יעקב ברונר
יעקב ברונר (1908 - ו' בסיוון תשמ"ז, 3 ביוני 1987) היה עסקן דתי ישראלי, מראשי פועלי אגודת ישראל. עיתונאי, מזכיר הוועד הפועל של המפלגה ועורכו של היומון שלה, "שערים"[1].
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפולין למשפחה של חסידות גור. בצעירותו עברה המשפחה לאנטוורפן. חניך ישיבת הרב רוטנברג שבאנטוורפן, וכמו כן בעל השכלה תיכונית.
בשנת 1945, לאחר מלחמת העולם השנייה עלה מבלגיה לישראל. היה מנהל המרכז הרוחני של פא"י ויו"ר 'יד בנימין', ועשה בשליחות התנועה בחו"ל. נמנה עם מייסדי פא"י בשווייץ. במשך שנים ערך את ביטאון התנועה "שערים".
נמנה בין המועמדים הראשונים ברשימות פא"י לכנסת. מאז 1965 הוצב כאחרון ברשימה לכנסת. בבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984, שבה שולבה פא"י ברשימת מורשה, היה ברונר אחד האישים הסמליים שנעלו את הרשימה יחד עם יוסף שפירא והרב משה צבי נריה.
התגורר בבני ברק, נפטר בחג השבועות תשמ"ז. בן אחיו הוא הזמר החסידי שמואל ברונר.
בנו ברוך מבני ברק היה אחד מראשי התובעים אשר הובילו לפירוק הסתדרות פועלי אגודת ישראל.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ח. שר-אבי, פאג"י לפני פילוג?, דבר, 10 בדצמבר 1952
בקרת זהויות  |
|
|---|