יעקב בן חביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יעקב אבן חביב
תאריך לידה סביב שנת ה'ר"י
תאריך פטירה ה'רע"ו
השתייכות רבני ספרד, ראשונים
נושאים שבהם עסק ש"ס, אגדה, הלכה, פסיקה
תלמידיו בנו הרב לוי בן חביב
חיבוריו "עין יעקב" על אגדות חז"ל בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, ביאור לארבעה טורים, תשובות

ר' יעקב בן שלמה אבן חביב (סביב שנת ה'ר"י, 1450 - ה'רע"ו, 1516), מגדולי חכמי ספרד ומנהיג קהילת מגורשי ספרד הגדולה בסלוניקי , מחבר הספר עין יעקב וחיבורים נוספים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יעקב נולד בזאמורה (Zamora) שבחבל קסטיליה, בספרד סביב שנת ה'ר"י (1450[1]) היה מגדולי תלמידי החכמים ביהדות ספרד בחבל קסטיליה ועמד בראש אחת הישיבות הגדולות בספרד בעיר סלמנקה.

במהלך גירוש ספרד נמלט עם בני משפחתו לפורטוגל בה שהו עד שבאה גזירת הגירוש גם לפורטוגל בשנת ה'רנ"ח (1498), אז עבר לשלוניקי בה עמד בראש קהילת המגורשים הגדולה ושבהמשך נהייתה גם למרכז היהודי הספרדי המפואר והגדול ביותר במשך תקופה ארוכה.

חכמי דורו התייחסו אליו בהערכה רבה וכינוהו בתארים כמו "גדול הדור", "מופת הדור", "הגאון".

בנו ר' לוי בן חביב עלה לארץ ישראל ועמד בראש הנהגת חכמי ירושלים.

ר' יעקב נפטר בסלוניקי בשנת ה'רע"ו (1516).

תקופת חייו של יעקב בן חביב על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

יצירתו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יעקב תיקן תקנות רבות בענייני ציבור ובפרט בהלכות אישות ובבעיות שעלו בעקבות תופעת האנוסים. ההיסטוריון יוסף הקר מציין כי ר' יעקב ביקש להביא לניתוק כל זיקה בין האנוסים שנמלטו מספרד לבין אלה שנשארו בה, דבר שבא לידי ביטוי בחלק מתקנותיו בנושאי אישות. על הנהגתו בשלוניקי כותב הקר שר' יעקב ביקש לשמר את מורשתם של המגורשים גם כאשר מנהגיהם לא היו כמנהג המקום של בני סלוניקי, דבר זה גרם לעתים למחלוקת עם חכמי המקום ולפיכך לא תמיד התקבלה דעתו בעניינים אלה.

ר' יעקב כתב ככל הנראה ביאור לספר הטור, וכמה מתשובותיו נשתמרו בכתביהם של גדולי התקופה כמו ר' אליהו מזרחי והמהרשד"ם. מכל מקום, את שמו לדורות קנה בזכות חיבורו, "עין יעקב", שהוא מעין קובץ שעיקרו אגדות התלמוד הבבלי ופירוש עליהן.

חיבורו זכה להתקבל ולהתפרסם בתפוצה רחבה ביותר ועל כך מעידים למעלה ממאה המהדורות להן זכה, כמו גם הפירושים וכלי עזר המגוונים שנתלוו אליהן.

בחיבורו הנ"ל התחיל ר' יעקב להכניס גם את אגדות התלמוד ירושלמי אולם כפי שחשש הוא לא הספיק לעשות זאת בחייו.

בפירושיו שלובים דברי מוסר והגות המשקפים את תחושותיהם של בני דור הגירוש, קטעי התלמוד המובאים בו משמשים את המחקר ההשוואתי על הבדלי הנוסח הקלים בין גרסאות התלמוד שהיה בידי יהדות ספרד לבין גרסאות יהדות אשכנז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף הקר, מגורשי ספרד וצאצאיהם באימפריה העות’מאנית במאה הט"ז: שאלוניקי, קושטא ואגפיהן, ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשכ"ט 1969.
  • יוסף הקר, "לדמותה של ההנהגה היהודית בשאלוניקי בראשית המאה הט"ז", דברי הקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות, כרך ב' ירושלים תשל"ו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלוש דעות במחקר לגבי תאריך לידתו א. ה'ר' (1440), ב. ה'ר"י (1450), ג. ה'רי"ט (1459). לגבי שנת פטירתו אין מחלוקת.