יעקב חיים סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב חיים סופר
הרב יעקב חיים סופר.jpg

הרב יעקב חיים סופר
תאריך לידה תרכ"ז
מקום לידה בגדד (עיראק)
תאריך פטירה שבת ט' בסיוון ה' תרצ"ט
מקום פטירה ירושלים
תאריך לידה לועזי 1870
תאריך פטירה לועזי 1939 (בגיל 69 בערך)
מקום פעילות בגדד, ירושלים
נושאים שבהם עסק הלכה, קבלה, תלמוד, כתיבת סת"ם
תפקידים נוספים דרשן, מורה הוראה
רבותיו הרב אלישע דנגור, הרב יוסף חיים מבבל מחבר ספר בן איש חי
תלמידיו הרב יהודה יהושע חיים צדקה, בנו הרב משה סופר
בני דורו רבני ירושלים הראי"ה הכהן קוק, ר' יוסף חיים זאעננפלד
חיבוריו כף החיים, חיים עד העולם, קול יעקב, ישמח ישראל, יגל יעקב, ועוד

הרב יעקב חיים סופר הולדתו בשנת תרכ"ז ויש שהביאו בשנת תר"ל 1870 - ט' בסיוון תרצ"ט (1939) היה תלמיד חכם ופוסק הלכה מפורסם, מחבר סדרת ספרי ההלכה כף החיים. בשנת 1904 עלה מבגדד לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תר"ל-1870 בבגדד לרב יצחק ברוך בן רבי אליהו בן רבי בנימין ממשפחת "מוסא" ולאמו מרת אסתר, מאביו למד תורה וכתיבת סת"ם. נתחנך בישיבת "מדרש בית זלכה" תחת השפעת ראש הישיבה הרב עבדאללה סומך, ולמד בין היתר אצל רבי אלישע דנגור חכם באשי וראב"ד בגדד. כמו כן הושפע בלימוד תורה וקבלה מהרב יוסף חיים - ה"בן איש חי", ואף הוסמך על-ידו למו"צ. לפרנסתו התעסק כסופר סת"ם, ומכאן שם משפחתו "סופר".

בראש חודש אייר תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל יחד עם חבריו הרבנים יחזקאל עזרא רחמים וצדקה חוצין, גר בירושלים בשכונת בית ישראל ולמד בישיבת המקובלים בית אל. בשנת תרס"ט הקים יחד עם רבנים יוצאי בגדד את בית הכנסת "שושנים לדוד" בשכונת בית ישראל, בה היה דורש בשבתות וימים טובים, ובעליה קטנה הצמודה לבית הכנסת למד וחיבר ספריו. מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, שם היה תלמיד חבר לרב חיים שאול הכהן דוויק הנקרא השד"ה.

הרב סופר נתפרסם כפוסק הלכה, תלמיד חכם ומקובל, בעיקר בזכות ספרו ההלכתי "כף החיים", ליקוטי דינים ופסקי הלכה על שלחן ערוך.

נפטר בגיל 69 ביום שבת ט' סיוון ה'תרצ"ט (1939), הוספד על ידי ששה עשר מרבני ירושלים, ונקבר בחלקת החסידים לעדת הבבלים שבהר הזיתים.

נינו הרב יעקב חיים סופר, שקרוי על שמו, הוא ראש ישיבת כף החיים בירושלים.

ספרו כף החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך קרוב לארבעים שנה, החל מהיותו כבן שלושים עד פטירתו, עסק הרב סופר בכתיבת חיבורו המפורסם "כף החיים" פירוש לשלחן ערוך, תשעה כרכים על חלק אורח חיים וכרך נוסף על יורה דעה. לאחר פטירתו, הדפיס בשנת תשי"ז בנו ר' משה סופר כרך נוסף על יורה דעה חלק ב' מתוך כתב-ידו, מי שהשלים את כרך זה הוא הראש"ל הרב עובדיה יוסף מסימן קיז אות יג עד סוף סימן קיט.

ספר זה דומה במבנהו לספר ההלכתי "משנה ברורה", באשר שניהם מבארים דברי השלחן ערוך, מכריעים ופוסקים הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות, אך בשונה ממנו לא מתמקד בהבאת ההלכה הפסוקה בלבד, אלא מביא את מגוון הדעות שבעניין, ולבסוף על-פי כללי הלכה שבידו - מכריע.

