יעקב חיים סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב חיים סופר
הרב יעקב חיים סופר.jpg

הרב יעקב חיים סופר
תאריך לידה תרכ"ז
מקום לידה בגדד (עיראק)
תאריך פטירה שבת ט' בסיוון ה' תרצ"ט
מקום פטירה ירושלים
תאריך לידה לועזי 1870
תאריך פטירה לועזי 1939 (בגיל 69 בערך)
מקום פעילות בגדד, ירושלים
נושאים שבהם עסק הלכה, קבלה, תלמוד, כתיבת סת"ם
תפקידים נוספים דרשן, פוסק הלכה
רבותיו בית מדרש בית זלכה, ר' אלישע דנגור, ר' יוסף חיים מבבל מחבר ספר בן איש חי, ר' חיים שאול הכהן דוייק השד"ה
תלמידיו בנו ר' משה סופר, שאר בשרו ר' יהודה יהושע חיים צדקה ראש ישיבת פורת יוסף, חתנו ר' יוסף חיים מלמד, ר' קניג
בני דורו ראב"ד ירושלים ר' אברהם יצחק הכהן קוק הראי"ה, ראב"ד ירושלים ר' יוסף חיים זעאנענפלד
חיבוריו כף החיים, חיים עד העולם, קול יעקב, ישמח ישראל, יגל יעקב, ועוד

הרב יעקב חיים סופר הולדתו בשנת תרכ"ז ויש שהביאו בשנת תר"ל 1870 - ט' בסיוון תרצ"ט (1939) היה פוסק הלכה מפורסם, מחבר סדרת ספרי ההלכה כף החיים. בשנת 1904 עלה מבגדד לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תר"ל-1870 בבגדד לרבי יצחק ברוך בן רבי אליהו בן רבי בנימין ממשפחת "מוסה" ולאמו מרת אסתר, מאביו למד תורה וכתיבת סת"ם. נתחנך בישיבת "מדרש בית זלכה" תחת השפעת ראש הישיבה הרב עבדאללה סומך, ולמד בין היתר אצל רבי אלישע דנגור חכם באשי וראב"ד בגדד. כמו כן הושפע בלימוד תורה וקבלה מהרב יוסף חיים - ה"בן איש חי", ואף הוסמך על-ידו למו"צ. לפרנסתו התעסק כסופר סת"ם, ומכאן שם משפחתו "סופר".

בראש חודש אייר תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל יחד עם חבריו הרבנים יחזקאל עזרא רחמים וצדקה חוצין, גר בירושלים בשכונת בית ישראל ברחוב חיים שאול עבוד ותקופה גם ברחוב יוסף חיים זוננפלד ולמד בישיבת המקובלים בית אל. בשנת תרס"ט הקים יחד עם רבנים יוצאי בגדד את בית הכנסת "שושנים לדוד" בשכונת בית ישראל, בה היה דורש בשבתות וימים טובים, ובעליה קטנה מעל בית הכנסת (כיום היא עזרת נשים) למד וחיבר ספריו. מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, שם היה תלמיד חבר לרב חיים שאול הכהן דוויק הנקרא השד"ה.

הרב סופר נתפרסם כפוסק הלכה ומקובל, בעיקר בזכות ספרו ההלכתי "כף החיים", ליקוטי דינים ופסקי הלכה על שלחן ערוך.

נפטר בגיל 69 ביום שבת ט' סיוון ה'תרצ"ט (1939), הוספד על ידי ששה עשר מרבני ירושלים, ונקבר בחלקת החסידים לעדת הבבלים שבהר הזיתים.

נינו הרב יעקב חיים סופר, שקרוי על שמו, הוא ראש ישיבת כף החיים בירושלים.

ספרו כף החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך קרוב לארבעים שנה, החל מהיותו כבן שלושים עד פטירתו, עסק הרב סופר בכתיבת והדפסת חיבורו המפורסם "כף החיים" פירוש לשלחן ערוך, בשמונה כרכים על חלק אורח חיים וכרך אחד על יורה דעה. לאחר פטירתו, הדפיס בנו ר' משה סופר בשנת תשי"ז כרך נוסף על יורה דעה, חלק ב', מתוך כתב-ידו. כתיבת כרך זה נקטעה עם פטירת הרב סופר והוא הושלם בידי הרב עובדיה יוסף, שכתב את החלק החסר, מסימן קיז אות יג עד סוף סימן קיט, בסגנון הספר.

בכ"ח כסלו תשע"ה יצא לאור מחדש הספר על עשרת חלקיו במהדורה חדשה, כולל השלמות רבות על פי חלק נכבד מכתב ידו שנמצא לאחר 78 שנים בגניזת גג בית הכנסת בבא תמא ברחוב יחזקאל שבירושלים וצילומי הכתבים מצוים כיום בידי בני ניניו.

