יעקב אשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב אשל
לידה 30 באוגוסט 1935
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוקטובר 2008 (בגיל 73)
קדומים, יהודה ושומרון עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אגרונומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט שמואל הורביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת אריאל בשומרון עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט ברוך רובין עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים חנן אשל עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב אשל (ב' באלול תרצ"ה, 30 באוגוסט 1935י"ד בתשרי תשס"ט 12 באוקטובר 2008) היה ממייסדי מכללת אריאל (לימים אוניברסיטת אריאל), ומנהל המרכז למחקר ופיתוח אזורי - השומרון ובקעת הירדן. כמו כן יזם את 18 כנסי מחקרי יהודה ושומרון שב-16 מהם ערך את ספר הכנס. בעריכתו יצאה לאור סדרת הספרים של מחקרי יהודה ושומרון, הכוללת מעל ל-1,000 מחקרים בתחומי מקרא, היסטוריה, ארכאולוגיה, מדעי החברה ומדעי כדור הארץ.

תרם לקליטת עולים חוקרים מחבר המדינות. הוא שילב את חלקם במחקר ובהוראה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. קליטתם במוסדות אקדמיים אחרים לא הייתה קלה מפאת חוסר תקנים ומכסות. רבים מהם מרצים וחוקרים באריאל והם נתנו למרכז את ייחודו המדעי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב אשל נולד בירושלים והיה דור שישי בעיר, בן למשפחות בוימגרטן וצוובנר שהגיעו לארץ במסגרת עליית תלמידי החתם סופר מהונגריה. סבו, אברהם חיים שאג (צוובנר), היה חבר הכנסת הראשונה. שירת בנח"ל, ולאחר מכן למד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. הדוקטורט שלו עסק במזיקים בחמצה (חומוס). בשנת 1981 למד בתוכנית למנהלים בכירים – International Markting Programme Emmanuel College, Cambridge, U.K

לימד במוסדות האקדמיים הבאים:

  • 1966–1967 – פרופסור אורח במחלקה לבוטניקה והורטיקולטורה באוניברסיטת פרדו, מדינת אינדיאנה בארצות הברית.
  • 1971 ו-1973 מרצה בכיר בגידולי שדה, הפקולטה לחקלאות, רחובות.
  • 1972 – סיור והרצאות במספר אוניברסיטאות ומוסדות מחקר בארצות הברית.
  • 1973 – יו"ר החוג לגידולי שדה וגן בפקולטה לחקלאות.
  • 1974–1975 – פרופסור אורח במחלקה לבוטניקה ופיטופתלוגיה Colorado State University, U.S.A.

החל משנת 1976 עבד בתחום כימיקלים לחקלאות בחברת כצט, ומשנת 1988 היה מנהל האגף האגרוטכני של החברה. עבד בתחום חומרי ההדברה והיה למנהל המחלקה החקלאית בחברה.

בשומרון היה חבר במועצות המנהלים הבאות: החברה לבינוי קדומים, החברה המרכזית לפיתוח השומרון ויו"ר הוועד המנהל של מכון זהב"ה לחקר ותיעוד השואה בקדומים.

בתחום הפרסומים הוא עסק משנת 1970 כאשר היה יו"ר ועדת הפרסומים של האגודה הישראלית למדע העשבים הרעים. בעשור לאחר מכן היה חבר מערכת הרבעון PHYTOPARASITICA.

אשל נפטר בקדומים בגיל 73. היה אב לשלושה בנים ובת, בהם פרופ' חנן אשל, היסטוריון וארכאולוג והרב בעז אשל ר"מ בישיבה הגבוהה בבית אל.

בשומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים, עבר אשל עם משפחתו מרחובות לשומרון ונמנה עם מקימי מעלה שומרון, ובהמשך עבר ליישוב קדומים. בראשית שנות ה-90 הקים את מכון המחקר במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. במסגרת מכון המחקר קלט עשרות מדענים עולים מחבר המדינות. באמצעות תקציבי מחקר הוא הצליח לקדם נושאי מחקר, אשר זכו ליישום.

בשנת 1998 הקים את המרכז למחקר ופיתוח אזורי באריאל. המרכז עסק במחקר ופיתוח באזור השומרון ובקעת הירדן. המרכז הוא אחד מתוך 10 מרכזים דומים הפועלים ברחבי הארץ.

מחקרי יהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב אשל בכנס מחקרי יהודה ושומרון 2008

מחקרי יהודה ושומרון נחשבים למרכז חשוב במחקר אזור בארץ ישראל. בשנת 2008 התקיים הכנס ה-18. הכנסים עוסקים במגוון נושאים:

  • מקרא, היסטוריה וארכאולוגיה.
  • מדעי החברה.
  • מדעי כדור הארץ.

הבמה משמשת גם להצגת מחקרים על ארץ ישראל מחוץ ליהודה ושומרון.

אשל ערך את ספר הכנס.

בשנותיו האחרונות אשל קבל על עצמו את העריכה של מחקרי ספר המדבר בארץ ישראל – סדרת כנסי מחקר אזורי שהחל בשנת תשס"ו-2006, ביוזמת מרכז סיור ולימוד סוסיא.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחד עם ציפורה גת, האקלים והמטאורולוגיה החקלאית בשומרון ויהודה, רשות המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל, תשס"ג.
  • יחד עם אהוד נצר, דוד עמית ודוד קאסוטו, ועשו לי מקדש – בתי כנסת מימי קדם ועד ימינו, רשות המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל, תשס"ד.

פרסומים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסם כעשרים פרסומים, ביניהם אלו:

  • ח. צבן, ל. אמדור, ד. סולומוניקה וי' אשל, אריאל וראש-העין – השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני, מחקרי יהודה ושומרון, קובץ יד, עמ' 257–274, 2005.
  • Nisnevich, M., Sirotin, G., Dvoskin, L. & Eshel, Y., Effect to Moisture Content of Highly Porous Bottom Ash on Properties of Concrete Mixture and Hardened Concrete.

Magazine Concrete Res., 53: 283–288.2001

  • Nisnevich, M., Sirotin, G. & Eshel, Y. .

Utilization of Bottom Ash in Concrete Technology. Proc. Int. Ash Utilization Symposium, pp. 7–15.2003

  • Nisnevich, M., Sirotin, G. & Eshel, Y. .

Combined Utilization of Bottem Ash and Fly Ash for Lightweight Concrete Prodution. roc. World Coal Ash Conf., pp. 1–12. 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]