

יעקב אלבז (נולד ב-1935) היה בין מנהיגי תנועת "הפנתרים השחורים" ויו"ר הארגון שלה.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבז נולד בירושלים. בילדותו לחם בשרות האצ"ל בעיר, נתפס על ידי המשטרה הבריטית ונשלח למאסר בשל פעילותו במחתרת. בשהותו בכלא הבריטי, קשר את קשריו הראשונים עם מי שלימים היוו את הגרעין המוביל בהנהגת הליכוד והפך לחברם הקרוב. חיים קורפו, מנחם בגין, יצחק שמיר ואחרים.

בפברואר 1971 נטען כי גויס אלבז כסוכן ומודיע משטרתי בשורות ה"פנתרים השחורים". כפי שנחשף ב-2008 בפתיחת ארכיון המדינה^[2] הוא קיבל תשלום על שירותיו. לדברי רפ"ק אברהם תורג'מן, קרוב משפחתו של אלבז, היה חשש שתנועת "הפנתרים השחורים" תפעל באלימות כמו התנועה האמריקאית בעלת השם הזהה, ולכן רצה לגרום לפירוקה. גיוסו נבע מצורך משטרתי לפירור ופגיעה באחדות הנהגת הפנתרים.

אלבז היה אחד מראשי התנועה, ובשלב מסוים אף נבחר ליו"ר הארגון. כאחד מחמשת מנהיגי התנועה הוא אף השתתף בישיבה עם ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר.

אלבז יצר קשרים ענפים עם ראשי הליכוד ומי שהיו לימים ראשי המדינה: מנחם בגין, יצחק שמיר, חיים קורפו ואחרים.

שנים לאחר מכן ריכז בהצלחה את התנועה הפוליטית לבחירת שמואל פלאטו-שרון לכנסת.