יעקב דוד פרידמן

האדמו"ר מפשקאן
יעקב דוד פרידמן

אין תמונה חופשית
לידה	ה'תרנ"ד בוהוש, רומניה
פטירה	כ"ב באב ה'תשט"ו (בגיל 61 בערך) יפו, תל אביב
מקום קבורה	בית העלמין נחלת יצחק
מקום מגורים	פשקאן, בוקרשט, רומניה. תל אביב-יפו, ישראל
מקום פעילות	פשקאן, בוקרשט, יפו
רבותיו	אביו, הרב משה יהודה לייב פרידמן
בת זוג	חיה שרה סימה השיל
אב	משה יהודה לייב פרידמן
אם	אלטע נחמה גיטל פרידמן
צאצאים	ישראל שלום יוסף פרידמן, אסתר דינה ברכה שפירא, שיינא רחל שפרבר
אדמו"ר חסידות פשקאן ה־שני י' אלול ה'תש"ז – כ"ב אב ה'תשט"ו → משה יהודה לייב פרידמן ישראל פרידמן בן-שלום ←

יעקב דוד פרידמן (ה'תרנ"ד - כ"ב באב ה'תשט"ו אוגוסט 1955) היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות פאשקאן ביפו בין השנים ה'תש"ז - ה'תשט"ו.

תולדותיו

יעקב דוד פרידמן נולד בעיר בוהוש שברומניה בשנת ה'תרנ"ד, בנו של הרב משה יהודה לייב פרידמן שהיה האדמו"ר הראשון של שושלת חסידות פאשקאן ומייסד החצר. סבו של הרב יעקב דוד היה הרב יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש. הסבא-רבא של הרב דוד פרידמן היה הרב שלום יוסף פרידמן שהיה מייסד חסידות סדיגורה, בנו של הרב ישראל פרידמן (הרוז'ינר) שהיה מקים חסידות רוז'ין ואב לכמה חצרות חסידיות.

הרב ישראל פרידמן מרוז'ין היה בנו של הרב שלום שכנא מפראהביטש (רבי שלום הגדול), בנו של הרב אברהם המלאך שהיה תלמידו של אביו, המגיד ממזריטש (המגיד ממזריטש) שהיה יורשו של הרב ישראל בן אליעזר (הבעל שם טוב), אבי תנועת החסידות. אמו של הרב יעקב דוד פרידמן הייתה הרבנית אלטא נחמה גיטל בת הרב מנחם נחום דוב בער פרידמן מסדיגורה.

האדמו"רות

לאחר פטירת אביו של הרב יעקב דוד פרידמן, הרב משה יהודה לייב פרידמן, בשנת ה'תש"ז (1947) מונה לאדמו"ר.

הרב יעקב דוד פרידמן נחשב לעילוי גדול והיה לתלמיד חכם, לאחר השואה שהה תקופה קצרה ברומניה ובעזרת כמה יהודים הצליח בשנת ה'תש"י לברוח ממנה ולעלות לארץ ישראל. לאחר שעלה ארצה השתכן הרב יעקב דוד ביפו, ומשך חסידים רבים שעלו לארץ ישראל לאחר השואה. רבים מחסידי רומניה ראו בו את אדמו"רם ובעזרת הכריזמה שלו הוא הצליח לקרב רבים מהיהודים בחזרה אל יהדותם.

פטירתו והמשכו

בכ"ב אב ה'תשט"ו נפטר רבי יעקב דוד ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בחלקת אדמו"רי רוז'ין. אשתו הרבנית חיה שרה סימה נפטרה בט' בכסלו ה'תשל"ח ונטמנה לצידו.

לאחר פטירתו של הרב יעקב דוד פרידמן נפסקה שושלת חצר החסידות פשקאן וזאת לאחר סירוב בנו, הרב ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן, לכהן כאדמו"ר. שושלת החסידות הומשכה באופן לא-רשמי על ידי מחותנו, הרב יצחק פרידמן (השני), האדמו"ר מבוהוש. לאחר פטירתו של הרב יצחק פרידמן בשנת 1992 הוכתר נכדו, הרב יעקב מנדל פרידמן לכהן כאדמו"ר מבוהוש-פאשקאן. לאחר שנתמנה הרב יעקב מנדל לאדמו"ר השתנתה החסידות ללא הכר. בשונה מסבו רבי יצחק שנטה לציונות, נכדו, הרב יעקב מנדל מתנגד חריף לציונות, ובהוראתו התחילו חסידיו לומר תחנון והפסיקו לומר קריאת ההלל ביום העצמאות.

עם זאת, בשנות האלפיים נכד מייסד השושלת הרב ישראל שלום יוסף פרידמן, החל לכהן כאדמו"ר והחל לערוך טיש בימי ההילולה של אבותיו (ג' בחשון, י"ט בכסלו וי'-י"א באלול וכן בימי הילולא נוספים), ובהזדמנויות נוספות, כדוגמת ימי ההילולה של אדמור"י חסידות הוסיאטין. רבי ישראל נהג לחבוש כיפה סרוגה. בשבתות לבש קפוטה חסידית וחבש שטריימל בעל כיפה מוגבהת, כמנהג אדמור"י רוז'ין. בטישים החלים בימי חול, חבש קולפיק, גם זה כדרך אדמ"ורי רוז'ין. כונה לעיתים "האדמו"ר הסרוג". לאחר פטירתו, הוכתר בנו הרב הושע פרידמן בן שלום לכהן כאדמו"ר מפאשקאן.

משפחתו

הרב יעקב דוד פרידמן נישא לרבנית חיה שרה סימה בת רבי פנחס השיל, אדמו"ר מזינקוב. ילדיהם:

• ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן, נישא לרבנית שיינדל שרה דבורה בת הרב יצחק פרידמן (אדמו"ר מבוהוש בא"י)
  • יעקב דוד מענדיל לייב פרידמן, אדמו"ר מבוהוש-בני ברק
  • יהודית מלכה פרידמן, אשת הרב צבי רבינוביץ' מבני ברק
• שיינא רחל פרידמן, אשת הרב ברוך שפרבר, בן הרב דוד שפרבר מבראשוב
• אסתר דינה ברכה פרידמן, אשת הרב משה שפירא (נפטר ט' ניסן ה'תשכ"ב)

ראו גם

• חסידות בוהוש