יעקב אריה אלתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב אריה אלתר
GerrerRebbe.JPG
האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר סנדק בברית מילה
תאריך לידה כ"ט באייר ה'תרצ"ט
מקום לידה פולין
תאריך לידה לועזי 1939 (בן 75 בערך)
חסידות גור
מקום מגורים בני ברק, ירושלים
מקום פעילות ירושלים, בני ברק
מספר בשושלת 7
הקודם האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר
תחילת כהונה כ"ב אדר ה'תשנ"ו (1996)

הרב יעקב אריה אלתר (כ"ט באייר ה'תרצ"ט, 1939) הוא האדמו"ר השביעי של חסידות גור משנת ה'תשנ"ו. חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יעקב אריה אלתר נולד בלודז' שפולין בשנת תרצ"ט (1939), לרב שמחה בונים אלתר, לימים האדמו"ר מגור, בעל ה"לב שמחה", וליוטא הניה, בת רבי נחמיה אלתר, אחי סבו. בשנת ת"ש עלה עם אביו וסבו (האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר) לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה עץ חיים. במשך תקופה עשה שימוש אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקה. נישא לשושנה, בת הרב מנחם מנדל וייץ, מראשי ישיבת חידושי הרי"ם. עד מינויו לאדמו"ר, לא שימש בתפקיד תורני ולמד בכולל.

הרב אלתר מצמצם את פעולותיו בענייני הציבור החרדי בכלל והחסידות שלו בפרט, ולכן אינו מוכר בציבור החילוני. הוא מקפיד שלא לפגוש במחללי שבת. הוא אינו מניח לפרסם אודותיו תמונות או כתבות תדמית בעיתונות.

הרב אלתר הוא אחד האנשים העשירים במגזר החרדי ובישראל בכלל, והוא מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012‏‏‏)‏[1]‏. עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה בנדל"ן. בין היתר, הוא אחד מבעלי הקרקעות הגדולים ביישוב ארסוף. למרות עושרו המופלג הוא התגורר בדירה צנועה בבניין מגורים רגיל בשיכון חזון איש בבני ברק. בשנת תשע"ג עבר לגור בירושלים, בדירתו הנמצאת סמוך לבית הכנסת החדש. גם בניו וחתניו גרים בבנייני מגורים.

פועלו הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו פתח עם קבוצת חברים מה"חברה הברוינריסטן" שטיבל ברחוב רש"י בבני ברק. בהמשך עבר השטיבל (בשבתות) לרחוב מלצר, ואף לאחר התמנותו לאדמו"ר, המשיך להתפלל בשטיבל זה, והוא הפך לשטיבל המרכזי של החסידות בעיר.

כבר בחיי אביו, הרב שמחה בונים, היה הרב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים חרדית, ומשאיבד אביו את כשירותו המנטלית באוקטובר 1985 הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי פנחס מנחם אלתר[2]. הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של הרב שך בתנועת חב"ד, שהביאה לתמיכתה של חב"ד באגודת ישראל בבחירות בשנת 1989 ולהקמתה של תנועת דגל התורה. עם פטירת אביו ב-1992 הועברה האדמו"רות לדודו רבי פנחס מנחם אלתר. לאחר פטירתו, בשנת תשנ"ו (1996), מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי, על פי התחייבות שכתב הרב פנחס מנחם אלתר בימי ה"שבעה" של הרב שמחה בונים אלתר.

הרב אלתר נחשב האיש החזק באגודת ישראל, שבצוותא עם דגל התורה הליטאית מרכיבות את סיעת יהדות התורה והשבת בכנסת. באופן מסורתי הוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה (ובראשות הסיעה) לכנסת של יהדות התורה עד לכנסת השמונה עשרה שבה מונה נציג חסידות בעלז לעמוד בראשות הסיעה. שליחו של האדמו"ר החל מהכנסת החמש עשרה הוא ח"כ יעקב ליצמן, גם יעקב כהן מבני ברק שימש כשליחו עד לפרישתו בשלהי כהונתה של הכנסת השבע עשרה.

יחד עם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הקים את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו לארצות הברית ולאירופה להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "החינוך העצמאי" ורשת "שובו", בשנים 1998‏[3], 2006 ו-2007‏[4], וכן לחיזוק הקהילות היהודיות במקום.

דרכו בהנהגת חסידות גור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אלתר ממעט להתבטא בציבור. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.

בשנות האלפיים מוביל האדמו"ר שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות ולימוד ההלכה, בעיקר בספר משנה ברורה, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים, והארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א במסגרת ה"מתיבתא".

הרב אלתר מקבל קהל במשך מספר שעות ביום, באופן חופשי ופתוח לקהל הרחב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אלתר נשוי לשושנה‏[5] בת ר' מנדל וייץ ומנהלת סמינר בבני ברק, ואב לתשעה ילדים:

  • הרב אברהם מרדכי, מתגורר בירושלים. חתן הרב אהרן נח יוסקביץ', נכד ה"אמרי אמת"
  • אסתר, אשת הרב אברהם הניך זילברשטיין, ראש כולל חסידי גור בפתח תקווה, בנו של הרב מאיר זילברשטיין רב חסידות גור בירושלים ובבית שמש
  • הרב נחמיה, מתגורר באשדוד ועומד בראשות ישיבה קטנה "בית ישראל" בעיר.
  • חיה אשת הרב אברהם שמואל רנד.
  • חוה אשת הרב חיים יהושע שור (שארר), נכדו של הרב גדליה שור
  • רבקה רחל אשת הרב שמעון רוטשטיין, בנו של הרב נחום רוטשטיין[6], ראש ישיבת נזר התורה.
  • הרב שלמה צבי, מתגורר באשדוד
  • הרב ישראל מנחם, מתגורר בבני ברק. חתן הרב עזריאל מאיר איגר בנו של רבי אברהם, האדמו"ר מלובלין. עומד בראש מכון "פאר מקדושים" להוצאת וההדרת ספרי חסידות.
  • הרב דוד, חתן הרב קלמן ביין גר בירושלים בדירת סבו רבי שמחה בונים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמו"רי גור

יצחק מאיר אלתרחנוך הניך הכהן לויןיהודה אריה ליב אלתראברהם מרדכי אלתרישראל אלתרשמחה בונים אלתרפינחס מנחם אלתריעקב אריה אלתר