יעקב ברזילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב ברזילי
יעקב ברזילי, 2018
יעקב ברזילי, 2018
לידה 29 במרץ 1933 (בן 91)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
עיסוק משורר, סופר, מתרגם
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה, פרוזה, תרגום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב ברזילי (אייזנר) (נולד ב-29 במרץ 1933) הוא משורר ישראלי יליד הונגריה, סופר ומתרגם, חבר במועצת יד ושם וחבר באגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב אייזנר נולד בעיר דברצן בהונגריה למשפחה חילונית ששמרה על סממנים יהודיים בשבתות ובחגים. הוא סיים ארבע כיתות לימוד בבית ספר יהודי וכיתה חמישית למד בגימנסיה לא־יהודית[1].

ב-19 במרץ 1944, כשהנאצים כבשו את הונגריה, משפחת אייזנר יחד עם כל היהודים בדברצן הועברו לגטו שהוקם בעיר. לאחר חיי גטו קצרים גורשו רוב יהודי העיר למחנות מוות שונים ואילו משפחתו עם עוד משפחות אחרות נשלחו לאוסטריה לעבוד בחוות חקלאיות. משם בספטמבר 1944 גורשו למחנה ברגן-בלזן. אביו וסבו מתו במחנה. באפריל 1945 לפני שחרור המחנה, הגרמנים הוציאו שלוש רכבות מלאות ביהודים שנועדו להשמדה אך לא הספיקו כי צבאות בעלות הברית הקדימו אותם. ב-13 באפריל 1945 הצבא האמריקאי שחרר את יהודי אחת הרכבות, בהם יעקב, אמו ואחותו שחזרו להונגריה[2].

יעקב המשיך ללמוד בגימנסיה (לא־יהודית) והצטרף לתנועת השומר הצעיר שבה התכונן ביחד עם חבריו ששרדו לעלות לארץ ישראל. לאחר התחזקות המשטר הקומוניסטי ירדו כל תנועות הנוער למחתרת. השורדים הצעירים הוברחו דרך סלובקיה ואוסטריה עד לאיטליה וביולי 1949 בנמל טראני עלה לאונייה עצמאות והגיע לנמל חיפה. שם שינה את שם משפחתו מאייזנר לברזילי.

שנתיים היה עם חבריו בקיבוץ חצור במסגרת חברת נוער כהכנה להקמת קיבוץ חדש. במאי 1951 התגייס עם חבריו לנח"ל. ב-13 בספטמבר 1951 הקימו את קיבוץ דביר (בשמו הרשמי, דבירה) השייך לקיבוץ הארצי של השומר הצעיר. ברזילי היה עורכו של המקומון "נתיב בעפר" ריכז את ועדת התרבות. בשנת 1954 נשלח מטעם הקיבוץ לרכז את החטיבה הצעירה של מפ"ם בתל אביב למשך שנתיים. בתום השליחות באוקטובר 1956 עזב את הקיבוץ ועבר לגור בתל אביב עם אמו ואחותו שעלו לישראל באותה שנה.

ב-5 בנובמבר 1958 התחתן עם מלכה, לבית אילני. לאחר הכשרה התקבל לעבודה במס הכנסה בתפקיד מפקח־מבקר. לאחר 19 שנות מגורים ברמת גן ובגבעתיים, עברו ב-14 ביולי 1977 לרעננה.

בשנים 1979–1991 ניהלו ברזילי ואשתו מלכה במרתף ביתם את "גלריה המרתף", גלריה לאמנות הציור והפיסול. בשנות ה-60 השתתף בלהקת מפ"ם[3].