ספר זה דומה במבנהו לספר ההלכתי "משנה ברורה", באשר שניהם מבארים דברי השלחן ערוך, מכריעים ופוסקים הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות, אך בשונה ממנו לא מתמקד בהבאת ההלכה הפסוקה בלבד, אלא מביא את מגוון הדעות שבעניין, ולבסוף על-פי כללי הלכה שבידו - מכריע.

יחודיותו העיקרית של הספר בתור פרשן השלחן ערוך, היא בשילוב פסיקה מסורתית המתבססת בעיקר על תלמוד ופוסקים, עם פסקי המקובלים - הרב יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) והרב שלום שרעבי (הרש"ש). בכך המשיך בעצם את שיטת הפסיקה של רבו הרב יוסף חיים מבגדד, המשלבת נגלה עם קבלה.

קיים ספר נוסף בשם "כף החיים" של רבי חיים פאלאג'י (כרך אחד), כדי להבדיל ביניהם נהוג לצטט את שם המשפחה של המחבר לאחר שם הספר (כף החיים סופר או כף החיים פאלאג'י).

הנוסח שעל מצבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת קבורה, פה נגנז ארון הקודש. הרב החסיד העניו המקובל בעל המחבר ספר כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה הרב המפורסם רבי יעקב חיים סופר בן רבי יצחק ברוך זכר צדיק וקדוש לברכה נלקח לבית עולמו ביום שבת קודש ט' סיון התרצ"ט תהא נפשו צרורה בצרור החיים

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כף החיים - י' חלקים, פסקי הלכות על כל שולחן ערוך אורח חיים, ושולחן ערוך יורה דעה עד סוף סימן קי"ט (חלק נכבד מכתב יד הספר נמצא לפני כמה שנים בטבת תשס"ח בעליית גג בית הכנסת בבא תמא ברחוב יחזקאל בירושלים ראה תולדות כף החיים עמ' 41)
  • קול יעקב - על הלכות סת"ם, הודפס בירושלים שנת תר"ע
  • חיים עד העולם - דרשות וביאורים לסיומי מסכתות הש"ס, הודפס בירושלים שנת תרפ"א
  • יגל יעקב - דרשות על סדר פרשת השבוע, הודפס בירושלים שנת תרס"ו
  • ישמח ישראל - ב' חלקים, דרשות על סדר פרשת השבוע, הודפס בירושלים בשנת תשמ"ט
  • חוקי חיים - דרשות בציבור באירועים שונים, הודפס בירושלים שנת תרע"א
  • באר מים חיים - שו"ת (בכתב-יד)
  • בית יעקב - דרשות על סדר פרשת השבוע (בכתב-יד)
  • חפץ בחיים - דרשות לאירועים שונים (בכתב-יד)
  • עדות ביעקב - דרשות לד' שבתות שבת הגדול וכו' וביאור פרקי אבות (בכתב-יד)
  • חזיונות חיים - קרוב ל-800 חלומות חזיונות וגילויים מפעימים שנתגלו לו בחזיון הלילה ורשמם (תצלום הכתב יד, ביד ניניו, ובידי חלק מבני ניניו)
  • הערות והארות על ספר זבחי צדק
  • קונטרס קטן כוונות הפסח על הגדה של פסח, לא יצא לאור (תצלום הכתב יד בידי נינו ראובן ניסים סופר)
  • קובץ תשובות (י' תשובות בהלכה) נדפסו לראשונה בספר שיח שושנים ונעתקו לספר תפארת אבות (לנינו אליהו ציון סופר, עמ' א-יד) ירושלים ניסן תשס"ז

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, ירושלים תשל"ה
  • יעקב גליס, מגדולי ירושלים, ירושלים תשכ"ז (אישים וחכמים מספר 25)
  • הרב אברהם מונסה, פדה את אברהם (חלק א', ירושלים תשנ"ו, עמ' תכב)
  • גדעון גילקרוב, האיר המזרח, ירושלים תשס"ב
  • הקדמת ספר ישמח ישראל, ביוגרפיה מאת ניניו, ירושלים תשמ"ט (עמ' 1-8)
  • הקדמת ספר כף החיים, פרקים מתולדות חייו שנכתבו על ידי הרב עזרא עטייה והרב עובדיה יוסף
  • רבי אברהם אליעזר סופר בן נין, תולדות כף החיים (עמודים 35-53), ירושלים כסלו התש"ע
  • ר' יהושע משה, קץ הימין (ביוגרפיית חכמי בבל, ירושלים תשכ"ז)
  • לוח שיח ישראל (ט סיון) ירושלים התשס"ה
  • ארזי הלבנון (עמודים 1133-1134) ירושלים ראש חודש א' אדר התשס"ו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כף החיים - הישיבה ללימוד תורה שהוקמה לשמו ולזכרו על ידי נינו.
ספריו