יחודיותו העיקרית של הספר בתור פרשן השלחן ערוך, היא בשילוב פסיקה מסורתית המתבססת בעיקר על תלמוד ופוסקים, עם פסקי המקובלים - הרב יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) והרב שלום שרעבי (הרש"ש). בכך המשיך בעצם את שיטת הפסיקה של רבו הרב יוסף חיים מבגדד, המשלבת נגלה עם קבלה.

קיים ספר נוסף בשם "כף החיים" של רבי חיים פאלאג'י (כרך אחד), כדי להבדיל ביניהם נהוג לצטט את שם המשפחה של המחבר לאחר שם הספר (כף החיים סופר או כף החיים פאלאג'י).

נוסח מצבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת קבורה, פה נגנז ארון הקודש. הרב החסיד העניו המקובל בעל המחבר ספר כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה הרב המפורסם יעקב חיים סופר בן יצחק ברוך זכר צדיק וקדוש לברכה נלקח לבית עולמו ביום שבת קודש ט' סיון ה' תרצ"ט ת.נ.צ.ב.ה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כף החיים - י' חלקים, פסקי הלכות על כל שולחן ערוך אורח חיים, ושולחן ערוך יורה דעה עד סוף סימן קי"ט
  • קול יעקב - על הלכות סת"ם, הודפס בירושלים שנת תר"ע
  • חיים עד העולם - דרשות וביאורים לסיומי מסכתות הש"ס, הודפס בירושלים שנת תרפ"א
  • יגל יעקב - דרשות על סדר פרשת השבוע, הודפס בירושלים שנת תרס"ו
  • ישמח ישראל - ב' חלקים, דרשות על סדר פרשת השבוע, הודפס בירושלים בשנת תשמ"ט
  • חוקי חיים דרשות בציבור באירועים שונים, הודפס בירושלים שנת תרע"א
  • באר מים חיים - שו"ת (בכתב-יד)
  • בית יעקב - דרשות על סדר פרשת השבוע (בכתב-יד)
  • חפץ בחיים - דרשות לאירועים שונים (בכתב-יד)
  • עדות ביעקב - דרשות לד' שבתות שבת הגדול וכו' וביאור פרקי אבות (בכתב-יד)
  • חזיונות יעקב - קרוב ל-800 חלומות חזיונות וגילויים שנתגלו לו בחזיון הלילה ורשמם מהם סוד ה' ליראיו (בכתב-יד, ביד ניניו)
  • הערות והארות על ספר זבחי צדק, וכן קונטרס קטן כוונות ע"פ הסוד על הגדה של פסח, עדיין בכת"י (בידי נינו ראובן ניסים סופר)
  • קובץ תשובות (י' תשובות בהלכה) נדפסו בספר שיח שושנים וכן בספר תפארת אבות (לנינו אליהו ציון סופר, עמ' א-יד) ירושלים ניסן תשס"ז

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, ירושלים תשל"ה
  • יעקב גליס, מגדולי ירושלים, ירושלים תשכ"ז (אישים וחכמים מספר 25)
  • הרב אברהם מונסה, פדה את אברהם (חלק א', ירושלים תשנ"ו, עמ' תכב)
  • גדעון גילקרוב, האיר המזרח, ירושלים תשס"ב
  • הקדמת ספר ישמח ישראל, ביוגרפיה מאת ניניו, ירושלים תשמ"ט (עמ' 1-8)
  • הקדמת ספר כף החיים, פרקים מתולדות חייו שנכתבו על ידי הרב עזרא עטייה והרב עובדיה יוסף
  • אברהם אליעזר סופר (בן נין), תולדות כף החיים (עמודים 35-53), ירושלים כסלו התש"ע
  • ר' יהושע משה, קץ הימין (ביוגרפיית חכמי בבל, ירושלים תשכ"ז)
  • לוח שיח ישראל (ט סיון) ירושלים התשס"ה
  • ארזי הלבנון (עמודים 1133-1134) ירושלים א אדר התשס"ו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כף החיים - הישיבה ללימוד תורה שהוקמה לשמו ולזכרו על ידי נינו.
ספריו