ברזילי כתב 16 ספרים, בעיקר שירה וגם פרוזה, חלק מספריו תורגמו לשפות זרות. 140 משיריו הולחנו לתזמורות, למקהלות ולהרכבים קמריים חלקם הגדול בסגנון קלאסי ומבוצעים במרבית התזמורות בישראל.[דרוש מקור]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "שירי לא תם", שירה. עקד, 1987. ספר ביכורים ובו 4 פרקים: "לזכור עד כלות", "ארץ עדוייה מדבר וים", "לאהוב עד בוא הדממה", "ביני לבין עצמי".
  • "שתי גדות לאהבה", שירה. מסדה, 1989. אסופת שירים זו היא חוליה בשרשרת, שמקורה בקובץ שירים ראשון "שירי לא תם", עוד בשמו של ספר הביכורים מעוגן הרמז להמשך. ואכן, חוליה נוספת חוברת אל שרשרת קצרת חוליות עדיין.
  • "סולמות", שירה וסיפורת. מסדה, 1992. ספר שלישי זה – בניגוד לשני קודמיו – משמש לראשונה אכסניה לז'אנר כתיבה חדש של המחבר: הסיפור הקצר. הספר הוא קורת גג גם לשיר וגם לסיפור – ולא רק במדורים נפרדים. שלושה שערים לספר: שער הסיפור והשיר, שער הסיפור ושער השיר.
  • "דו-עט", שירה. ירון גולן, 1996, בשיתוף שולמית פרידמן. מפגש יוצרים תחת קורת גג של ספר משותף, איננו מהתופעות השכיחות בשדות היצירה הספרותית, במיוחד לא במחוזות השירה. סופרים ומשוררים מטבע בריאתם, מתבודדים איש איש במגדל שן פרטי ומחזרים אחר המוזה בגפם.
  • "עד נר ראשון של בוקר", רומן. עקד, 1997[4]. מוקדש לניצולים שנידונו למאסר עולם עם עבודות פרך בלי שיופחת שליש מהכאב הספר יצא לאור באנגלית ובהונגרית בעברית הודפסו 4 מהדורות, בהונגרית 2 מהדורות.
  • "אבי לא יברך על הלחם", שירה. עקד, 2000. ארבעה ילדים שמשאת נפשם הייתה נסיעה ברכבת, נפגשים בספר שירים זה, לספר את סיפור יציאת הרכבות. יצאו לאור 3 מהדורות.
  • "על חלקת בטנך הלבנה", שירי אהבה וארוטיקה. כרמל, 2002. בספר שירים זה אוהבים בכל אותיות האלף בית.
  • "אותיות בוכות באש", שירה. כרמל, 2004. שירים להנצחת השואה ולהנחלת הזיכרון, יצאו לאור 2 מהדורות.
  • "קשוב לגלים", שירה. כרמל, 2008. כל שיר הוא גשם ברכה בחלקת שדהו הקטן של משורר, כל ספר הוא פיסת נשמה של הכותב.
  • "מחכה לאבי", שירה. כרמל, 2009. עוד ספר שירים, לזכור ולהתגעגע, לכאוב ולהתרפק, לאהוב ולחכות[5].
  • "לרקוד עם אותיות", שירה. כרמל, 2012. ספר שירים זה הוא גילוי אהבה לשפה העברית, לאוצר מילותיה ולאותיות האלף בית.
  • "השכן מברגן-בלזן", שירה. כרמל, 2014. בספר זה שב המחבר למחנה המוות בו השאיר את אביו וסבו, ושרד עם אמו ואחותו.
  • "אוטובוס הזמן", שירה. צבעונים, 2017. נסיעה באוטובוס הזמן היא חוויית חיים, הרפתקה חד פעמית בגלגול הבריאה.
  • "מעלות", שירה. צבעונים, 2019. גם אם בעזרת הליכון, המשורר ממשיך לרעות בשדות שירה יודע שלשירה אין גדודים וחטיבות יש לה מילים מפצחות לבבות.
  • "גבורות", שירה, צבעונים, 2020. מקשה אחת של שואה ואהבה. של חיים ומוות. של ייאוש ותקווה. של עצב ושמחה.
  • "רץ בהליכה", שירה. הוצאה עצמית 2023. "תשעים זה לא הסוף, מחזר אחר מילים, מתעלס עם שירים, מחזר במחזרים"

