יעקב גינצבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יעקב גינצבורג
לידה ספטמבר 1743
כ"ב באלול תק"ג
פראג
פטירה אוקטובר 1814 (בגיל 71)
י"א בחשון תקע"ה
פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות פראג
תקופת הפעילות ? – 27 באוקטובר 1814 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבנות דיינות
רבותיו רבי מאיר פישלס
תלמידיו רבי נחום טרייביטש
חיבוריו זרע יעקב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יעקב גינצבורג (תק"ג, 1743, פראגתקע"ה, 1814, פראג) היה רב ודיין בפראג ומחבר הספר זרע יעקב.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפראג לרבי יצחק דוד בכ"ב באלול תק"ג (ספטמבר 1743).

רבו היה רבי מאיר פישלס, ולאחר פטירתו התמנה ללמד בישיבה בפראג לצד רבי ליב פישלס בן רבו. שימש כדיין בבית הדין של רבי יחזקאל סגל לנדא בעל הנודע ביהודה. בספרים רבים נדפסה הסכמה ממנו בין השנים תקכ"ח-תק"ס[1]. לאחר פטירת הנודע ביהודה כיהן בבית הדין לצד בנו הרב שמואל לנדא ולצד הדיין הרב מיכאל בכרך.

תלמידו הוא רבי נחום טרייביטש שאף מילא את מקומו לאחר פטירתו.

נישא לשפרינצה. נפטר בי"א בחשון תקע"ה (אוקטובר 1814) ונקבר בפראג.[2]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספרו זרע יעקב על מסכת ברכות ושבת יצא לאור בחייו בפראג תקע"ד, את ספרו ערך תלמידו רבי נחום טרייביטש ביחד עם רבי אפרים ליב טעבלס כ"ץ. (זרע יעקב באתר היברו בוקס)
  • בשנת תשס"ג הוציא לאור שלמה מתתיהו לוונטהל את כתביו על פרשיות השבוע, מועדים, הגדה של פסח וחידושי אגדות.
  • קטעים מחידושיו שנדפסו
    • למסכת מגילה, מוריה שנה ג' גיליון י-יב עמודים ג-ח
    • חידושים, מוריה שנה י"ג גיליון ה-ו עמודים יד-כ
    • לתורה ולשולחן ערוך, מוריה שנה י"ג גיליון י-יב עמודים כג-לח
    • לתורה, ישורון ח"ז עמודים תנט-תסג
  • חידושים על כמה מסכתות נמצאים בכתב יד (באתר הספרייה הלאומית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה מתתיהו לוונטהל, הקדמת המעתיק, לספר זרע יעקב, סדר פרשיות השבוע, ירושלים תשס"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת ספרים להם נתן הסכמה: פעמני זהב, בינת ישכר, שאילת שלום, אהבת דוד, מגלת סתרים, איגרת ארחות חיים, דגול מרבבה, תורת נתנאל
  2. ^ דב בר וואכשטיין, מפתח ההספדים, וינה תרצ"ב, ב, עמ' 23, באתר אוצר החכמה.