בין שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "החיוך", מתוך הספר "אותיות בוכות באש" הוצאת כרמל, 2004[6][7]. ביום השואה והגבורה תשע"ב 2010, הוזמן ברזילי לעצרת הממלכתית בכנסת לקרוא את שירו "החיוך". האירוע צולם על ידי ערוץ הטלוויזיה של הכנסת. הולחנה מוזיקה מלווה בידי המלחין גלעד אפרת.
  • "אמא רעה" מתוך הספר "אבי לא יברך על הלחם"[8]. השיר זכה במקום ראשון בתחרות בינלאומית לשירה בהונגריה ב-1998 וזכה לעשרות ביצועים בישראל ובעולם. ביצוע אחרון בקונצרט היסטורי בגרמניה בספטמבר 2018[9]. השיר הולחן בגרסאות נבדלות בידי מלחינים שונים, אהרון חרל"פ וסופיה גלמן קיש.
  • "להתעלס אחרי המבול" מתוך הספר "על חלקת בטנך הלבנה"[10]. נכתב בשנות ה-80, אחרי ביקור במגדלי התאומים בניו יורק, שיר נבואי המנבא את קריסתם. השיר הודפס בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות במהדורה שהופיעה בקליפורניה.

בין שיריו המולחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אבי לא יברך על הלחם" – מחזור של 4 שירים לקול וכלי ולתזמורת סימפונית ("לזכור עד כלות", "ריח גללים", "מעשה שטן", "אבי לא יברך על הלחם", מלחין אהרון חרל"פ.
  • "תמונות מאוספו הפרטי של אלהים" – מחזור של 5 שירים לקול וכלי ולתזמורת ("מקבץ געגועים", "תמונות מאוספו הפרטי של אלוהים", "אין כוכבים ברקיע", "אמא רעה", "בת חורגת לאלוהים"), מלחין אהרון חרל"פ.
  • "אותיות בוכות באש" – מחזור של 5 שירים לקול ולכלי ולתזמורת ("אש בכיכר", "חייל אמיץ", "משחקים אסורים", "לא אכתוב שירים לעולם", "חטא ועונשו"), מלחין אהרון חרל"פ.
  • "בשנת שבתון של אלוהים" – מחזור של 5 שירים לקול וכלי ולתזמורת (בן מאומץ", "מחברת של אלוהים", "ממעמקים", "להיות להם לפה", "בשנת שבתון"), מלחין אהרון חרל"פ.
  • "מסעו של ילד" –מחזור של 3 שירים למקהלת ילדים ולמקהלת מבוגרים ("פגישה מקרית ברכבת", "היה לי חבר", "אין כוכבים ברקיע"), מלחין מיכאל הורביט (ארצות הברית).
  • "עד נר ראשון של בוקר" – אופרה ב-2 מערכות, מבוססת על ספר בשם זה, מלחין יורם מיוחס.
  • "אלוהים בחר בזכות השתיקה" – מחזור של 4 שירים לקול וכלי ולתזמורת סימפונית ("פגישה מקרית ברכבת", "בת חורגת לאלוהים", "יעקב אייזנר", "אסיר עולם"), מלחין יורם מיוחס.
  • "שבעה מחזורים נוספים" – לקול וכלי ולמקהלה ("בין זכירה לשיכחה", "כעשב הגווע במדבר", "לא הכל שחור ולא תמיד", "אכזר מכל הזמנים", "הפכתי דף", "ארץ לא נודעת", "כמו יונים", "בכיכר דמיוני ההומה", "מבול", "לא יזדקן הנער", "המית העלים הרוחשים", "הנערה והליצן", "צימאון", "על שמלת כלולות לבנה"), מלחין יורם מיוחס.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004 – פרס מממשלת הונגריה PRO CULTURA HUNGARICA עבור פיתוח קשרי התרבות בין הונגריה לישראל.
  • 2014 – פרס הדירקטוריון של אקו"ם על תרומתו לתרבות הישראלית ולהנצחת זיכרון השואה דרך היצירה[11].
  • 2019 - פרס ראש הממשלה לסופרים ע"ש לוי אשכול תש"פ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]